חיים ישראל: "יש פה מניות זולות, אבל במשבר עולמי - ישראל היא לא חוף מבטחים"; איזו מניה מקבלת 'קניה חזקה'?

מנהל המחקר במריל לינץ' בראיון ל-BizportalTV ערב השנה החדשה. על המצב בעולם: "לבנקים המרכזיים הולכים להיגמר הכלים". על שוק הסלולר המקומי: "תוך שנתיים כל השחקניות החדשות כבר לא יהיו פה"
אריאל אטיאס | (7)

מניות הסלולר הישראליות עם תשואות שליליות של מעל 20% כבר מזמן לא נחשבות דפנסיביות בבורסה בתל אביב. בראיון ל-BizportalTV, חיים ישראל, מנהל המחקר במריל לינץ' ישראל, מסביר מה מעיב כיום על מניות הסקטור באחד העם, שבעבר הלא רחוק רשמו תשואות חזקות וגם מסתכל על המתרחש בשווקים הגלובליים.

"לבנקים המרכזיים בעולם הולכים להיגמר הכלים. אין להם יותר מה לעשות. כאשר מדובר במשבר של מדינות, כזה שגולש מעבר לבנקים ולסקטורים הריאליים אז זאת התוצאה. אנחנו הולכים לתקופה לא קלה והשוק בלחץ, כי למקבלי ההחלטות אין יותר מה לעשות".

לדברי ישראל הירידות בשווקים ללא ספק הביאו מניות רבות בישראל למחירים זולים אך השוק עדיין מסוכן. "ללא ספק, יש היום מניות זולות בישראל אבל צריך להבין שוק ההון הישראלי הולך היום יד ביד עם העולם. אנחנו בעצם חלק מהכלכלה העולמית. חלק גדול מהתמ"ג הישראלי קשור לארה"ב ויותר לאירופה. לכן אם אנחנו הולכים למיתון קשה באזורים האלה ישראל ללא ספק תושפע. בעצם חוף המבטחים הישראלי הוא לא כל כך מבטחים כאשר מסתכלים על רעידת אדמה עולמית".

לגבי מניות התקשורת הישראליות אומר מנהל המחקר במריל לינץ'. "הדבר המעניין הוא שהסקטור המקומי התנתק מסקטור התקשורת הגלובלי. מניות התקשורת בעולם היו הסקטור הטוב ביותר בעולם מתחילת השנה. הסיבה - סקטורים יחסית יציבים עם תשואות דיבידנד ורגולציה שבד"כ מאחורינו. בישראל כל הרגולציה התחילה ב-2011 עם דמי הקישוריות, אך הטלטלה הגדולה תבוא ב-2012".

"מה שאנחנו רואים היום בשוק התקשורת בעצם זה תחזית למה הולך להיות פה ב-2012, שהולכת להיות שנת הכאב. שחקניות חדשות, מירס, הוט וגולן טלקום יתחילו להציע שירותים, יש את השחקניות הווירטואליות שהולכות להיכנס ולנגוס בנתח שוק, יש את ועדת חייק שאנחנו עדיין לא יודעים מה התוצאות הסופיות. שנת 2012 הולכת להיות שנת כאב לכל שחקניות התקשורת. כאשר צריך כבר להסתכל מה קורה ב-2013 - שנת ההתפכחות. אנחנו נראה שאין מקום לכל השחקניות החדשות, ואני מוכן להמר שבשנת 2014 אותן שחקניות שקיימות היום זה השחקניות שאנחנו נראה אותן וכל השחקניות החדשות שנכנסות לשוק, כבר לא יהיו".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ארז 27/09/2011 14:27
    הגב לתגובה זו
    כמובן בגלל חלוקת דיבידנדים. אני לא בטוח בעניין - בית המשפט עלול להתערב בעניין. מרוקנים את החברה על ידי חלוקה אגרסיבית.
  • 6.
    זה הזמן לקנות טבע (ל"ת)
    שלום 27/09/2011 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עוד אנליסט בגרוש 27/09/2011 09:08
    הגב לתגובה זו
    לפני מספר שנים המלצת חזור והמלץ עם קני חזקה למנית תרו שעמדה על 60 ד' . כעבור חודש הגיעה הצלילה שהביאה אותה ל 5 ד' ולזריקתה מהנסדק. בקיצור כולכם חרטה ברטה ואינטרסנטים אך ורק לעצמכם.
  • 4.
    ספרטה 27/09/2011 09:04
    הגב לתגובה זו
    אז מה אתה מציע אין תחמושת .יום לפני המשבר ב2008 אמרו בריל לינץ שהכול דבש ומה קרה כול חברות המחקר והדירוג . בקיצור אף אחד לא יודע . תחמושת לא נגמרת אף פעם תאמין לי יש להם מספיק .לעשות
  • 3.
    שקרן כמו כולם או באמת לא מבין (ל"ת)
    המחשב 27/09/2011 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בק 27/09/2011 08:52
    הגב לתגובה זו
    יחמוביץ קחי את שתיניץ איתך למיפלג ת העבודה השם עבודה לא מתאים לכם אוכלי חינם וצרי העין גרמתם לעובדים שעבדו ושילמו מס הכנסה כחוק ושהשקיעו בסקטור הגז והנפט שהשקיעו במשך שלושים שנה לגלות את הגז והיום שגילו בימקום שהמשקיעים יקטפו את הפרות אתם את הגזלנית ביחד אם החבר שלך שתיניץ החיכן כמו פודל גזלתם את הפירות למשקיעים מתי עבדתם בכלל שאתם קוראים לעצמכם מיפלגת העבודה אני היתי קורה לך מיפלגת הגזלנים זה מה שהיתי קורה לכם לכם ולליכוד ביחד אתם דומים מאוד
  • 1.
    העצבני 27/09/2011 08:49
    הגב לתגובה זו
    שאומר את האמת.המלך הוא ערום והגיע הזמן שתפנימו.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.