עסקת ענק בקרית אונו: קרסו נדל"ן רכשה 30 דונם להקמת 678 יח"ד
עסקת ענק בקריית אונו. חברת קרסו נדל"ן רכשה מאריה אליוף 30 דונם בעיר להקמת 678 יחידות דיור. מדובר בעסקת קומבינציה של 44% בתמורות, המוגדרת כאופציה הדדית. הקרקע ממוקמת מול אוניברסיטת בר אילן בסמוך לכפר אז"ר ולמשולש קריניצי.
שטחו הכולל של המתחם המכונה "רובע בר אילן" כולל 250 דונם כאשר על פי התב"ע ניתן להקים כ-1,500 יחידות דיור. סך הכל שטחי הבנייה במתחם, משתרעים על פני 150 דונם וכוללים גם שטחי תעסוקה- מגדלי משרדים ושטחי מסחר בגבול עם כביש 4 וכן מוסדות חינוך, מבני ציבור ופתרונות להסעת המונים. הרובע כולו נהנה מנגישות גבוהה לצירי תנועה ראשיים- כביש 471 (מכבית) וכביש 4 .
הקרקע שרכשה חברת קרסו ממוקמת בלב המתחם. על פי התכנון, קרסו תקים 6 מגדלים בני 30-32 קומות סביב פארק פרטי, שיכללו דירות בתמהיל מגוון של 3-5 חדרים, דירות גן ופנטהאוזים. בתחום המתחם מתוכננים היכל תרבות, גני ילדים ובתי ספר.
לדברי דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן: "מדובר בעסקה אסטרטגית עבור החברה שממשיכה להתרחב ולהתמקד בפרויקטים למגורים בהיקפים גדולים. מתחם בר אילן הינו מתחם אטרקטיבי במיקום מעולה והפרויקט שאנו מתכננים לבנות בתחומו יהווה את פרויקט הדגל של חברת קרסו בשנים הקרובות. אנו סבורים כי למתחם יהיו ביקושים ערים, במיוחד לאור העובדה שבשנים האחרונות לא הושק מתחם מגורים בסדר גודל כזה בגוש דן על ידי יזם אחד."
עוד נמסר מהחברה כי למתחם יש תוכנית מתאר מאושרת, אשר שינתה את ייעוד הקרקע מחקלאות - למגורים ותעסוקה. כיום התוכנית נמצאת בוועדה המחוזית. ועל פי הערכות התוכנית המפורטת תאושר תוך כשנתיים.
קרסו יוצגה בעסקה על ידי עו"ד חיה רינון, והבעלים הפרטיים יוצגו על ידי עו"ד שמואל שוב ונעמה שיף ממשרד שוב ושות'.
- 3.תלם אהרון גבעתיים 09/11/2011 09:18הגב לתגובה זומה יהיה מחירן של דירות ארבעה חדרים ? מה השוטח ומה יהיה מחיר של חמישה חדרים ?ומה השטח???? מחכה לתשובה 0545752317
- 2.זה ליד השטח של צמח המרמן??? (ל"ת)שאלה 08/11/2011 14:21הגב לתגובה זו
- 1.רגע 08/11/2011 12:24הגב לתגובה זודירת 4 חדרים במחיר של 800,000 ש" ח - זו עיסקה הוגנת וראלית ל 2 הצדדים. המחירים ההזויים של 1.3 - פשוט לא רלוונטי
- מקסימום 600 אלף לארבעה חדרים (ל"ת)וירויחו יפה 14/11/2011 03:57הגב לתגובה זו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
