לא הפרעתי לך, אל תפריע לי: מי מרואיין יותר ברשת ב', האופוזיציה או הקואליציה?
האם רשת ב' מעניקה את אותו נתח של זמן אוויר לחברי כנסת מהאופוזיציה מול חברי הכנסת מהקואליציה? על שאלה זו אמור לענות דו"ח של רשות השידור, לאחר בקשה שהועברה אליה מאת יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. בבדיקה שנעשתה נסקרו כל 39 התכניות של רשת ב', לרבות מהדורות החדשות, בין התאריכים 1.1.11-30.9.11. הביקורת כללה, בין היתר, ניתוח ראיונות של חברי כנסת המכהנים גם כחברי ממשלה בתוקף תפקידם. בסך הכול, נערכו 915 ראיונות בתכניות השונות של רשת ב' בחודשים ינואר עד ספטמבר 2011. מתוכם, 554 ראיונות נערכו עם חברי כנסת מהקואליציה, שהם 61% מהראיונות. נמצא כי 13 חברי כנסת מהקואליציה לא רואיינו כלל בתקופת הבדיקה, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו. חברי הכנסת מהאופוזיציה רואיינו 361 פעמים, שהם 39% מהראיונות. תשעה מביניהם לא רואיינו כלל בתקופת הבדיקה. עדיין מחכים לטלפון מעורכי רשת ב': חברי הכנסת שלא רואיינו: דורון אביטל, יעקב אדרי, ישראל אייכלר, אלי אפללו, אריה ביבי, מסעוד גנאים, יצחק וקנין, סופה לנדבר, מנחם אליעזר מוזס, אברהם מיכאלי, אנסטסיה מיכאלי, יעקב מרגי, משולם נהרי, סעיד נפאע, בנימין נתניהו, חנא סוייד, מרינה סולודקין, חמד עמאר, אברהים צרצור וליה שם טוב. הטלפון לא מפסיק לצלצל: בדיקת 'שיאני הראיונות' מצביעה על 25 חברי כנסת שרואיינו 15 פעמים לפחות. בין 25 שיאני המרואיינים נמנים 15 חברי כנסת מטעם הקואליציה: גלעד ארדן, אופיר אקוניס, כרמל שאמה, גדעון סער, סילבן שלום, דן מרידור, משה גפני, יוסי פלד, משה יעלון, זאב אלקין, יולי אדלשטיין, ראובן ריבלין, מיכאל איתן, דוד רותם ולימור לבנת. חברי כנסת מטעם האופוזיציה שזוכים לזמן אוויר מעל לממוצע הם: שלי יחימוביץ', ציפי לבני, יצחק הרצוג, עמיר פרץ, מאיר שיטרית, זהבה גלאון, יואל חסון, בנימין בן אליעזר, דליה איציק ושאול מופז. בסך הכול, רואיינו השיאנים ב-481 ראיונות, המהווים כמחצית כלל הראיונות. שיאני הראיונות התראיינו 3.4 פעמים עד 1.7 פעמים בחודש בממוצע. נמצא כי שיאני הראיונות מקרב הקואליציה רואיינו בסך הכול 295 פעמים (61% מהשיאנים), 33 ראיונות בחודש בממוצע. לעומתם, רואיינו השיאנים מקרב האופוזיציה ב-186 ראיונות (39%), 21 ראיונות בחודש בממוצע. כדי לבחון מגמות בשיעורי הראיונות, חילקה הביקורת את תקופת הבדיקה לשתי תקופות): מינואר עד יוני 2011 ומיולי עד ספטמבר 2011. בבדיקה זו נמצא כי נמצא כי עם חברי הכנסת מהקואליציה נערכו בתקופה הראשונה, 355 ראיונות שהם 59 ראיונות בחודש בממוצע, ו-199 ראיונות בתקופה השנייה, שהם 66 ראיונות בחודש בממוצע. עם חברי הכנסת באופוזיציה נערכו בתקופה הראשונה בסה"כ 217 ראיונות, שהם 36 ראיונות בחודש בממוצע, ו-144 ראיונות בתקופה השנייה, שהם 48 ראיונות בחודש בממוצע. עוד מציין הדו"ח כי בבדיקת מספר האזכורים לפי חודשים נמצאו עליות חדות אצל חלק מחברי הכנסת. עליות אלה נבעו מאירועים משמעותיים שהיה להם קשר לחבר הכנסת עצמו או שהיו משמעותיים למדינת ישראל או לחברה הישראלית. בין הדוגמאות ניתן למצוא אזכורים רבים לראש הממשלה נצניהן בגין הפיגוע באיתמר, ועדת שישנסקי וחקירת הנסיעות לחו"ל של חברי הכנסת. שר החוץ ליברמן מככב בכמות האזכורים בגין המשט המתוכנן לעזה, דחיית ההתנצלות בפני טורקיה, דחיית חקירת ארגוני השמאל ועוד.
