30 שניות של בידור טוב בונות מותג?
Schweppes Drink Different
שוופס, כדי להצדיק את מעמדה האקסקלוסיבי בשוק המשקאות המוגזים, יצאה זה מכבר עם הטיעון drink different. טיעון שטוען לבידול בשתי רמות: רמה אחת פשוטה שמדברת על משקה שהוא שונה בתכלית ממתחריו, ורמה נוספת שנופלת על מטבע הלשון think different המדבר על חשיבה רעננה, יצירתית, 'מחוץ לקופסא'.
מפה והלאה - חובת ההוכחה היא על שוופס
אמנם מגוון טעמיו ומוצריו, למרות שהם באמת ובתמים שונים ממה שהמתחרים נותנים, אין די בהם כדי לבסס את האמירה הגורפת drink different, אמירה שמעוררת ציפיות ומרימה להנחתה מופתית. לכאן נכנס רעיון הליבה של מותג שמתחייב להעניק " differentship על כל צעד ושעל.
ואכן, סדרת הפרסומות הקודמת חשפה אותנו לכל מיני אנשים בעלי מוזריות כגון נסיכה מסרט צלבני ששותה עשרות שוופס דייאט או אישה עם בובה שמדברת מהבטן. במקרה ההוא ה different מעורר קנאה בקרב יושבי שולחנות אחרים בבית הקפה שרוצים גם הם לשתות את מה שהמוזרים שותים. הפרסומת לא טרחה לבסס את המניע לקנאה - דבר שהפך אותה לנונסנס מושלם, אבל כזה שהעלה חיוך, ורמז לנו בסב-טקסט שלפעמים כדאי ללכת עם המוזרות שלנו.
הסדרה הנוכחית מגבירה את ווליום הנונסנס וה- differenthood. פרסומת בתוך פרסומת. הפרסומת המצוירת מדובבת על ידי אנשים באולפן. כולם שותים שוופס. אין גרם של הגיון אמיתי אבל אין רגע שאינו מצחיק. שני קניבלים שאומרים "מוגה בוגה" וקולוניאלי בריטי עם שוופס בידו מנסים לנהל שיחה. הם מדובבים על ידי שני גברים שחורים לבושי חצאיות ראפיה באולפן הקלטות.
הבריטי חושב שהקניבלים רוצים להחליף פירות תמורת שוופס, נוגס בפרי מורעל ומת על המקום. מתיו וגורדון, המדבבים שעושים 'מוגה בוגה' מסתברים כבעלי מבטא בריטי אריסטוקראטי. שני שחורים לבושי חצאיות קש שמדברים בבריטית אצילית זה כבר מצחיק, וכשהם צועדים מהאולפן בהילוך נשי - אז עוד יותר. הם יוצאים מהפריים לא לפני שהם טוענים שהפרסומת שהם דיבבו מגוחכת ומביכה.
drink different נסגרת הפרסומת, והצופה המחויך מגרד את הראש ושואל את עצמו WTF? הפרסומת המקבילה מציגה ג'נטלמנים בריטיים מאוירים שמשבחים את השוופס שלהם אגב טקסט מטומטם (makes me want to dance) וחידודים מיותרים - (It s not a couch it is an armchair). המדבבים מסתברים כחבורת קוקנים אשר אגב שתיית שוופס מתארגנים ספונטאנית ללכת לשוק האיכרים כדי לקנות דלעת, אחד מהם בכלל הולך לשחק סקווש (מה קשור?) והאחרון נשאר באולפן בחוסר מעש (לא מצאו לו תפקיד?).
כדי להתחקות אחר המשמעות או הפואנטה מוצא עצמו הצופה אומר לעצמו "או הנה הפרסומת הדבילית אבל המאד מצחיקה הזו - אני חייב להבין מה הקטע".
צריך אומץ וחוצפה לעלות עם נונסנס משובח חסר פואנטה אבל כזה שאינו נופל ברמתו ממעברון טוב של המונטי פייטון האגדיים ב-Flying Circus.
העוצמה של אסטרטגית שוופס היא לתת 30-45 שניות של בידור טוב שלא רק בונה במה שונה ובולטת בתכלית למותג שוופס, אלא מתעלה על שאר הפרסומות בברייק בכך שאין בו שום הגיון פנימי אבל יש בו ריכוז גבוה פי כמה של הומור ובידור למטר רבוע.
