דולר שקל - תיקון טכני לפני גל עליות נוסף

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, סוקר את הצמד דולר / שקל ולאן מורה כיוונו?
אייל גורביץ | (6)

הדולר ששפל לפני שבועות מספר למחיר של 3.36 ש' לדולר, החל להראות סימני התאוששות, וכעוף החול ורשם מהלך עליות עד לשיא של 3.77 ש' לדולר. הסוגיה העומדת על הפרק נוגעת להתנהלותו בטווח של השבועות הקרובים.

המגמה המשנית

בגרף השבועי אפשר לראות את המרכיבים הבאים:

1. המגמה המשנית היא מגמת עלייה ברורה. זאת לאחר תקופה בה דשדוש הדולר נע בטווח של 3.36-3.5474 ש' לדולר.

2. שבירתה מעלה של רמת ההתנגדות 3.5474 ש' לדולר הנקודות ביססה את מבנה המחירים המינימלי לקיומה של מגמת עלייה ברורה .

3. גל העליות האחרון הזניק את הדולר למצב של "קניות יתר" וזאת לאחר רצף עולה של שמונה נרות. כאשר מחירו של נכס עולה במשך שמונה שבועות רצוף הרי שהוא נכנס למצב הקרוי בשפה המקצועית "קניות יתר". מצב בו עולה הסבירות לתיקון.

4. בנוסף לכך, שימשה רמת 3.77 כרמת התנגדות עוד בפברואר השנה. כפי שאפשר לראות כשל הדולר בשבירתה מעלה.

5. הירידות של השבועיים האחרונים מייצגות תיקון טכני למהלך 3.38-3.77 ש' לדולר.

6. בהערכה גסה אמור הדולר להמשיך ולסגת בתקופה הקרובה עד לטווחים של 3.6230-3.5320.

7. טווחים אלו מייצגים חיתוך של 33%-66% ממהלך העליות הקודם.

8. הנחת העבודה גורסת שסיומו של התיקון הנוכחי יוביל לגל עליות נוסף מעבר לרמת 3.77 ש' לדולר.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    co007 25/10/2011 08:03
    הגב לתגובה זו
    מליארד ורבע דולאר הומרו לשקלים כדי להעביר אותם לבעלי המניות של מכתשים הלוואת הנון-קרוס של 700 מליון דולר לכור גרמו להצפת דולרים בפרק זמן קצר של 24 שעות. כדי להחליף את כמויות הכסף לאחר פתיחת הבנקים עם חידוש המסחר במטבע זר . זאת הסיבה העיקרית לירידה בשער הדולר. פשוט ספקולציות בשער מטבעות.
  • 3.
    הקלפן מלוד 21/10/2011 14:50
    הגב לתגובה זו
    יש לי שאלה: לא מובן לי באופן הגיוני{ לא טכני} אייך זה היתכן שבארהב" מדפיסים דולרים בלי הפסקה והדולר לא מתרסק ? ומדוע לא פורצת שם אינפלציה מטורפת האם מישהו יכול לענות לי לגבי התופעה הנל" תודה מראש
  • הא? 23/10/2011 23:57
    הגב לתגובה זו
    אם היה הגיון - האגחים בארה" ב היו עולים אחרי הורדת הדירוג?
  • בורגול 22/10/2011 03:04
    הגב לתגובה זו
    בטווח הקצר סוחרים לא ממש מוצאים אלטרנטיבה לדולר כי כל המדינות נתפסות בזמן משבר לבעיתיות , ברגע שהשוק ירגע הדולר יחלש.
  • 2.
    ד" ר גורביץ' מספיק להשחיל תלמדים ופשוטי העם (ל"ת)
    גלה מי מפעיל אותך 19/10/2011 20:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה עם ישראמקו. תרד עשרות אחוזים? (ל"ת)
    שינגו 19/10/2011 09:24
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.