תקנון להגרלת פרסים במבצע "דון דרייפר הישראלי" ינואר 2011

התקנון המלא לגולשי הפייסבוק של אייס, המשתתפים בהגרלת פרסים: מצלמה דיגיטלית ומסך 42 של טושיבה, במבצע "דון דרייפר הישראלי"
מערכת אייס |

תקנון הגרלה

הגרלת "דון דרייפר הישראלי"

1. מבצע ההגרלה

1.1. ברצון קו מנחה לט מי נו (להלן: "קו מנחה") המפעילה אתר ICE, העוסק בביקורת על שוק התקשורת הישראלי (להלן: "האתר"), לצאת בהגרלה שמטרתה קידום האתר.

1.2. המבצע יתקיים במסגרת אתר facebook, בין התאריכים27.1.111 20.2.2011 ויכלול פרסום ב- FACEBOOK, באתרי קבוצת קו מנחה ובאתרים נבחרים ברחבי הרשת

1.3. ההגרלה השבועית תתקיים מדי יום ה', החל מיום 2.2.2011, עד מועד ההגרלה המסכמת, במשרדי קו מנחה, ברחוב יד חרוצים 12 בתל אביב, בשעה 11:00.

1.4. ההגרלה הסופית תתקיים ביום 27.2.2011 בשעה 19:00.

2. הגדרות:

"משתתף" גולש בעל כרטיס ב-facebook אשר התקין ואישר את פעילותה של אפליקצית ההגרלה, כפי שהיא מופיעה בדף ICE, בכתובת http://www.facebook.com/?ref=home#!/icenews, באתר facebook.

"אופן ההגרלה" מדי יום/שבוע יוצג בדף ICE ב facebook סקר, בו יוצגו שני מתמודדים, שיקבעו על ידי קו מנחה ועל המשתתף לסמן את מי מהם הוא מעדיף. כל משתתף יהיה רשאי להצביע פעם אחת, בכל סקר.

"מועד הסקרים" בכל שבוע יתקיימו שני סקרים. מיום ב' בשעה 09:00 ועד יום ה' בשעה 09:00, מיום ה' בשעה 09:00 ועד מיום ב' בשעה 09:00. עורך ההגרלה רשאי לבטל סקר, לרבות את סימוני המשתתפים, על פי שיקול דעתו הבלעדי.

"תקופת המבצע" מיום 27.1.2011 ועד יום 23.2.2011

"מועד עריכת ההגרלה השבועית" הגרלה שבועית מדי יום חמישי, החל מיום 2.2.2011, עד מועד ההגרלה המסכמת.

"מועד עריכת ההגרלה המסכמת" - הגרלה בסוף תקופת המבצע 23.2.2011 בשעה 12:00.

"הפרסים":

פרס שבועי יוגרל בין כלל המצביעים במשך השבוע מצלמת האייר DCL-90.

פרס ראשון בהגרלה המסכמת - יוגרל בין כל המצביעים בתקופת המבצע מסך "42 רחב 16:9 בטכנולוגיית LCD מסדרת REGZA TOSHIBA.

פרס שני בהגרלה המסכמת: מצלמת DCL-90.

3. זכאים להשתתף

כלל הגולשים ברשת האינטרנט, בעלי כרטיס ב facebook יהיו זכאים להשתתף בהגרלה. למעט, מנהלי ועובדי קו מנחה, עובדי חברת DIBOOR ו/או עובדי חברת "יוניק יחסי ציבור" המפקח ועוזר המפקח, כהגדרתם בסעיף 6.1, ובני משפחותיהם של כל הנ"ל;

"בן משפחה" לעניין סעיף זה-בן זוג, הורים, ילדים, אחים ואחיות.

4. אופן השתתפות וביצוע הגרלה

4.1. בעת ההצבעה לסקר יזוהה המשתתף באמצעות פרטי כרטיס ה- facebook שלו.

4.2. לכל משתתף מותר להשתתף עד פעם ביום, ועד 3 פעמים בכל סקר.

4.3. במועד ההגרלה השבועית יבחר, באופן אקראי, משתתף שהצביע לסקר אחד לפחות באותו שבוע. משתתף אשר שמו ייבחר באופן אקראי יהיה הזוכה בהגרלה.

