תשובה רוכש עוד מ-LION: דלק US תשלם 145 מיליון ד' ותכפיל את כושר הזיקוק

היקפה של העסקה מסתכם ל-145 מיליון דולר והיא צפויה להסגר ברבעון הנוכחי. המנכ"ל עוזי ימין: "הרכישה צפויה למעלה מלהכפיל את כושר הזיקוק של החברה"
לירוי פרי | (2)

חברת דלק US מקבוצת דלק של יצחק תשובה, הודיעה הבוקר (ב') כי חתמה על הסכם לרכישת מניות השליטה בחברת האנרגיה האמריקאית ליון (Lion Oil). היקפה הכולל של העסקב מסתכם ל-145 מיליון דולר והיא צפויה להסגר במהלך הרבעון השני של 2011. חברת דלק US (נאסד"ק: DK), הפועלת בתחום זיקוק והפצה של מוצרי נפט והפעלת תחנות תדלוק ומרכזי נוחות בארה"ב, חתמה את ההסכם מול חברת ארגון (Ergon). עם תום בהתאם להסכם דלק US, המחזיקה כיום בכ-34.6% מהון המניות בליון אותן רכשה בשנת 2007, רוכשת כעת 53.7% נוספים מהון המניות, כך שלאחר השלמת העסקה תחזיק דלק בכ-88.3% מהון המניות. עם השלמת הרכישה תעביר דלק US לשליטתה את בית הזיקוק של Lion Oil, בעל יכולת זיקוק של 80,000 חביות ביום ברמת מורכבות של 9.0, הממוקם באל-דוראדו, ארקנסו. בנוסף תחלוש דלק על מערכת צינורות להולכה ואיסוף של נפט גולמי באורך כולל של 800 מייל וכן על 3 מסופים לשיווק דלקים. דלק US תרכוש את חלקה של Ergon בחברת ליון לפי המיתווה הבא: תשלום במזומן בסך 50 מיליון דולר והקצאת מניות דלק US בערך של כ-45 מיליון דולר. בנוסף, ליון תחתום על שטר חוב בסך 50 מיליון דולר לטובת ארגון ותעביר לה נכסים מסויימים שאינם בתחום הזיקוק והנמצאים בבעלותה. "רכישת בית הזיקוק באל-דוראדו צפויה למעלה מלהכפיל את כושר הזיקוק של החברה להיקף של כ-140,000 חביות ביום. מיקומו של בית הזיקוק מאפשר גישה אופטימאלית למגוון מקורות של נפט גולמי", כך ציין עוזי ימין, נשיא ומנכ''ל דלק US. "החברה מצוייה בעיצומו של תהליך להסדרת מימון ארוך טווח לעסקה בעזרת בנקים ישראלים וזרים ובסיוע בעלת השליטה, קבוצת דלק", הוסיף ימין.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בזן 21/03/2011 11:42
    הגב לתגובה זו
    כי הם רוצים לקנות גז ברוסיה ולא מישראל , יזקק את הנפט מליותן בארה" ב ! המדינה מפסידה פעמיים .....רא6ש ממשלה כושל !
  • 1.
    כנראה שהוא יודע שיהיה לו הרבה נפט לזקק.. (ל"ת)
    ג 21/03/2011 10:23
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.