ראש קרן החילוץ מנסה להרגיע? "יפן תמשיך לקנות אג"חים של ה-EFSF"

אתמול דיווחה סוכנות הידיעות הסינית כי "סין לא יכולה לקחת את תפקיד המושיע באירופה". היום ראש קרן החילוץ ממשיך בניסיונות לרתום את ממשלות יפן וסין
סתיו שירייב | (3)

ראש קרן החילוץ האירופית (EFSF), קלאוס רגלינג, ממשיך בניסיונותיו לשכנע את מנהיגי מדינות אסיה בעלות רזרבות מט"ח גדולות במיוחד לרכוש אגרות חוב של קרן החילוץ וזאת ולנסות להגדיל את היקף הקרן מ-440 מיליארד דולר ל-1 טריליון דולר לפי המתווה החדש באיחוד האירופי.

כעת מודיע רגלינג כי הוא הצליח לרתום את את יפן, המחזיקה בהיקף של כ-2.7 מיליארד אירו של אג"ח EFSF שהונפק באוקטובר, להשתתפות במכרז האג"ח וזאת בהמשך ישיר לאחר שגורמים רשמיים ביפן כבר הביעו נכונות בעבר לסייע לאירופה על ידי הגדלת רכישות האג"ח שתנפיק ה-EFSF, אם הם יראו שאירופה נוקטת צעדים לקיצוץ הגירעונות התופחים של מדינות היבשת.

"ממשלת יפן תמשיך לקנות אג"ח של ה-EFSF שהונפק ב-10 החודשים האחרונים ואנחנו נמשיך להיות בקשר בנוגע להשקעות עתידיות", אמר היום (ב') רגלינג בתום פגישה שערך עם סגן שר האוצר של יפן.

ביקורו של רגלינג בטוקיו מגיע לאחר שבסוף השבוע ביקר בסין, המדינה בעלת יתרות המט"ח הגדולות בעולם (3.2 טריליון דולר). ההערכות הן כי הסינים ינסו למנף את המשבר ולדרוש ויתורים פוליטיים מצד אירופה כתנאי להשקעות סין ב-EFSF. ברשתות התקשורת הזרות דווח בשבוע שעבר כי סין עשויה אפילו לדרוש הסרת אמברגו הנשק שהטילה עליה אירופה בסוף שנות ה-80, אולם ארה"ב מתנגדת לכך נחרצות.

סוכנות הידיעות הסינית: אירופה לא צריכה לצפות שסין תבוא להצלתה

סוכנות הידיעות הרשמית של סין שינחואה (Xinhua) פרסמה אתמול (א') מאמר דעה, לפיו אירופה לא צריכה לצפות שסין תבוא להצלתה ו"תושיע" אותה ממשבר החובות. למרות שבייג'ין תעשה כל מה שהיא יכולה בכדי לעזור לחבר בצרה.

במאמר הגיבה סוכנות הידיעות לדברים שאמר ראש קרן החילוץ של אירופה, אשר נועדו לפתות את סין להשקיע בה. ראש קרן החילוץ, קלאוס רגלינג, הודיע בסוף השבוע האחרון, כי המשקיעים בקרן היציבות הפיננסית של אירופה (EFSF), עשויים להיות מוגנים כנגד חמישית מההפסדים ואגרות החוב יוכלו לבסוף להימכר ביואן במידה ובייג'ין תחפוץ בכך. להרחבה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לפישר יש יתרות גדולות... (ל"ת)
    cleareye 31/10/2011 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גו 31/10/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
    חברה לא לימכור לא רציו ולא אבנר ולא דלק זה מה שהם מחפשים שתימכרו להם חברה סבלנות אירופה מתקנת בסכות יפן חברה זה מיסתדר לא לימכור לנוכלים עושים הכל להפיל אותכם ממשלה צרת העיין הזאות הם העלו מס בורסה עוד חמש אחוז הם עושים הכל ליזרום לפניקה חברה לא לימכור רציו ולא מנית גז החברה קודחת בקרוב מאוד תוצאות חיוביות בגז ובנפט אני שוב פעם אומר לכם לא לימכור מניות ששיכות למיבנה ליויתן שלא תגידו שלא אמרתי לכם אתם תיצטערו על שמחרתם חברה יום טוב לכם
  • אין בליוויתן כלום,לברוח לברוח לברוח (ל"ת)
    עובד בנובל 31/10/2011 11:26
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.