שוק ההנפקות מאותת על מהלך בבורסה, דומה למצב ב-2003

קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות, כותב על כיוונו של שוק ההנפקות. האם אנו בפתחו של גל הנפקות?
קובי שגב | (16)

בימים האחרונים, נראה כי שוק ההנפקות מראה סימנים לכך שהוא עדיין לא מת סופית. מסמכי הנפקות של אגרות חוב של בנקים וחברות ביטוח, מסתובבים בין הגופים המוסדיים ומביאים אותנו לחזור ולבחון תיאוריה מוכרת המקשרת את שוק ההנפקות (מניות ואג"ח) לשוק המניות.

התיאוריה אומרת שהמשקיעים מתנהגים כעדר שטועה תמיד. רוכש בהנפקות בזמני שיא ובזמני שפל חושש מהשתתפות בהנפקות. התיאוריה גורסת, כי בשוק יורד היקף ההנפקות הולך ויורד, חלקן הגדול מתבטל או נכשל באופן חלקי או מלא עד ששוק ההנפקות גווע לגמרי. באותו זמן מדד המניות מסמן את רמת השפל שלו. מנקודה זו, השוק מתחיל לעלות, בהתחלה מגייסים רק הבנקים (אג"ח). לאחר מכן, עם המשך העליות בשוק נמשכים הגיוסים (לפי סדר כרונולוגי) באג"ח בדירוג גבוה, אג"ח בדירוג נמוך ומניות של חברות גדולות. כשהשוק מגיע לרמות גבוהות מאוד, מונפקות אג"ח ספקולטיביות (אג"ח זבל) ומניות של חברות קטנות. אחרי השיא מגיעות כמובן הירידות בשוק המניות והתהליך חוזר חלילה.

נבחן כמה מקרים מהעשור האחרון:

במשבר ההיי-טק של תחילת שנות האלפיים, ירד שוק המניות בחדות בשנים 2001-2002 והגיע לשפל בתחילת 2003 (מדד המעו"ף ירד מתחת ל-300 נק'). באותה עת (מאי ויוני 2002) בשוק ההנפקות, הצליחו פורמולה, אוסיף השקעות ואורמת להנפיק בהצלחה. לאחר מכן עד מארס 2003 נרשמו 2 הנפקות קטנות (מטריקס וברגר הולדינגס - דש איפקס כיום) שהצליחו בקושי רב לגייס.

במארס 2003, ביצע השוק סיבוב פרסה והחל לעלות. בשבועות שלאחר מכן הונפקו אג"ח של לאומי ופועלים, ושוק ההנפקות החל לפרוח בצורה איטית מאוד. רק ב-2004 לאחר שנרשמו עליות משמעותיות בשוק המניות (מדד המעו"ף עלה ב-53%) חזר שוק ההנפקות לפעול במלוא המרץ.

בשנים 2007-2008 התרחש המקרה ההפוך. השוק הגיע לשיאו לקראת סוף 2007. רגע לפני כן, שוק ההנפקות רתח. מניות ואג"ח הונפקו בקצב מסחרר ברבעון האחרון של 2007. אג"ח של קרגל, טן דלק, מירלנד, בזן, אייס דיפו, סנטראל יורופיאן וחברות נוספות הונפקו לראשונה בשוק. מניות של חברות קטנות כמו אדלר חומסקי, בסר הנדסה, אייס, פטרוכימיים ועוד יצאו לשוק. אאורה, אלביט הדמיה, ארזים, דלק נדלן ואפריקה הנפיקו מיליארדי שקלים וזכו לחיתום יתר. אז הגיעה נקודת השיא, ומשם החל השוק לרדת בחדות עד לשפל שנרשם בסוף 2008 ביחד עם הנפילות בשוקי המניות בעולם.

