במסיבת עיתונאים הערב (ב'), הציג פרופ' עמנואל טרכטנברג את המלצות הוועדה שהוקמה לפני שבעה שבועות לאחר שהתלקחה המחאה החברתית ברחבי הארץ. במהלך הנאום התפרעו 5 צעירים שלפי דיווחים לבשו חולצות של מפלגת מרצ.

להמלצות המלאות ראה אתר הוועדה

בראשית דבריו, אמר טרכטנברג כי נקודת ההתחלה היא זיהוי של שורשי המחאה. "האזרח מרגיש ריחוק ממוסדות המדינה, שהמערכת הפוליטית התנתקה ממנו, דבר שיצר חוסר אונים. בסופו של יום מה שחשוב לאזרח הוא רמת החיים שלו ומשפחתו שניזונה ממשאבים פרטיים ומשאבים מהמדינה."

"ההכנסה ברוטו גדלה, אך השכר הממוצע במשק גדל פחות מהתוצר לנפש. יתרה מזאת, הייתה הורדה של מיסים ישירים, ואכן השכר נטו עלה, אך שוב פעם הוא פיגר אחר התוצאות המאקרו כלכליות בסטטיסטיקות. מה שקרה הוא שהייתה קפיצה גדולה מאוד במסננת, במחירים של השירותים היקרים שהאזרח צורך: במחירי הדיור, המזון, הבריאות והחינוך, תחזוקת הבית וכו'. חלק מעליות המחירים נובעת מאחריות ממשלתית, חלק מכשלים ברגולציה ומונפולים בשווקים שהלכו והתעצמו וחסמי כניסה למשק."

לדבריו, השדרה המרכזית בחברה הישראלית מרגישה כי היא נמצאת בין הפטיש לסדן כאשר ישנה שכבה של עשירים שמחלקת את ההון למקורבים. " אנחנו מכירים היטב את הכשלים של הסקטור הציבורי והמשילות שהלכו וגברו בעשור האחרון- הסדרי העבודה, חוסר גמישות ניהולית שבלעדיה לא ניתן לנהל כלום."

"צדק חברתי פירושו שצריכה להיות הלימה בין שכר ועונש, בין התנהגות נורמטיבית במשק לתגמול המתקבל. אנחנו מאמינים שכל אחד מאיתנו צריך לתת לו את ההזדמנות להתקדם ושתהיה התייחסות של כבוד בזמן פרישה. בנוסף, צדק חברתי הוא הגנה על מי שהגורל היכה בו. אולם צריך שגם יהיה מכנה משותף ערכי בין כל חלקי החברה, לא אחידות כי אנחנו לא סקנדינביה וגם לא נהיה."

בנוגע לתקציב המדינה, טען טרכטנברג כי על הממשלה להגדיל את חלקה בהוצאה החברתית ואפילו לחתור להגדיל את חלקה בתוצר. "במדינת ישראל תמיד יהיו צרכים יותר בוערים. מעבר ליעדים המאקרו הכלכליים החשובים שצריך לעמוד בהם צריך לקבע יעדים חברתיים מדידים של הגדלת התעסוקה, הקטנת העוני ואי השוויון במשק. הצמיחה הכלכלית היא המפתח שבלעדיה אין אופק לישראל, אולם יש גם לכלול בצמיחה את אלמנט איכות החיים ולכוון את המדיניות בהתאם, זו המגמה בעולם. אני מקווה שישראל תהיה הראשונה שתאצץ אלמנטים של איכות חיים."

"הסכומים התקציביים יעמדו על כ-30 מיליארד שקל, שחלקו ילקח מתקציב הבטחון, והגיע השעה לעסוק בזה. הורדת מיסים עקיפים ומתן נקודות זיכוי יגיעו ב-2012 ויסתכמו ב-30 מיליארד שקל. אנחנו מדברים על פיתוח של בניה של דירות להשכרה, אנחנו מדברים על דיור בר השגה, פתרונות למגזר הערבי, פיתוח המרחב האורבני. בתחום החינוך, אנחנו מדברים על חוק חינוך חובה חינם מגיל 3-4 עם יום לימודים ארוך והפחתה של תשלומי הורים לבתי הספר."

לסיכום אמר טרכטנברג כי יישום ההמלצות יביא לשינוי מהותי. "המלצות חסרות תקדים במציאות הישראלית והן יכולות להתניע מהלכים של שינוי. נכון שאין מענה לכל המצוקות, אין מהלך יחיד שיכול להביא מענה לכל המצוקות שהצטברו לאורך שנים רבות. הדו"ח אינו סוף פסוק, זה חלק האחרון של המבוא שהחל עם האוהלים ברוטשילד. זה לגיטימי שיהיה מאבק ושיהיו מתנגדים, אך ההמלצה שלי היא- תשתלבו בשינוי."

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר עם קבלת הדו"ח: "היעד שהצבנו לעצמנו הוא להוריד את יוקר המחיה. הבנו שהמציאות שבה האזרח בישראל משלם יותר מידי על חינוך ושירותים חברתיים חייבת להשתנות. ביקשתי מחברי הוועדה להגיש המלצות שיעשו את החיים קלים יותר לאזרחי ישראל ויורידו את יוקר המחיה בארץ."

נתניהו הוסיף כי "יישום מסקנות ועדת טרכטנברג, יחד עם המלצות ועדת הריכוזיות, יביאו לכך שבסופו של יום אזרחי ישראל יוכלו לקנות ולעשות יותר עם הכסף שלהם. מסקנות ועדת טרכטנברג הן בשורה של ממש: בשורה בחינוך, בשורה ברווחה, בשורה בשינוי סדר העדיפויות הכלכלי בישראל: טיפול בילדים, שינוי עיוותים במיסים, תחרות והורדת מכסים, הוזלת הדיור ועוד. המסקנות, יחד עם המלצות ועדת הריכוזיות מהוות ציון דרך חשוב בכלכלה ובחברה בישראל. תקציב הביטחון היה ונשאר התקציב הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה.עם זאת, ההתייעלות והשקיפות במערכת הביטחון הם שני מרכיבים חשובים שיאפשרו את שיפור רווחת האזרחים בישראל.

אני מבקש להודות לפרופסור מנואל טרכטנברג וחברי הוועדה."