התפטרות אינה ברת תוקף משנעשתה להפעלת לחץ במשא ומתן ארגוני
העובדות
------------
ב - 25.8.11 נחתם הסכם קיבוצי (להלן: "ההסכם") בין ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות המדיצינית הדסה (להלן: "המעסיקות") לבין ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: "הר"י"). תוקף ההסכם עד 13.7.2019 ובמסגרתו התחייבו הצדדים לביטול סכסוכים, מיצוי תביעות והתחייבות לשקט תעשייתי.
ב- 4.8.11 הגישו כ- 1000 מתמחים מכתבי התפטרות להתפטרות מעבודתם ב- 4.9.11 (להלן: "המכתבים"). המעסיקות הגישו בקשה דחופה למתן צווים למניעת התפטרות זו של המתמחים בבתי החולים הממשלתיים ובבתי החולים בבעלות שירותי בריאות כללית.
בית הדין הדגיש, כי השאלה לה נדרש בפסק דין זה אינה האם תביעות המתמחים מוצדקות אלא האם הדרך בה בחרו לממש תביעותיהם לגיטימית ומתיישבת עם דרישת הדין.
הדיון נסב אודות השאלה האם יש לראות במכתבי ההתפטרות מכתבים אישיים ותקפים כדין או פעולה קיבוצית, שהיא בעצם אמצעי לחץ ארגוני נגד תקפותו של הסכם קיבוצי חתום.
פסק הדין
-------------
בית הדין קיבל את הבקשה למתן צווים וקבע, כי זכותו של אדם בישראל לעבוד וזכותו גם להתפטר. התפטרות כדין צריך שתענה על הדרישות בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001. בפסיקה נקבע, כי התפטרות הינה אקט של העובד הפרטי המעיד על כוונתו החד משמעית להביא את חוזה העבודה לכדי סיומו.
במסגרת הבחינה האם ההתפטרות בת תוקף תבחן מהות הדברים, הנסיבות וההקשר התעשייתי באותו מקום עבודה.
במקרה זה קבע בית הדין, כי התפטרות המתמחים אינה בת תוקף, שכן אינם ממלאים אחר התנאים הנדרשים להכרה בהם כמכתבי התפטרות אותנטיים המעידים על רצונו של המתפטר לסיים את התקשרותו החוזית עם המעסיק ועל כוונתו האמיתית להביא לידי גמר יחסי עובד ומעביד.
במישור משפט העבודה הפרטי כיוון שלא מתקיימים בה היסודות הנדרשים לסיום יחסי עבודה לרבות מסוימות וכוונה ברורה וחד משמעית בהתפטרות. בהיבט זה התייחס בית הדין לכך, שלא המתמחים ניסחו את מכתבי ההתפטרות שלהם אלא ארגון העובדים, לא הם הגישו אותו למעסיקיהם וגם בא כוחם לא הצליח להוכיח שהגישם ובנוסף המכתבים לא נשאו את שם המעסיק ופרטיו ולא תאריך כניסת ההתפטרות לתוקף.
במישור העבודה הקיבוצי, העובדה שלמכתבי ההתפטרות הוצמדו שני מכתבים של ארגוני העובדים המעידים, כי מטרת ההתפטרות ומכאן שגם מהותה היא פעולה קיבוצית מתואמת וכלי לחץ קולקטיבי במאבק ארגוני לשינוי תנאי הסכם חתום כדין, שימשה כראייה, כי מכתבים אלה אינם מכתבי התפטרות אותנטיים.
המכתבים כפעולה קיבוצית ננקטה שלא כדין מאחר ונעשתה בתקופת התחייבות לשקט תעשייתי ומיצוי תביעות כפי שהתחייבו בהסכם הקיבוצי ומאחר שלא נעשתה לפי חוק הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה מאחר שלא אושרה כדין ע"י ארגון העובדים. בנוסף נקבע, כי פעולה קיבוצית זו אינה מידתית לאור הנזק העלול להיגרם.
משכך קבע בית הדין, כי אין מדובר בהתפטרות תקפה וממשיכים להתקיים יחסי עובד ומעביד בין המתמחים לבתי החולים בהם הם מועסקים.
לאור האמור, נתן בית הדין צו הצהרתי, כי ההתפטרות הקולקטיבית היא צעד ארגוני בלתי חוקי, וכי מכתבי ההתפטרות חסרי תוקף ובטלים.
בנוסף, ניתן צו האוסר על המתמחים לנקוט בצעד ארגוני כלשהו המפר את סעיפי ההסכם הקיבוצי בנוגע לביטול סכסוכים, מיצוי תביעות והתחייבות לשקט תעשייתי.
כמו כן, ניתנו צווים נוספים כדלקמן: ניתן צו המורה להר"י להפעיל מרותה הארגונית, כמתחייב, ולהמשיך ולעשות, כל שביכולתה, לגרום לקיום עבודה סדירה ותקינה בבתי החולים הממשלתיים ובשירותי בריאות כללית, ללא כל הפרעה ושיבושים. ניתן צו המורה להר"י לעשות כל שלאל ידה כדי למנוע הפרת התחייבויות כלשהן הכלולות בהסכם הקיבוצי ובמיוחד בסעיפי ביטול סכסוכים, מיצוי תביעות והתחייבות לשקט תעשייתי.
כמו כן נפסק, כי צווים אלה יחולו על הר"י ועל כל אחד מיחידיה וכי צווים אלה הם בעלי תחולה מיידית, וייכנסו לתוקף מיד עם מתן פסק דין זה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.