עם תחילת הנפילות החל שוק ההנפקות להתייבש. ברבעון האחרון של 2008 שוב היו אלו רק הבנקים (לאומי ופועלים) שהנפיקו אג"ח, אך זכו להיענות נמוכה מאוד. בתחילת 2009 החל השוק לעלות בצורה חדה ושוב היו אלו הבנקים (לאומי, דקסיה ישראל, דיסקונט) שהנפיקו ברבעון הראשון. החברה היחידה שהצליחה להסתנן ולהנפיק בשוק הייתה גזית גלוב, שהנפיקה שלא כמנהגה בעקבות דרישת השוק את סדרת גזית גלוב אגח י מגובה בביטחונות. גם הנפקה זו צלחה בקושי ונסגרה במחירי המינימום. החל מאפריל 2009 התחזקה מגמת ההנפקות ואט אט הונפקו אגרות חוב של חברות בדירוג גבוה בתחילה (כיל, שטראוס, פז נפט, גב ים), ורק לקראת סוף 2009 התחזק שוק ההנפקות וחברות רבות אחרות הנפיקו הון ואג"ח לציבור.

בימים אלו אנו שוב ניצבים בפני שוק מניות יורד. בעקבות המשבר באירופה, שוק ההנפקות נחלש מאוד. במהלך חודש ספטמבר הצליחה אלוני חץ לגייס 260 מיל' ש', אולם גזית גלוב שניסתה לגייס אף היא, זכתה להצלחה חלקית בלבד. בחודש אוקטובר, עם התעצמות המשבר, הצליחה מליסרון לגייס סדרת אג"ח מגובה בביטחונות (בהצלחה חלקית ובמחירי מינימום), וביג ביצעה הרחבת סדרה קטנה באג"ח ונכשלה בהנפקת מניות.

כפי שראינו בעבר, שפל במדדי המניות בשילוב שוק הנפקות יבש, סימן את התחתית בשוק המניות. טפטוף של הנפקות אג"ח של בנקים סימן את היציאה מהשוק הדובי ותחילתו של גל עולה בשוק המניות. זה המצב בו אנו נמצאים היום, האם התיאוריה תתממש בחודשים הקרובים? ימים יגידו...

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    אילנה 07/11/2011 17:05
    הגב לתגובה זו
    כפנסיונרית אני קוראת את כתבותיך בעקביות נהנת ולומדת כל פעם מחדש.
  • 14.
    כרגיל כתבה ברמה גבוהה . (ל"ת)
    חבי 07/11/2011 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    כתבה מהמעניינות שקראתי בזמן האחרון (ל"ת)
    מני 07/11/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    קטי 07/11/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
    מסכימה בהחלט אנחנו לפני תקופה של עליות בשוק ההון
  • 11.
    לא נכון. מדדי המניות כרגע ממש לא בשפל !!! (ל"ת)
    אמיר 07/11/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    חוסר מיקצועיות 07/11/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
    מה זה השטויות האלו?
  • 9.
    מושון 06/11/2011 22:30
    הגב לתגובה זו
    אם כבר אז יהיה מהלך למטה.
  • 8.
    אהרון 06/11/2011 21:29
    הגב לתגובה זו
    המשבר עוד לא נגמר הוא מחליף צורה . לא ליפול למלכודת
  • 7.
    כלכלן זוטר 06/11/2011 21:06
    הגב לתגובה זו
    ייתכן והכותב צודק כשהוא טוען שיש כאן רמז לבאות, וייתכן שלא. אבל זהו חוסר הבנה משווע בסטטיסטיקה והסקת מסקנות. הדבר דומה לכך שנעשה מחקר שיבדוק מתאם בין מספר החדרים להכנסה. כמובן שיש קשר חיובי בין השניים. מכאן נגזור מסקנה אופרטיבית שכדאי לקנות בית עם מספר חדרים גבוה יותר כי זה ישליך על המשכורת שלנו,בעוד שהקשר הוא כמובן הפוך. השפל שאנו רואים בהנפקות חדשות מקורו בשוק הדובי שאנו נמצאים בו ובחוסר הוודאות, שמתמחר סיכון גבוה ולכן מחירי אג" ח ומניות נמוכים. אם שוק המניות יעלה התמונה תתחיל להשתנות, זה נכון. אבל אף אחד לא מבטיח שהגענו לסוף המהלך. טכנית אנחנו בנקודת השבר שתגרור אותנו עוד למטה
  • אלון 07/11/2011 10:12
    הגב לתגובה זו
    שלא לדבר על העברית הדפוקה של רוב הכתבים באתרים הכלכליים השונים
  • 6.
    אחלה כתבה מעניינת (ל"ת)
    אגחניק 06/11/2011 19:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אשרי המאמין 06/11/2011 17:39
    הגב לתגובה זו
    יאללה נמאס כבר מהשוק הזה. שיתחיל לעלות
  • 4.
    אייל 06/11/2011 16:44
    הגב לתגובה זו
    היו בשפל כיום שוק המניות אינו יקר ומאידך גם לא זול.
  • 3.
    כתבה מצוינת. מומלץ. (ל"ת)
    שכן 06/11/2011 16:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    או שכן או שלא... (ל"ת)
    ר 06/11/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה מעניינת.תודה. (ל"ת)
    משקיע 06/11/2011 13:15
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

