גם דליה אנרגיות רוצה גז: חתמה על הסכם מול נתג"ז בהיקף של 450 מיליון שקל
חברת נתג"ז מרחיבה את פעילותה בתחום הולכת הגז הטבעי בישראל. החברה הממשלתית הודיעה כי חתמה על הסכם מול דליה אנרגיות שבמסגרתו יחובר המפעל של החברה לרשת ההולכה הארצית. בנוסף, דליה אנרגיות תקבל שירותי הולכת גז טבעי לתקופה של 15 שנה.
חברת דליה אנרגיות מתכננת להקים תחנת כוח המבוססת על גז טבעי באזור של כפר מנחם. במסגרת ההסכם תקים נתג"ז את החיבור למערכת הגז אשר ייאפשר צריכה של 1BCM של גז טבעי בשנה. ההכנסות הצפויות לנתג"ז צפויות להסתכם ב-450 מיליון שקל לאורך כל תקופת ההסכם.
שר התשתיות הלאומיות, הד"ר עוזי לנדאו אשר ברך על החתימה מסר כי " הסכם זה נותן ביטוי לכניסה המאסיבית של גז למשק החשמל, במקביל לכניסתם של יצרני חשמל פרטיים למערך הייצור. זהו צעד נוסף אותו אנו עושים לחיזוק חוסנה ועצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל ולקידום התחרות במשק החשמל".
לדבריו, "בד-בבד, משרד התשתיות הלאומיות ממשיך לפעול במרץ להבטחת עתיד אספקת הגז הטבעי לישראל באמצעות מתקני קליטה זמניים וקבועים. פעולות אלו יבטיחו כי כבר בעתיד הקרוב תוכל ישראל להסתמך על גז טבעי כחול לבן, שייצר חשמל נקי וזול עבור המדינה כולה".
מנכ"ל נתג"ז, מר שמואל תורג'מן מסר כי "הסכם החיבור עם דליה אנרגיה מהווה שלב נוסף בכניסתם של יצרני חשמל פרטיים לשוק האנרגיה בישראל ובכך מצטרפת עוד תחנת כוח פרטית, גדולה ומשמעותית למעגל המשתמשים בגז טבעי".
- 2.גו 31/10/2011 10:04הגב לתגובה זוממש דואגים כן דואגים איך ליגרום נזק למשקיעים קודם זה היה שישנסקי עכשיו זה טרכטנברג עוד חמש אחוז מס על רוח הון עוד לא ירוחנו כבר הם מעלים את המס רק נזק כמה שיותר למשקיעים כאילו שהכסף של המשקיעים לא שילמו מס על הכסף הזה
- 1.זכרוביץ 31/10/2011 10:00הגב לתגובה זולמה לא מנצלים את הגז מגבעות
- תשאל לוסקין . (ל"ת)ירד מהגבעה 31/10/2011 10:09הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
