השוקים משתוללים- על הקהל השבוי שאינו יכול לשנות רמת סיכון

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, כותב על קהל החוסכים אשר אינו יכול לשנות רמת סיכון
ירון שמיר | (4)

אלפי מילים כבר נשפכו על הצורך לבצע התאמת רמת סיכון בהתאם לגיל המבוטח, יחסו לסיכון, המח"מ של הכסף ועוד ועוד פרמטרים. גם משרד האוצר הציג ובנה מודלים המציגים הפחתת רמת סיכון בהתאם לגיל (המודל הציליאני)' וכל משווק פנסיוני יודע היום לשאול את הלקוח שאלות הנוגעות לדרגת הסיכון בו הלקוח רוצה להיות. אז נכון שלמרות לקחי 2008 והנסיון להחדיר למודעות את האלטרנטיבות (היותר והפחות מסוכנות) עדיין למעלה מ-90% מהציבור נמצא במסלול הכללי, אך כאמור יכולת הבחירה קיימת.

יחד עם זאת, קיים קהל גדול מאד של חוסכים, קהל שמונה ליתר דיוק כ-105 מיליארד ש' שיכולת הבחירה אינה קיימת עבורו. זהו קהל המבוטחים בפוליסות ביטוחי המנהלים הקיצבתיות, המשתתפות ברווחים, פוליסות שתחילתן לפני 1.1.2004. לקהל חוסכים זה אין אלטרנטיבה. כל תזוזה מהמסלול הכללי מהפוליסה הקיימת להם היום תפגע אנושות במקדם הקיצבה הקיים בפוליסות אלו, מקדם הטוב פי כמה ממקדם הקיצבה האלטרנטיבי, הקיים היום.

המעניין הוא שחברות הביטוח לא מצאו עד היום לנכון לפנות לאוצר בבקשה לאשר מסלולים אלטרנטיבים למסלול הכללי. התמיהה גדלה עוד יותר מכיוון "שמסלול המשתתפת" הוא המסלול היחיד שעדיין מאפשר לחברה להשתתף באופן אקטיבי ברווחי ההשקעות. החברה זכאית ל-15% מהרווח הריאלי המצטבר. כלומר ככל שהמבוטח מרוויח יותר, כך גם החברה מרוויחה יותר. לכן לכאורה החברה צריכה "לרצות" פי כמה שהמבוטח ירוויח.

למי בכל אופן ישנה אפשרות לתזוזה?

חלק מהפוליסות המשתתפות ברווחים הינן פוליסות ב"מסלול ההוני". כלומר מסלול שאין בצמוד לו מקדמי קיצבה. מבוטחים כאלה שאינם מעונינים להשאר ברמת החשיפה הכללית, יכולים לשקול לנייד את החסכון לקופות גמל מסלוליות. כל ניוד כזה מחייב כמובן התייעצות מקצועית עם איש מקצוע עקב הטבות שונות במקדמי קיצבה, חלוקת תשואה בין פיצויים ותגמולים ועוד, אשר חלק מחברות הביטוח הצמידו גם לפוליסות "ההוניות" האלו.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מניסיון 30/09/2011 10:11
    הגב לתגובה זו
    להזכירכם:לא רק הצבירה משתוללת בבורסה.לאחר היציאה לגמלאות הקיצבה עצמה " משתתפת ברווחים" . המשמעות שה" משכורת" מתנדנדת וחוסר הוודאות הרסני במיוחד בגיל הזה!
  • 1.
    אריאל 27/09/2011 17:14
    הגב לתגובה זו
    לפי מספר התגובות אפשר להבין שרוב האנשים, בעלי ה- 105 מיליארד ש' , לא ידעו וגם לא יידעו על כך מכיוון שאינם קוראים כתבות מסוג זה, אלא ישמעו על כך רק בדיעבד, אולי אחרי שיפסידו כסף רב (לא ידעתי, לא שמעתי וכו' ) כמו שאירע ב-2008....
  • ירון 27/09/2011 20:38
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • משה 27/09/2011 23:30
    צינת כי מקדם הקצבה טוב, ברשותי פוליסה משתתפת שנפתחה במסלול הוני בשנת 2002, מחברת הביטוח צרפו נספח מקדם קצבה של 2008, של 198, הזהה (בהתאם לגילי) בפוליסות הקיימות כיום. ששאלתי למה לא מקדם קצבה של 2002 אמרו כי מאחר והפוליסה נפתחה כהונית הם לא מחויבים לתת לי מקדם של 2002. האם מסלול מנהלים חדש עם 1.25% מהצבירה ואפס מהפקדות עדיף על מסלול של משתתפת ברווחים (בהנחה שאני בריא9?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.