דעה

יחסי ציבור הם האינטגרטור של מערכת השיווק - איך להגיע למטרה ב-4 שלבים

איתן הרשקו, יועץ אסטרטגי בתקשורת שיווקית מסביר מדוע אנשי יחסי הציבור נדרשים להתמחות בין היתר, גם במערך השיווקי של הלקוחות שלהם
איתן הרשקו | (6)

בעקבות כנס איגוד היח"צ והדוברות הישראלי, שהתקיים בסוף השבוע האחרון ובו השתתפתי כאורח וכחבר הנהלת האיגוד, הגעתי למסקנה כי בעולם מסחרי, תובעני ומתפתח חשוב ורצוי לקדם תפיסות שיווקיות מתקדמות וחדשות - גם בקרב היחצ"נים.

בעולם הגדול, יחסי הציבור בעידן של ריבוי ערוצי מדיה אינו מהווה רק שימור של קשרי עיתונות אלא אינטגרטור שיווקי כוללני לכל דבר. יחסי הציבור ואנשי יחסי ציבור, מנהלים מטבע תפקידם, דיאלוג מתמיד וממושך עם הציבור.

המסרים והפעולות המתבצעות בשטח נובעות מן היכולת לתרגם את תוצאות המחקר השיווקי של המוצר בהשוואה למוצרים מתחרים אחרים ולבדל את יתרונותיו בכלל אמצעי המדיה.

אז למה יחסי הציבור מהווים הלכה למעשה האינטגרטור של מערכת השיווק?

יחסי הציבור היום נדרשים לבצע מספר תהליכים שמובילים להשגת המטרה. התהליך הראשון הינו איסוף מידע ותכנון מחקר שיווקי מקיף - בשלב הנ"ל, עלינו לאסוף את מרבית המידע אודות המוצר, הארגון, יתרונות וחסרונות המוצר באופן יחסי למוצרים מתחרים, בידול ונקודות מכר ייחודיות (U.S.P), השפעות כלכליות, חברתיות ופוליטיות ועוד.

בתום איסוף מכלול הנתונים וניתוחם, מגיע השלב השני: התכנון האסטרטגי של קמפיין יחסי הציבור שבמסגרתו ייקבע הקונספט המוביל והמסרים המובילים, תיבנה מסגרת התקציב וייבחר תמהיל המדיה הכולל בתוכו שימוש בפרסום ממוקד, קדום מכירות, ייזום כינוסים ואירועים לחשיפה, קשרי עיתונות, שיווק חברתי ומגדרי, גיוס כספים, התמודדות עם משברים וכו'.

השלב השלישי הנו שלב הביצוע בפועל, הצלחתו תלויה ביכולת לשלב בין כל מרכיבי התמהיל שנבחר בשלב התכנון האסטרטגי המקדים על פי העיתוי הנכון והשימוש במדיה המתאימה והמשפיעה בכל זמן נתון לאורך כל קמפיין יחסי הציבור.

השלב הרביעי והאחרון הוא שלב ההערכה שבו אנו יכולים וקובעים את הדרכים והשיטה שבה נמדוד את תוצאות קמפיין יחסי הציבור על פי פרמטרים של שינוי התנהגותי בקרב קהלי המטרה.

לסיכום: מתפקידו של איש יחסי ציבור בעידן של היום - ליצור אינטגרציה בין כל מרכיבי הקמפיין ולהוביל להשפעה ההתנהגותית הרצויה של הלקוח.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלמוני 11/12/2011 10:02
    הגב לתגובה זו
    פגשתי את הכותב ...מהיכרות עם הכותב התרשמתי מאוד אבל מאוד שמדובר באיש מקצוע לא רציני ולא אמין ועדיף שיסתתר תחת סלע או יחליף מקצוע
  • 5.
    דפנה 17/01/2011 10:49
    הגב לתגובה זו
    פגשתי את הכותב במהלך הכנס התרשמתי ממנו מאוד כאיש מקצוע רציני. יפה שחברי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות מביעים את דעתם.
  • 4.
    מאמר יפה מאוד (ל"ת)
    דור 17/01/2011 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש רציניים וקשקשנים כמוך מספר 2.... (ל"ת)
    יהודה 17/01/2011 10:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אין מישהו רציני אצלכם? 17/01/2011 01:17
    הגב לתגובה זו
    יש מאמרים שהם כל כך חסרי תובנה שזה מעליב ומעציב. יש טירון ביחסי ציבור שלא יכול לכתוב מה שכתב פה "המומחה" ? מאמרים נועדו לתת זוית אינטלגנטית ולא קשקוש מלל חסר משמעות
  • 1.
    גישה מעניינת המעניקה כבוד למקצוע יחסי הציבור! (ל"ת)
    מיקי 16/01/2011 14:20
    הגב לתגובה זו
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.