מיכאל קלמן
צילום: מנורה מבטחים

מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל

התביעה הוגשה בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. מנורה טוענת כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, היא "שיפתה ופיצתה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת"

עוזי גרסטמן |

חברת הביטוח מנורה מבטחים הגישה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד הרשות הפלסטינית (הרש"פ), בגין הפסדים מצטברים בהיקף של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מתופעת גניבות הרכב בישראל, שהתעצמה בשנים האחרונות. אומדן מנורה לסכום הכולל של הנזקים שנגרמו לה הוא כרבע מיליארד שקל.


על-פי נתוני המשטרה, שפורסמו באחרונה בתקשורת, ב-2024 נגנבו בישראל כ-18 אלף כלי רכב, וב-2023 היקף גניבות כלי הרכב היה כמעט 20 אלף. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מסבירה מנורה בכתב התביעה כי תופעת גניבות הרכב בישראל מקרינה באופן ישיר על תחושת הביטחון של הציבור. לדברי החברה, היא גם עשויה להסביר, במידה מסוימת, חלק מהתייקרות פרמיות ביטוחי הרכב בשנים האחרונות.


במסגרת התביעה שהגישה מנורה, טוענת החברה כי בשל "תעשייה פלסטינית" של גניבות רכב מישראל אל שטחי A, הנתונים לשליטתה ואחריותה הבלעדית הרשות הפלסטינית, "שיפתה ופיצתה מנורה את מבוטחיה בגין נזקי הגניבות של רכביהם וכתוצאה מכך נגרמו לה במהלך השנים האחרונות הפסדים כספיים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, להם אחראית הנתבעת".


כמו כן, על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד ארז בלוך ממשרד ארז בלוך, אל שטחי הרשות הפלסטינית הגיעו אלפי כלי רכב שהיו מבוטחים על-ידי החברה. מתוך אותם כלי רכב, הצליחו חברות האיתור איתוראן ופוינטר לאכן ולהוכיח שכלי רכב רבים מצאו את דרכם לשטחי הרשות, וביחס לאחרים התקבל אישור ממשטרת ישראל כי כלי הרכב הגנובים הגיעו לשטחי A.


בתביעה מתבססת מנורה בין היתר על ההנחה משפטית שלפיה כלי רכב שנגנבים בשטח ישראל מגיעים לתחנתם האחרונה בשטחי הרשות הפלסטינית. אותה חזקה נשענת גם על פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שקבע בהיותו שופט עליון מן המניין כי רכב שנגנב בישראל "יסיים את חייו" בשטחי הרש"פ. עוד קבע אז השופט עמית ב"הלכת אלשחרה", כי "אין חולק כי התופעה של גניבות רכב היא מכת מדינה זה שנים רבות... גניבת הרכב היא רק התחנה הראשונה ובשטחי הרשות הפלסטינית קמה תעשיה שלמה של 'משחטות' רכב - המהוות 'תחנה סופית' לרכבים הגנובים - ושל סחר בחלפים ובכלי רכב גנובים, שגם עליה ניתן לומר שהיא בבחינת מכת מדינה... היקף התופעה הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואף בגדר ידיעה שיפוטית".