ועדת הריכוזיות

ייאלצו להחליט: דנקנר, תשובה ובינו יצטרכו לבחור האם להישאר עם כלל ביטוח, הפניקס והבינלאומי

המלצות ועדת הריכוזיות קובעות איסור החזקה בגוף פיננסי משמעותי על ידי תאגיד ריאלי. 4 טייקונים צריכים להחליט ממה הם רוצים להיפרד - להלן התוצאות

ועדת הריכוזיות או בשמה הוועדה להגברת התחרותיות במשק הציגה את מסקנותיה היום. הועדה נולדה מתוך המחאה החברתית ועל פי דבריו של ראש הממשלה: "התחרות אינה אויבת הצרכן אלא ידידותית והיא זו שמורידה מחירים".

במהלך מסיבת העיתונאים חשף יוג'ין קנדל, המכהן כחבר הוועדה כי מבדיקה שלהם ישנם ארבעה טייקונים אשר ייאלצו להחליט האם להחזיק במוסד פיננסי או במוסד ריאלי. חברי הוועדה סירבו להצביע על המועמדים שייאלצו להחליט, אולם כבר ניתן לסמן שלושה טייקונים ברורים: נוחי דנקנר, יצחק תשובה וצדיק בינו. הדעות בשוק חלוקות לגבי זהותו של הטייקון הרביעי.

וועדת הריכוזיות המליצה שבעלי שליטה לא יוכלו להחזיק בגוף פיננסי משמעותי וגם בתאגיד ריאלי משמעותי. הגדרות הוועדה הינן שתאגיד פיננסי משמעותי הינו כזה המנהל נכסים מעל 50 מיליארד שקל (כ-2.5% מכלל הנכסים הפיננסים במשק). תאגיד ריאלי משמעותי הוא זה תאגיד שפדיון המכירות שלו הינו מעל 8 מיליארד שקל (כחצי אחוז מכלל הפדיון במשק) ומאזן מעל 20 מיליארד שקל.

נוחי דנקנר הוא הבעלים של קבוצת IDB. מצד אחד מחזיק דנקנר בחברת כלל עסקי ביטוח שהינה תאגיד פיננסי משמעותי. מהצד השני מחזיק דנקנר בפעילויות ריאליות עניפות במשק כגון שופרסל וסלקום. הערכות הן, שדנקנר ייאלץ להיפרד מהחזקתו בכלל ביטוח (המחזיקה גם בכלל פיננסים). נציין כי בימים אלו מתנהלים מגעים בין קבוצת IDB לבין קרן פרמיירה אשר הביעה נכונות לרכוש את כלל ביטוח - אם כי הסכם שכזה טרם נחתם.

יצחק תשובה הוא הבעלים של דלק קבוצה. מצד אחד מחזיק דנקנר בשליטה בגוף פיננסי משמעותי: חברת הביטוח הפניקס אשר גם שולטת בבית ההשקעות אקסלנס. מנגד, לקבוצת דלק ישנם החזקות בפעילויות ריאליות ענפות בשוק כגון תחום הדלקים, תחום הרכב, פעילות הזיקוק ותחום הנפט והגז. הערכות הן כי תשובה יפעל במקרה שהמלצות הוועדה ייושמו למכירת החזקותיו בחברת הפניקס.

המועמד השלישי הינו צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי. במקביל, בינו הוא גם הבעלים של חברת פז נפט אשר לה פעילות בתחום הדלקים, הזיקוק וחנויות הנוחות. בשלב זה לא ממש ברור כיצד ברגע האמת יעדיף לפעול בינו.

זהותו של הגוף הרביעי המחזיק בהחזקות צולבות אינה ידועה. יש הסבורים כי מדובר במשפחת עופר אשר מחזיקה גם במליסרון וגם בשליטה במזרחי טפחות. ייתכן גם כי מדובר בשרי אריסון המחזיקה גם בבנק הפועלים ובמקביל גם בחברת שיכון ובינוי. עם זאת, בדיקה של הנתונים מצביעה כי שיכון ובינוי ומליסרון לא עומדות בקריטריונים של פעילות ריאלית - עם זאת, הערכות הן שהשליטה תיבדק בכל קבוצת אריסון ובכל קבוצת עופר.

בעלת שליטה נוספת, אשר כבר הודיעה כי היא נמצאת מחוץ למשחק הינה קרן אייפקס, בעלת השליטה בתנובה ובבית ההשקעות פסגות. בתגובה שמסרה אייפקס היא מסרה כי "המלצות הוועדה אינן כוללות בתוכן את תנובה משום שמחזור המכירות של תנובה קטן מ-8 מיליארד שקל והמאזן שלה קטן מ-20 מיליארד שקל. נשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה ונעביר לה את נתוני פסגות ותנובה ברגע שנתבקש".

