מנכ"ל נוה גד: "שנתיים של עליות במחירי הנדל"ן בישראל לא צריכות להכניס אנשים למגננה"
נסים בשן, מנכ"ל חברת נוה גד מקבוצת נכסים ובניין, בוחן בראיון מיוחד ל-Bizportal את שוק הדירות המקומי וצופה כי מחירי הדירות ימשיכו לעלות בשנה הקרובה.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
בשן אומר כי מגמת עליית המחירים של שנת 2009 תמשך גם השנה, אם כי ברמה מתונה יותר: "בל נשכח שהשוק החל לרשום עליית מחירים רק בשנת 2008, זאת לאחר ירידה של 6 שנים שהחלה בשנת 2003. עליית המחירים בשנתיים האחרונות בקושי מדביקה את ירידת המחירים ואנחנו מאוד רחוקים ממחירי השיא של שנת 1994. נכון שהטריגר לעליית המחירים היה הורדת הריבית מ-4.5 אחוז ל-0.5 אחוז, אך שנתיים של עליות לא צריכות להכניס אנשים למגננה". בשן מוסיף כי "לא צריך לנבא שחורות, לא צפויה עלייה חדה בריבית ואנשים לא יתקשו בהחזר המשכנתאות. נכון שכיום זוג צעיר לוקח משכנתא יותר גדולה מאשר בעבר מבלי שרמת השכר עלתה בהתאם, אולם בל נשכח שלזוג הצעיר יש יותר אמצעים מאשר לדורות הקודמים, שכן לדור הקודם יש יותר אמצעים להעביר לדורות הבאים".
"סביר להניח שנראה עליית מחירים ברמה של 7 אחוז עד 10 אחוז מעל המדד, סביר שבתל אביב, היכן שקבוצות הרכישה מלבות את שוק הדירות תהיה התמתנות", מציין בשן ומוסיף כי רפורמת הפשרת הקרקעות של משרד השיכון והבינוי לא תצליח להוזיל את מחיר הדירות: "בין לדבר לבין לעשות יש מרחק, ברגע שיוציאו קרקעות באזורי ביקוש לא יהיה מחסור שיגרום לעליית מחירים, אך המחירים לא בהכרח יירדו".
צעירים לא חייבים לגור ליד הים
החברה מקימה בבת-ים את מגדל נוה העתיד להתנשא לגובה של 42 קומות על חוף הים. בשן אומר כי בת-ים רק החלה לממש את הפוטנציאל האדיר הטמון בה: "זיהינו באמצע 2008 איזשהו מהלך שהעיר בת-ים מתחילה לתפוס את מקומה הראוי, בעלת נתונים טובים בהרבה משל נתניה לדוגמה, היא תגיע לרמה של תל אביב, ראש העיר עזר להעלות את קרנה של העיר".
אולם תנופת הפיתוח שהעיר עוברת גרמה לעליית מחירים משמעותית בשנתיים האחרונות שמונעת מזוגות צעירים רבים לרכוש דירה בעיר. בשן אומר כי "אדם המחפש דירה לא חייב לגור על החוף. העירייה יוזמת מספר פרויקטים של פינוי בינוי בעיר ואנשים צעירים יוכלו להרשות לעצמם לרכוש דירות זולות יותר, במיוחד בהשוואה למחיר הדירות הקרובות לחוף הים".
"כיום אין בנייה עממית בבת-ים, העיר צריכה להחזיר שנים רבות של פיגור ועושה זאת על ידי בניית דירות יקרות יותר. עד כה מחירי הדירות בעיר לא היו ריאליים, נמוכים משמעותית ממחירי הדירות בראשון לציון ובחולון. לראייה, הקמת מגדל נוה העלתה את מחירי הדירות במגדלים בקרבת הים בשיעור ניכר מ- 2,600 שקל למ"ר לכ-4,000 שקל למ"ר".
קבוצות רכישה הדור הבא - תמ"א 38
בשן אינו מתנגד לתופעת קבוצות הרכישה וטוען כי מדובר בתחום נישה: "קבוצה של אנשים המעוניינת להתאגד ולבנות את ביתם יחדיו". לדבריו, "כל עוד עוסקים בארגון מדובר ביוזמה מבורכת, אולם ברגע שמנסים להתהדר בנוצות של יזמים המצב מתחיל להסתבך. כשרוכשים דירה באמצעות חברת בנייה הקבלן מחויב במתן ערבויות לפי חוק המכר, במסגרת קבוצות רכישה המשתתפים לרוב משלמים למעלה מ-50 אחוז עבור רכיב הקרקע מבלי לקבל כל ערבות וכשמשהו לא מסתדר למי יפנו? חלילה תהיה תקלה וכולם ייכנסו להיסטריה".
"כל עוד קבוצות הרכישה יתרכזו במה שהן צריכות לעשות, קרי קבוצת אנשים שמונעת על ידי עצמה לבנות את ביתה המצב יהיה טוב, התאגדות של 8 עד 10 דירות מקסימום. אני לא אבנה למשל בנחלת בנימין בניין עבור 8 דיירים, זהו מיקום אידאלי לקבוצת רכישה. חברת נווה מטפלת בפרויקטים של 100 דירות ומעלה. אני מאוד ממליץ לקבוצות הרכישה להיכנס לתחום חיזוק בניינים נגד רעידות אדמה במסגרת תכנית תמ"א 38".
בשן אומר כי החברה אינה צפויה להתרחב לתחום התמ"א 38, אך צפויה להתפתח בתחום הפינוי בינוי: "החברה מבצעת פרויקט פינוי בינוי בשכונת כפר גנים בפתח תקווה בהיקף של כ-800 יחידות דיור"
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