4.4. במועד ההגרלה המסכמת יבחר, באופן אקראי, משתתף שהצביע ל-3 סקרים לפחות בכל תקופת המבצע. משתתף אשר שמו ייבחר באופן אקראי יהיה הזוכה בהגרלה.

4.5. ההגרלה השבועית תיערך מדי יום ה', החל מיום 2.2.11 במשך תקופת המבצע, בשעה 11:00, במשרדי קו מנחה.

4.6. ההגרלה המסכמת תיערך ביום 23.2.2011, בסיום תקופת המבצע, בשעה 11:00, במשרדי קו מנחה.

4.7. מידע ופרטים בכל העניין הקשור להגרלה ניתן לקבל במועד ההגרלה בקו מנחה או במועד מאוחר יותר במשרדי החברה כמתואר להלן.

5. הפרס

5.1. משתתפים שיעלו בגורל בהגרלה השבועית ומשתתף שיעלה בגורל בהגרלה המסכמת, יזכו בפרסים כהגדרתם לעיל.

5.2. ההגרלה תיערך בנוכחות המפקח על ההגרלה, עו"ד גיל-עד זגר ומנהל אתר ICE מר אורי רודריגז-גרסיא.

5.3. הזוכים יקבלו הודעה על זכייתם באמצעות כרטיס ה facebook שלהם ויפורסמו גם באתר אייס", בכתובת ICE.CO.IL. תוצאות ההגרלות השבועיות יתפרסמו מדי שבוע, החל מיום א', 6.2.11, החל מהשעה 12:00. תוצאות ההגרלה המסכמת יתפרסמו החל מיום 23.2.2011, בשעה 12:00.

5.4. הפרסים יסופקו לזוכים עד 30 ימי עסקים מיום ההגרלה.

5.5. יובהר, כי כל משתתף מוגבל לזכייה בפרס אחד בלבד.

6. מפקח

6.1. כמפקח על המבצע השיווק וההגרלות ישמש עו"ד גיל-עד זגר, יועצה המשפטי של קו מנחה, מרח' לינקולן 20, תל אביב (להלן: "המפקח").

6.2. המפקח ידאג לקיום תקנון המבצע ויהיה רשאית למנות לשם כך אחרים לסייע לו במלאכת הפיקוח.

6.3. המפקח יקבע את דרך ביצוע ההגרלה.

7. כללי

7.1. קו מנחה תהא רשאית ע"פ שיקול דעתה הבלעדי, לשנות את כללי המבצע ואת הפרסים בהודעה מוקדמת. למשתתפים לא תהא כל טענה בדבר סיום המבצע כאמור או בדבר שינוי תנאיו.

7.2. הזכייה הינה אישית ואינה ניתנת להעברה, כל המחאה או המרה כלשהם יהיו בכפוף לאמור בתקנון.

7.3. ההגרלה נערכת בהתאם וכפוף לעמידה בתנאים המפורטים בהודעה בדבר מתן היתר כללי לעריכת הגרלות לפרסומת מסחרית לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977 (אשר פורסמה בילקוט הפרסומים 4828 כ"ב בכסלו התש"ס, 1.12.99, ע"מ 1519), כפי שהוארכה ביום.

7.4. קו מנחה אינה אחראית כלפי המשתתפים בגין אובדן, מרמה, שגיאה או זיוף.

7.5. בהשתתפות בהגרלה, מסכים המשתתף בהגרלה, לכל הוראות תקנון זה, וכן פוטר את קו מנחה ו/או את המפקח ו/או את יתר הנוכחים בהגרלה מכל טענה או תביעה בכל הקשור להגרלה, להוציא את התחייבות קו מנחה למסור את הפרס לזוכים בהתאם להוראות תקנון זה.

7.6. עותקים של תקנון המבצע יהיו נגישים במשרדי קו מנחה, ברחוב ביד חרוצים 12 תל אביב, במשרדי המפקח ובאתר. ניתן יהיה לעיין בהם בשעות העבודה הרגילות.

7.7. תקנון זה מנוסח בלשון זכר, אך מופנה לגברים ולנשים כאחד.

8. פרשנות.

בכל מקרה של סתירה ו/או אי התאמה כלשהי בין הוראות תקנון זה לפרסומים אחרים כלשהם בדבר ההגרלה בכל אמצעי המדיה, תגברנה הוראות תקנון זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.