אולם הפייט האמיתי של פרסומת טובה הוא הפייט שהיא נותנת לתוכן הטלוויזיוני שהופרע. אדם רואה פרסומת כי הוא בעצם צופה במשהו אחר שמרתק אותו. פרסומות בהגדרה הן: "הפרעה בשידור". פרסומת שמצליחה למסור חוויה, ולו לרגע קט, שאינה נופלת מחוויית התוכן, משיגה את מטרתה גם אם מדובר בנונסנס. יצירת אהדה עקבית לפרסום ידועה, מחקרית, כזו שמבשרת את האהדה למותג, דבר שמנבא בסופו של יום - קניה והגדלת נתח השוק.
- 9.אחד שעשה איזה קמפיין 09/11/2011 02:18הגב לתגובה זואתם יודעים ילדים, אומרים שאנשים ששמים לב לטעויות כתיב הם אנשים קטנים. אנשים שיודעים לשחק עם המילים הם ההיפך, אנשים שיודעים להבדיל בין טעות למשחק מילים הם בטח משהו באמצע אבל זה לא מחקרי. בכל אופן אני רק יכול להציע לכם שבמקום לקטול כל חד שמפרסם פה מאמר, תורידו את הראש קצת ותשאלו את עצמכם, אם אתם כל כך מבינים, וכל כך מבריקים, למה זה לא המאמר שלכם שמפורסם פה? בתור אחד שמכיר גם את עטרה וגם את שני יוצר הקמפיין אני יכול להגיד לכם שמדובר בשני אנשים מהיותר מוכשרים שיש בתעשיי שלנו, אז אולי עטרה לא שמה לב לממשמעות השנייה של הדלעת ואלי שני העתיק את הקטע מפמילי גיי אבל ראבק תנו ריספקט לאנשים, שלפחות לפי הבחירה של אייס, שאותו אתם כנראה מעריכים כי אתם גם קוראים אותו וגם בוחרים להגיב ולהגן על תוכנו, לפחות לפי הבחירה שלו הוא מצא לנכון לתתת להם את הבמה. אולי אם תתרכזו במה שטוב גם אתם תלמדו איך מגיעים לפרסם פה מאמר ואיך מרימים וחשוב מכך, מוכרים ללקוח, קמפיין כל כך יצירתי, בולט ושונה.
- 8.נמרוד 08/11/2011 10:39הגב לתגובה זוכשהצופה משועשע ואפילו אומר למשפחתו "שקט, זאת הפרסומת של שוופס", הם הצליחו. שאותו אדם יגיע צמא לפיצוציה, הוא יראה את הבקבוק של שוופס, יחייך ויקח את הבקבוק - הם הצילחו עוד יותר. הוא לא סתם לקח את הבקבוק, הוא חייך ולקח את הבקבוק, משהו שמותגים רבים בעולם מתים להיות שם.
- 7.קול המפרסם 07/11/2011 00:36הגב לתגובה זוהפרסומות שלעצמן הן יצירת אומנות משעשעות מהנות עם קסטינג מצוין אבל מה , הן לא יוצרות שום בידול ,שום ייחוד ושום דחיפה לשתות שוופס . גם ההבטחה drink different היא הבטחה בעלמא . בקיצור אחלה פרסומת ,אבל מפספסת בקילומטר.
- נמרוד 08/11/2011 10:42הגב לתגובה זועושה את ההבדל. את הבידול שלך. את תקועה בספרי "מבוא לפרסום" שנת 80. החוסר מסר הוא המסר במקרה הזה ולכן אנשים מחכים לפרסומת הזו כמו שהם מצפים לכוכב נולד. בפיצוציה הלקוח יחייך ויקח את המותג. משהו שאפילו קוקה קולה לא יכולה לעשות.
- הלקוח מחייך כשהוא רואה שזה 1+1 (ל"ת)עאלק דיפרנט 09/11/2011 09:11
- 6.עטרה עושה רושם שאת לא מבינה בפרסום... (ל"ת)נימאס מעטרה 06/11/2011 17:52הגב לתגובה זו
- 5.1- אתה אידיוט, אבל באמת (ל"ת)06/11/2011 13:29הגב לתגובה זו
- 4.לא מקורי 06/11/2011 13:15הגב לתגובה זוhttp://www.youtube.com/watch?v=itB5EWW55CA
- 3.יש לך חוש הומור של מורה ללשון. (ל"ת)רוברטו ייצוג אומנים 06/11/2011 13:01הגב לתגובה זו
- 2.זה משחק מילים. סקווש הוא סוג של דלוע (ל"ת)קצת אנגלית 06/11/2011 12:58הגב לתגובה זו
- 1.גיברת, את חופרת! (ל"ת)ערן 06/11/2011 12:01הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
