ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.  

מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.   

מה יעשה בנק ישראל?

להערכת גופי המחקר המקומיים, גם אם המדד יגיע ל-0.4%-0.3%, בנק ישראל ייטה להשאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה בשבוע הבא, בין היתר על רקע אי הודאות הגיאופוליטית והאטה בפעילות המקומית ברבעון השני. התמחור בשוק ההון משקף יציבות בטווח הקצר והפחתות מתונות יותר בהמשך עם תחזיות סביב 4.0%-4.25% בעוד חצי שנה.  התחזיות לשנה הקרובה מצביעות על חזרה הדרגתית לאמצע תחום היעד, אך תוך תלות במגמות בשוק השכירות ובשער החליפין.

בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.

• וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
• אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במילים אחרות, עד שלא נראה צעדים בטוחים לסיום המלחמה בבנק ישראל יעדיפו לקחת את התוואי הזהיר מאשר להוריד את הריבית ולהסתכן באינפלציה מתפרצת.

שוק השכירות ומחירי הדירות, מה קורה בשטח?

מה צופים האנליסטים

קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם,  במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.

שדרוג האכיפה, ואיך מתמודדים בעולם עם הבעיה?

ברשות המסים מבינים שכדי להתמודד עם תופעת העובדים הפיקטיביים ורישום הוצאות השכר הכוזבות, יש צורך בהידוק הפיקוח ושדרוג כלי האכיפה. בשנים הקרובות צפויה הרשות להרחיב את השימוש במערכות בינה מלאכותית ובאלגוריתמים מתקדמים לזיהוי חריגות בשכר ובנתוני דיווח, תוך הצלבת מידע בין מאגרי המידע שלה לבין ביטוח לאומי, רשם החברות וגופים פיננסיים - זאת בנוסף לבדיקות הקיימות כיום. בנוסף, מתוכנן חיזוק שיתופי הפעולה עם יחידות כלכליות במשטרה, לרבות חקירות משותפות בעבירות שיש בהן גם היבטי מרמה והלבנת הון.

מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.