יחסי ציבור הם האינטגרטור של מערכת השיווק - איך להגיע למטרה ב-4 שלבים
בעקבות כנס איגוד היח"צ והדוברות הישראלי, שהתקיים בסוף השבוע האחרון ובו השתתפתי כאורח וכחבר הנהלת האיגוד, הגעתי למסקנה כי בעולם מסחרי, תובעני ומתפתח חשוב ורצוי לקדם תפיסות שיווקיות מתקדמות וחדשות - גם בקרב היחצ"נים.
בעולם הגדול, יחסי הציבור בעידן של ריבוי ערוצי מדיה אינו מהווה רק שימור של קשרי עיתונות אלא אינטגרטור שיווקי כוללני לכל דבר. יחסי הציבור ואנשי יחסי ציבור, מנהלים מטבע תפקידם, דיאלוג מתמיד וממושך עם הציבור.
המסרים והפעולות המתבצעות בשטח נובעות מן היכולת לתרגם את תוצאות המחקר השיווקי של המוצר בהשוואה למוצרים מתחרים אחרים ולבדל את יתרונותיו בכלל אמצעי המדיה.
אז למה יחסי הציבור מהווים הלכה למעשה האינטגרטור של מערכת השיווק?
יחסי הציבור היום נדרשים לבצע מספר תהליכים שמובילים להשגת המטרה. התהליך הראשון הינו איסוף מידע ותכנון מחקר שיווקי מקיף - בשלב הנ"ל, עלינו לאסוף את מרבית המידע אודות המוצר, הארגון, יתרונות וחסרונות המוצר באופן יחסי למוצרים מתחרים, בידול ונקודות מכר ייחודיות (U.S.P), השפעות כלכליות, חברתיות ופוליטיות ועוד.
בתום איסוף מכלול הנתונים וניתוחם, מגיע השלב השני: התכנון האסטרטגי של קמפיין יחסי הציבור שבמסגרתו ייקבע הקונספט המוביל והמסרים המובילים, תיבנה מסגרת התקציב וייבחר תמהיל המדיה הכולל בתוכו שימוש בפרסום ממוקד, קדום מכירות, ייזום כינוסים ואירועים לחשיפה, קשרי עיתונות, שיווק חברתי ומגדרי, גיוס כספים, התמודדות עם משברים וכו'.
השלב השלישי הנו שלב הביצוע בפועל, הצלחתו תלויה ביכולת לשלב בין כל מרכיבי התמהיל שנבחר בשלב התכנון האסטרטגי המקדים על פי העיתוי הנכון והשימוש במדיה המתאימה והמשפיעה בכל זמן נתון לאורך כל קמפיין יחסי הציבור.
השלב הרביעי והאחרון הוא שלב ההערכה שבו אנו יכולים וקובעים את הדרכים והשיטה שבה נמדוד את תוצאות קמפיין יחסי הציבור על פי פרמטרים של שינוי התנהגותי בקרב קהלי המטרה.
לסיכום: מתפקידו של איש יחסי ציבור בעידן של היום - ליצור אינטגרציה בין כל מרכיבי הקמפיין ולהוביל להשפעה ההתנהגותית הרצויה של הלקוח.
- 6.אלמוני 11/12/2011 10:02הגב לתגובה זופגשתי את הכותב ...מהיכרות עם הכותב התרשמתי מאוד אבל מאוד שמדובר באיש מקצוע לא רציני ולא אמין ועדיף שיסתתר תחת סלע או יחליף מקצוע
- 5.דפנה 17/01/2011 10:49הגב לתגובה זופגשתי את הכותב במהלך הכנס התרשמתי ממנו מאוד כאיש מקצוע רציני. יפה שחברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות מביעים את דעתם.
- 4.מאמר יפה מאוד (ל"ת)דור 17/01/2011 10:37הגב לתגובה זו
- 3.יש רציניים וקשקשנים כמוך מספר 2.... (ל"ת)יהודה 17/01/2011 10:22הגב לתגובה זו
- 2.אין מישהו רציני אצלכם? 17/01/2011 01:17הגב לתגובה זויש מאמרים שהם כל כך חסרי תובנה שזה מעליב ומעציב. יש טירון ביחסי ציבור שלא יכול לכתוב מה שכתב פה "המומחה" ? מאמרים נועדו לתת זוית אינטלגנטית ולא קשקוש מלל חסר משמעות
- 1.גישה מעניינת המעניקה כבוד למקצוע יחסי הציבור! (ל"ת)מיקי 16/01/2011 14:20הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
