היכן להחנות את הכסף? להלן מספר ניירות לדוגמה
אין דבר מתסכל יותר מלהיכנס למגרש חניה צפוף לאחר שהשומר הבטיח לך שיש חניה במקום, ולהתחיל בחיפוש אחר מקום החניה המובטח במשך דקות ארוכות ,יחד עם הרבה מכוניות נוספות העושות אותו דבר . בסך הכול , מה אתה מבקש? להחנות את הרכב בכדי שתוכל להתפנות לנושאים חשובים שעל סדר יומך .
במגרש כזה אתה פוגש נהגים בעלי אופי שונה, כאלו שעולים על המדרכה של החניון וחונים על עמוד , כאלו שמסתובבים הלוך ושוב ומחפשים הזדמנויות , וכאלו שממתינים בצד עד שיתפנה שקום עבורם.
שוק האג"ח הנוכחי מזכיר לי מגרש חניה שכזה, אני רואה אנשים המחפשים בכל דרך אפשרית מקום "להחנות" בו את כספם. מקום שיניב להם תשואה. הם מתאמצים, קוראים ,מנתחים, קונים ומוכרים ובסופו של דבר כל זאת על מנת להשקיע את הכסף במוצרים הנושאים תשואות נמוכות. צריך להתבונן אל פני המציאות באומץ, ההזדמנויות בשוק האג"ח הפכו לנדירות, ועכשיו צריך למקד את המאמצים בשימור הכסף באפיקים אשר מטרתם לתת תשואות סבירות בסיכון נמוך.
אני מבין את הציפיות ממני וממנהלי השקעות אחרים, לשלוף איזה שפן מהכובע, ולגלות מקור לתשואה גבוהה בסיכון נמוך, אבל בימים אלו כמות הכסף בשוק, הדוחפת את מחירי אג"ח ללא כל סיבה, מחסלת כמעט כל אפשרות שכזו.
רכישת אג"ח קונצרניות בשוק היום מונעת אך ורק מהביקושים הגואים של הציבור לאג"ח קונצרנים. האג"ח מתמחרות רק את הסיכוי ולא את הסיכון, בשוק שכזה זהו זמן טוב לשבת בשקט, לחפש מקום חניה בטוח ככל האפשר ולחכות.
מקום החניה המועדף עלי בחודשים האחרונים, הוא אפיק שכבר התייחסתי אליו לא מעט, והוא אג"ח קונצרניות שקליות בריבית משתנה. הסיבות לכך מגוונות:
1. מוצר חדש - אג"ח קונצרניות שקליות בריבית משתנה הינו מוצר חדש יחסית , שהחל לתפוס תאוצה במחצית השנייה של 2009. מצד אחד המנפיקים רצו עלות גיוס נמוכה בטווח הקצר , ואילו המשקיעים דרשו הגנה מעליית ריבית עתידית, שהינה הגיונית בהתחשב בכך שהריבית הייתה ברמתה הנמוכה אי פעם . כמו כל מוצר חדש, לא כל המשקיעים מבינים את המוצר, כאן נושא ריווחי ההון משחק תפקיד משני , ויותר יש להסתכל על מגמת הריבית הצפויה במשק . המשקיעים בשוק האג"ח המחפשים תשואות מהירות ורווחי הון מיידיים אינם מחבבים מכשירים שכאלו ,מהסיבה שלוקח זמן לתרגם את ההשקעה בהם לתשואות טובות,סבלנות היא אינה אחת מהמעלות הראשיות של משקיעים בשוק האג"ח. לכן התשואות במוצר זה ממשיכות להיות אטרקטיביות.
2. הריבית בדרך למעלה - כנראה שאין אחד שלא חושב כך, עכשיו נשאלת השאלה כמה מהר וכמה גבוה הריבית תעלה עד שהמשקיעים יחפשו מוצרים בריבית משתנה.
3. תמחור חסר למנגנון התאמת הריבית. המנגנון הנ"ל שווה להערכתי כ-1.5%-2% פער לעומת אג"ח שקלי מקביל בריבית קבועה לארבע שנים, וזאת מתוך ההנחה כי הריבית תעלה בכ-2%-2.5% עד סוף 2011. פער כזה מאזן פחות או יותר את הריבית שתקבלו על פני ארבע השנים, בהנחה שבשנים הבאות לא תעלה הריבית יותר (שימו לב שאני מתעלם מעדיפות שאמורה להיות למנגנון של ריבית משתנה ומחפש רק איזון). בדיקה של סדרות אג"ח בשוק והשוואה בין אג"ח בריבית שקלית קבועה ומשתנה מראה שבמרבית המקרים הפערים נמוכים מ 1%.
4. ירידת הציפיות לאינפלציה - מדד חודש ינואר, והפחתת הציפיות למדדים הקרובים , מאפשרים נקודת כניסה נוחה מאוד לאפיק הריבית המשתנה, אפשר לראות כי האפיק הזה נפגע יותר משאר האפיקים מירידת הציפיות לאינפלציה. להערכתי השוק טועה בתפיסת תמונת המאקרו במשק, הריבית האפסית , הגידול בהוצאות הממשלה, שיפור שוק העבודה, עלית מחירי הסחורות והיציבות במחירי הנדל"ן ? כולם ביחד לא יתנו לקצב האינפלציה לרדת בצורה מהותית , ובחצי השנה של 2010 , האינפלציה תחזור ובגדול. מי שמנתח את מרכיבי המדד השלילי יכול לראות שמרביתם מרכיבים חד פעמיים שיישארו רק בחודשיים הקרובים. האפיק שאמור יותר מכל ליהנות מכך הוא אפיק הריבית המשתנה .
להלן מספר דוגמאות לאג"ח שקלי בריבית משתנה:
זו רק רשימה חלקית, בחודשים הקרובים יונפקו סדרות חדשות בריבית משתנה.הסיבה אופטית הן נראות כזולות למנפיקים.לדעתי בעוד שנה יתברר שהם מכרו את העתיד למען ריביות נמוכות בהווה.
מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין
החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון.
מה קרה באירוע האחרון?
היום שיגרו
החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג.
מדוע לא
הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.
במה שונה כטב"ם מטיל
או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך, ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.
- גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
- אירודרום תצמח פי 4 בשנתיים? אשרי המאמין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה פעמים
הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.