ראש קרן החילוץ מנסה להרגיע? "יפן תמשיך לקנות אג"חים של ה-EFSF"

אתמול דיווחה סוכנות הידיעות הסינית כי "סין לא יכולה לקחת את תפקיד המושיע באירופה". היום ראש קרן החילוץ ממשיך בניסיונות לרתום את ממשלות יפן וסין
סתיו שירייב | (3)

ראש קרן החילוץ האירופית (EFSF), קלאוס רגלינג, ממשיך בניסיונותיו לשכנע את מנהיגי מדינות אסיה בעלות רזרבות מט"ח גדולות במיוחד לרכוש אגרות חוב של קרן החילוץ וזאת ולנסות להגדיל את היקף הקרן מ-440 מיליארד דולר ל-1 טריליון דולר לפי המתווה החדש באיחוד האירופי. כעת מודיע רגלינג כי הוא הצליח לרתום את את יפן, המחזיקה בהיקף של כ-2.7 מיליארד אירו של אג"ח EFSF שהונפק באוקטובר, להשתתפות במכרז האג"ח וזאת בהמשך ישיר לאחר שגורמים רשמיים ביפן כבר הביעו נכונות בעבר לסייע לאירופה על ידי הגדלת רכישות האג"ח שתנפיק ה-EFSF, אם הם יראו שאירופה נוקטת צעדים לקיצוץ הגירעונות התופחים של מדינות היבשת. "ממשלת יפן תמשיך לקנות אג"ח של ה-EFSF שהונפק ב-10 החודשים האחרונים ואנחנו נמשיך להיות בקשר בנוגע להשקעות עתידיות", אמר היום (ב') רגלינג בתום פגישה שערך עם סגן שר האוצר של יפן. ביקורו של רגלינג בטוקיו מגיע לאחר שבסוף השבוע ביקר בסין, המדינה בעלת יתרות המט"ח הגדולות בעולם (3.2 טריליון דולר). ההערכות הן כי הסינים ינסו למנף את המשבר ולדרוש ויתורים פוליטיים מצד אירופה כתנאי להשקעות סין ב-EFSF. ברשתות התקשורת הזרות דווח בשבוע שעבר כי סין עשויה אפילו לדרוש הסרת אמברגו הנשק שהטילה עליה אירופה בסוף שנות ה-80, אולם ארה"ב מתנגדת לכך נחרצות. סוכנות הידיעות הסינית: אירופה לא צריכה לצפות שסין תבוא להצלתה סוכנות הידיעות הרשמית של סין שינחואה (Xinhua) פרסמה אתמול (א') מאמר דעה, לפיו אירופה לא צריכה לצפות שסין תבוא להצלתה ו"תושיע" אותה ממשבר החובות. למרות שבייג'ין תעשה כל מה שהיא יכולה בכדי לעזור לחבר בצרה. במאמר הגיבה סוכנות הידיעות לדברים שאמר ראש קרן החילוץ של אירופה, אשר נועדו לפתות את סין להשקיע בה. ראש קרן החילוץ, קלאוס רגלינג, הודיע בסוף השבוע האחרון, כי המשקיעים בקרן היציבות הפיננסית של אירופה (EFSF), עשויים להיות מוגנים כנגד חמישית מההפסדים ואגרות החוב יוכלו לבסוף להימכר ביואן במידה ובייג'ין תחפוץ בכך. להרחבה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לפישר יש יתרות גדולות... (ל"ת)
    cleareye 31/10/2011 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גו 31/10/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
    חברה לא לימכור לא רציו ולא אבנר ולא דלק זה מה שהם מחפשים שתימכרו להם חברה סבלנות אירופה מתקנת בסכות יפן חברה זה מיסתדר לא לימכור לנוכלים עושים הכל להפיל אותכם ממשלה צרת העיין הזאות הם העלו מס בורסה עוד חמש אחוז הם עושים הכל ליזרום לפניקה חברה לא לימכור רציו ולא מנית גז החברה קודחת בקרוב מאוד תוצאות חיוביות בגז ובנפט אני שוב פעם אומר לכם לא לימכור מניות ששיכות למיבנה ליויתן שלא תגידו שלא אמרתי לכם אתם תיצטערו על שמחרתם חברה יום טוב לכם
  • אין בליוויתן כלום,לברוח לברוח לברוח (ל"ת)
    עובד בנובל 31/10/2011 11:26
    הגב לתגובה זו
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"

בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק

צלי אהרון |


רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".

הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.

מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.


איך מגישים?



את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.

בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.


נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי


כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5 אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.

בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.



מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?


מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר, מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.

מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים.  כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.

מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.

בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.