לא הפרעתי לך, אל תפריע לי: מי מרואיין יותר ברשת ב', האופוזיציה או הקואליציה?
האם רשת ב' מעניקה את אותו נתח של זמן אוויר לחברי כנסת מהאופוזיציה מול חברי הכנסת מהקואליציה? על שאלה זו אמור לענות דו"ח של רשות השידור, לאחר בקשה שהועברה אליה מאת יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת.
בבדיקה שנעשתה נסקרו כל 39 התכניות של רשת ב', לרבות מהדורות החדשות, בין התאריכים 1.1.11-30.9.11. הביקורת כללה, בין היתר, ניתוח ראיונות של חברי כנסת המכהנים גם כחברי ממשלה בתוקף תפקידם.
בסך הכול, נערכו 915 ראיונות בתכניות השונות של רשת ב' בחודשים ינואר עד ספטמבר 2011. מתוכם, 554 ראיונות נערכו עם חברי כנסת מהקואליציה, שהם 61% מהראיונות. נמצא כי 13 חברי כנסת מהקואליציה לא רואיינו כלל בתקופת הבדיקה, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו. חברי הכנסת מהאופוזיציה רואיינו 361 פעמים, שהם 39% מהראיונות. תשעה מביניהם לא רואיינו כלל בתקופת הבדיקה.
עדיין מחכים לטלפון מעורכי רשת ב': חברי הכנסת שלא רואיינו: דורון אביטל, יעקב אדרי, ישראל אייכלר, אלי אפללו, אריה ביבי, מסעוד גנאים, יצחק וקנין, סופה לנדבר, מנחם אליעזר מוזס, אברהם מיכאלי, אנסטסיה מיכאלי, יעקב מרגי, משולם נהרי, סעיד נפאע, בנימין נתניהו, חנא סוייד, מרינה סולודקין, חמד עמאר, אברהים צרצור וליה שם טוב.
הטלפון לא מפסיק לצלצל: בדיקת 'שיאני הראיונות' מצביעה על 25 חברי כנסת שרואיינו 15 פעמים לפחות. בין 25 שיאני המרואיינים נמנים 15 חברי כנסת מטעם הקואליציה: גלעד ארדן, אופיר אקוניס, כרמל שאמה, גדעון סער, סילבן שלום, דן מרידור, משה גפני, יוסי פלד, משה יעלון, זאב אלקין, יולי אדלשטיין, ראובן ריבלין, מיכאל איתן, דוד רותם ולימור לבנת.
חברי כנסת מטעם האופוזיציה שזוכים לזמן אוויר מעל לממוצע הם: שלי יחימוביץ', ציפי לבני, יצחק הרצוג, עמיר פרץ, מאיר שיטרית, זהבה גלאון, יואל חסון, בנימין בן אליעזר, דליה איציק ושאול מופז.
בסך הכול, רואיינו השיאנים ב-481 ראיונות, המהווים כמחצית כלל הראיונות. שיאני הראיונות התראיינו 3.4 פעמים עד 1.7 פעמים בחודש בממוצע. נמצא כי שיאני הראיונות מקרב הקואליציה רואיינו בסך הכול 295 פעמים (61% מהשיאנים), 33 ראיונות בחודש בממוצע. לעומתם, רואיינו השיאנים מקרב האופוזיציה ב-186 ראיונות (39%), 21 ראיונות בחודש בממוצע.
כדי לבחון מגמות בשיעורי הראיונות, חילקה הביקורת את תקופת הבדיקה לשתי תקופות): מינואר עד יוני 2011 ומיולי עד ספטמבר 2011. בבדיקה זו נמצא כי נמצא כי עם חברי הכנסת מהקואליציה נערכו בתקופה הראשונה, 355 ראיונות שהם 59 ראיונות בחודש בממוצע, ו-199 ראיונות בתקופה השנייה, שהם 66 ראיונות בחודש בממוצע. עם חברי הכנסת באופוזיציה נערכו בתקופה הראשונה בסה"כ 217 ראיונות, שהם 36 ראיונות בחודש בממוצע, ו-144 ראיונות בתקופה השנייה, שהם 48 ראיונות בחודש בממוצע.