- 7.תשקורת 14/11/2011 19:30הגב לתגובה זוהיחס האוהד לאופוזיציונרים והשאלות להם הם זוכים. גם זמן הראיונות לא מידתי לדעתי
- ערן גפני 15/11/2011 11:26הגב לתגובה זואכן, כמאזין קבוע של יומני רשת ב' וגלי צה"ל, אפשר להגיד בבירור כי בעוד שלמראוייני האופוזיציה (מקדימה, מפלגת העבודה ומרצ אך לא מהאיחוד הלאומי) מוענק יחס מועדף של האזנה קשובה לדבריהם, ללא התפרצות לדברים וללא התעמתות עימם. לעומת זאת, כל ראיון עם ח"כים מהקואליציה ומהאיחוד הלאומי, בייחוד מקדמי רעיונות הימין האמיתי (קרי לא דן מרידור או בני בגין), מלווה בהתפרצות לדברי המרואיין לאחר שאמר 2-3 מילים, התעמתות בלתי פוסקת עם עמדותיו וניסיון לקעקע את אמינותו ואישיותו.
- 6.משיח 14/11/2011 18:41הגב לתגובה זואז למה לראיין את נתניהו , רוחו שורה עלי כל ברשות השידור
- 5.צורי 14/11/2011 16:38הגב לתגובה זוחברי כנסת החליטו להיות עורכים ראשיים. פופוליסטים נלוזים.
- 4.אני רק שאלה 14/11/2011 16:00הגב לתגובה זוהדו"ח מעניין מאוד, אבל לא מדווח כאן (אולי כי לא בדקו) את כל החלוקות הללו לפי התכנית, כלומר כמה מאוזן יומן הבוקר, לעומת הכל דיבורים, סדר יום, בחצי היום וכו'.
- 3.מנחם זליג בן משה 14/11/2011 15:43הגב לתגובה זומר נתניהו, לא מוכן שאיזה עיתונאי קטן יפריע לו באמצע החזון. משיח, משיח, משיח, מי יעז!!! ואם צריך לעסוק בהבלים הללו, יישלח התוכי - קול אדוניו. נתוני קול ישראל לוועדה לביקורת המדינה, הם הטעייה, התחסדות וגיגול עיניים. שלדון, יאללה, קנה גם אותם - כסף קטן...
- 2.רונן 14/11/2011 15:42הגב לתגובה זוהכנסת מחליטה את מי לפטר ואת מי לא. חצופים!!! למה האוצר לא מקדם את הרפורמה ?
- 1.המום 14/11/2011 14:37הגב לתגובה זוראש הממשלה מסרב להתראיין בתוקף בכל כלי תקשורת. הוא אומר את דבריו בהצהרות, אז זה נשמע יותר כמו צחוק מהעבודה מאשר החרמה של רשות השידור את ראש הממשלה. בחייכם... שיתראיין. אולי פעם אחת הוא יענה לשאלות הקשות שהוא מתחמק מהן

מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.