תגובות להמלצות

ערן יונגר, אנליסט sell side במגדל שוקי הון התייחס למכירה ההחזקות בכלל ביטוח על ידי דנקנר בשיחה עם Bizportal: "ההמלצה הזו עמדה על הפרק מעל שנה ואנחנו תימחרנו גם את התרחיש הזה. אין צורך להיכנס לפאניקה וניתן להניח שההחזקות ימכרו במחיר ההוגן". בהקשר זה נזכיר את ועדת בכר שאילצה את הבנקים להיפטר מהחזקותיהם בקרנות הנאמנות והגמל ואלו נמכרו במחירם הכלכלי.

מטבע הדברים, חברות כלל ביטוח והפניקס לא יוכלו להימכר לטייקונים אחרים ו"לכן", אומר יונגר, "ייתכן וימכרו למשקיעים זרים". בהקשר זה נזכיר את חברת מגדל לדוגמא אשר נמצאת בבעלות של חברת ביטוח איטלקית, ג'נרלי. וגם בזק ותנובה נמצאת בבעלות של קרן בינלאומית.

בנוסף, נציין כי הועדה לא הגבילה החזקות ריאליות וחברות פירמידה אלא ורק ציינה שאלו כשלי שוק. כך יוצא שחברות פירמידות לא יפורקו.

"בהקשר של חברות ההחזקות יש שתי השלכות משמעותיות", העריך ניר זוננברג, מנהל מחלקת מחקר buy side במיטב, בשיחה עם Bizportal. "ראשית, המסקנות משנות את מאזן הכוחות בין בעלי המיעוט ובעל השליטה בחברה". בעלי המיעוט יזכו ביותר משקל בדירקטוריון, יותר סמכות לקבוע שכר בכירים וסמכות נרחבת יותר בעסקאות בעלי עניין.

הדובדבן שבקצפת הוא, על פי זוננברג, כאשר תועלה הצעת רכש חיצונית לכל המניות של חברת ההחזקה, ובעלי המיעוט ירצו לקבל אותה בניגוד לעמדת בעל השליטה. במקרה זה, בעלי המיעוט יוכלו לכפות את דעתם על בעל השליטה או שהוא ייאלץ להשוות את ההצעה ולרכוש את מניותיהם.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מעוז 20/09/2011 05:16
    הגב לתגובה זו
    הבעייה שנובעת מתופעת הטייקונית והריכוזיות איננה המיקס של חברות ריאליות וחברות פיננסיות. ההיפך, רצוי שקבוצה עסקית תפזר ותגוון את השקעותיה. הבעייה העיקרית עם הטייקונים נגזרת ממבנה הפירמידה שהם פיתחו באופן שמשקל ההון העצמי החברות האחזקה שמלמעלה הינו זניח (בדר" כ עד 5%), ולמרות זאת מחזיקות באמצעי שליטה בחברות שמלמטה. מבנה רעוע זה של הפירמידות איפשר לתשובה, דנקנר ואחרים לרכוש כל מה שזז בכספי הציבור ללא בסיס הוני ראוי, ולסכן בכך את כספי הציבור שגייסו.
  • 5.
    איך זה יגביר את התחרותיות? (ל"ת)
    א 19/09/2011 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מתקרבת 19/09/2011 16:46
    הגב לתגובה זו
    רק שתדעו - שלנו - המשקיעים - הצעד הזה הוא צעד נכון ביותר. אור ואהבה
  • 3.
    מה יהיה? 19/09/2011 16:44
    הגב לתגובה זו
    לא של הטייקונים אלא של מעמד הביניים הקורס.עוד מעט נקבל עוד אחת וזה כבר יהיה טראח-טנברג סופי לכספנו המועט.
  • צוחק 19/09/2011 17:24
    הגב לתגובה זו
    אהבתי יאוהוו איזה מצחיק
  • 2.
    אבי 19/09/2011 16:12
    הגב לתגובה זו
    לא פושעים וגנבים. בקצב הזה לא יהיה מי שיעשה בארץ עסקים
  • משקיע קטן/בינוני 19/09/2011 16:23
    הגב לתגובה זו
    יש לא מעט משקיעים שישמחו לרכוש את החזקות של כל אחד מה - so called טייקונים.
  • 1.
    ויש גם את עזריאלי שמחזיק 5% בלאומי (ל"ת)
    עם אופציה לרכישה נוס 19/09/2011 16:00
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.