התפטרות אינה ברת תוקף משנעשתה להפעלת לחץ במשא ומתן ארגוני
העובדות
------------
ב - 25.8.11 נחתם הסכם קיבוצי (להלן: "ההסכם") בין ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות המדיצינית הדסה (להלן: "המעסיקות") לבין ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: "הר"י"). תוקף ההסכם עד 13.7.2019 ובמסגרתו התחייבו הצדדים לביטול סכסוכים, מיצוי תביעות והתחייבות לשקט תעשייתי.
ב- 4.8.11 הגישו כ- 1000 מתמחים מכתבי התפטרות להתפטרות מעבודתם ב- 4.9.11 (להלן: "המכתבים"). המעסיקות הגישו בקשה דחופה למתן צווים למניעת התפטרות זו של המתמחים בבתי החולים הממשלתיים ובבתי החולים בבעלות שירותי בריאות כללית.
בית הדין הדגיש, כי השאלה לה נדרש בפסק דין זה אינה האם תביעות המתמחים מוצדקות אלא האם הדרך בה בחרו לממש תביעותיהם לגיטימית ומתיישבת עם דרישת הדין.
הדיון נסב אודות השאלה האם יש לראות במכתבי ההתפטרות מכתבים אישיים ותקפים כדין או פעולה קיבוצית, שהיא בעצם אמצעי לחץ ארגוני נגד תקפותו של הסכם קיבוצי חתום.
פסק הדין
-------------
בית הדין קיבל את הבקשה למתן צווים וקבע, כי זכותו של אדם בישראל לעבוד וזכותו גם להתפטר. התפטרות כדין צריך שתענה על הדרישות בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001. בפסיקה נקבע, כי התפטרות הינה אקט של העובד הפרטי המעיד על כוונתו החד משמעית להביא את חוזה העבודה לכדי סיומו.
במסגרת הבחינה האם ההתפטרות בת תוקף תבחן מהות הדברים, הנסיבות וההקשר התעשייתי באותו מקום עבודה.
במקרה זה קבע בית הדין, כי התפטרות המתמחים אינה בת תוקף, שכן אינם ממלאים אחר התנאים הנדרשים להכרה בהם כמכתבי התפטרות אותנטיים המעידים על רצונו של המתפטר לסיים את התקשרותו החוזית עם המעסיק ועל כוונתו האמיתית להביא לידי גמר יחסי עובד ומעביד.
במישור משפט העבודה הפרטי כיוון שלא מתקיימים בה היסודות הנדרשים לסיום יחסי עבודה לרבות מסוימות וכוונה ברורה וחד משמעית בהתפטרות. בהיבט זה התייחס בית הדין לכך, שלא המתמחים ניסחו את מכתבי ההתפטרות שלהם אלא ארגון העובדים, לא הם הגישו אותו למעסיקיהם וגם בא כוחם לא הצליח להוכיח שהגישם ובנוסף המכתבים לא נשאו את שם המעסיק ופרטיו ולא תאריך כניסת ההתפטרות לתוקף.
במישור העבודה הקיבוצי, העובדה שלמכתבי ההתפטרות הוצמדו שני מכתבים של ארגוני העובדים המעידים, כי מטרת ההתפטרות ומכאן שגם מהותה היא פעולה קיבוצית מתואמת וכלי לחץ קולקטיבי במאבק ארגוני לשינוי תנאי הסכם חתום כדין, שימשה כראייה, כי מכתבים אלה אינם מכתבי התפטרות אותנטיים.
המכתבים כפעולה קיבוצית ננקטה שלא כדין מאחר ונעשתה בתקופת התחייבות לשקט תעשייתי ומיצוי תביעות כפי שהתחייבו בהסכם הקיבוצי ומאחר שלא נעשתה לפי חוק הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה מאחר שלא אושרה כדין ע"י ארגון העובדים. בנוסף נקבע, כי פעולה קיבוצית זו אינה מידתית לאור הנזק העלול להיגרם.
משכך קבע בית הדין, כי אין מדובר בהתפטרות תקפה וממשיכים להתקיים יחסי עובד ומעביד בין המתמחים לבתי החולים בהם הם מועסקים.
לאור האמור, נתן בית הדין צו הצהרתי, כי ההתפטרות הקולקטיבית היא צעד ארגוני בלתי חוקי, וכי מכתבי ההתפטרות חסרי תוקף ובטלים.
בנוסף, ניתן צו האוסר על המתמחים לנקוט בצעד ארגוני כלשהו המפר את סעיפי ההסכם הקיבוצי בנוגע לביטול סכסוכים, מיצוי תביעות והתחייבות לשקט תעשייתי.
כמו כן, ניתנו צווים נוספים כדלקמן: ניתן צו המורה להר"י להפעיל מרותה הארגונית, כמתחייב, ולהמשיך ולעשות, כל שביכולתה, לגרום לקיום עבודה סדירה ותקינה בבתי החולים הממשלתיים ובשירותי בריאות כללית, ללא כל הפרעה ושיבושים. ניתן צו המורה להר"י לעשות כל שלאל ידה כדי למנוע הפרת התחייבויות כלשהן הכלולות בהסכם הקיבוצי ובמיוחד בסעיפי ביטול סכסוכים, מיצוי תביעות והתחייבות לשקט תעשייתי.
כמו כן נפסק, כי צווים אלה יחולו על הר"י ועל כל אחד מיחידיה וכי צווים אלה הם בעלי תחולה מיידית, וייכנסו לתוקף מיד עם מתן פסק דין זה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