עוד מציין הדו"ח כי בבדיקת מספר האזכורים לפי חודשים נמצאו עליות חדות אצל חלק מחברי הכנסת. עליות אלה נבעו מאירועים משמעותיים שהיה להם קשר לחבר הכנסת עצמו או שהיו משמעותיים למדינת ישראל או לחברה הישראלית. בין הדוגמאות ניתן למצוא אזכורים רבים לראש הממשלה נצניהן בגין הפיגוע באיתמר, ועדת שישנסקי וחקירת הנסיעות לחו"ל של חברי הכנסת. שר החוץ ליברמן מככב בכמות האזכורים בגין המשט המתוכנן לעזה, דחיית ההתנצלות בפני טורקיה, דחיית חקירת ארגוני השמאל ועוד.
- 7.תשקורת 14/11/2011 19:30הגב לתגובה זוהיחס האוהד לאופוזיציונרים והשאלות להם הם זוכים. גם זמן הראיונות לא מידתי לדעתי
- ערן גפני 15/11/2011 11:26הגב לתגובה זואכן, כמאזין קבוע של יומני רשת ב' וגלי צה"ל, אפשר להגיד בבירור כי בעוד שלמראוייני האופוזיציה (מקדימה, מפלגת העבודה ומרצ אך לא מהאיחוד הלאומי) מוענק יחס מועדף של האזנה קשובה לדבריהם, ללא התפרצות לדברים וללא התעמתות עימם. לעומת זאת, כל ראיון עם ח"כים מהקואליציה ומהאיחוד הלאומי, בייחוד מקדמי רעיונות הימין האמיתי (קרי לא דן מרידור או בני בגין), מלווה בהתפרצות לדברי המרואיין לאחר שאמר 2-3 מילים, התעמתות בלתי פוסקת עם עמדותיו וניסיון לקעקע את אמינותו ואישיותו.
- 6.משיח 14/11/2011 18:41הגב לתגובה זואז למה לראיין את נתניהו , רוחו שורה עלי כל ברשות השידור
- 5.צורי 14/11/2011 16:38הגב לתגובה זוחברי כנסת החליטו להיות עורכים ראשיים. פופוליסטים נלוזים.
- 4.אני רק שאלה 14/11/2011 16:00הגב לתגובה זוהדו"ח מעניין מאוד, אבל לא מדווח כאן (אולי כי לא בדקו) את כל החלוקות הללו לפי התכנית, כלומר כמה מאוזן יומן הבוקר, לעומת הכל דיבורים, סדר יום, בחצי היום וכו'.
- 3.מנחם זליג בן משה 14/11/2011 15:43הגב לתגובה זומר נתניהו, לא מוכן שאיזה עיתונאי קטן יפריע לו באמצע החזון. משיח, משיח, משיח, מי יעז!!! ואם צריך לעסוק בהבלים הללו, יישלח התוכי - קול אדוניו. נתוני קול ישראל לוועדה לביקורת המדינה, הם הטעייה, התחסדות וגיגול עיניים. שלדון, יאללה, קנה גם אותם - כסף קטן...
- 2.רונן 14/11/2011 15:42הגב לתגובה זוהכנסת מחליטה את מי לפטר ואת מי לא. חצופים!!! למה האוצר לא מקדם את הרפורמה ?
- 1.המום 14/11/2011 14:37הגב לתגובה זוראש הממשלה מסרב להתראיין בתוקף בכל כלי תקשורת. הוא אומר את דבריו בהצהרות, אז זה נשמע יותר כמו צחוק מהעבודה מאשר החרמה של רשות השידור את ראש הממשלה. בחייכם... שיתראיין. אולי פעם אחת הוא יענה לשאלות הקשות שהוא מתחמק מהן
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
