גזרת החשמל מתחממת: שלושה עלו לשלב הסופי במכרז חברת החשמל; גם רשות החשמל רוצה יועץ

רני רהב, משה דבי ועמירם פליישר עלו לשלב הבא במכרז חברת החשמל, ומה שמפתיע יותר - 'ארד תקשורת' לא; האם אייל ארד וליאור חורב יתמודדו עתה במכרז הרגולטור שמנגד?
שרלי שטרית |

החברה והרגולטור - ראש בראש: חודש לפני שחברת החשמל תצטרך להחליט מיהו יועץ התקשורת הבא שלה, פרסמה גם רשות החשמל מכרז לקבלת שירותי ייעוץ אסטרטגי וייעוץ ביחסי ציבור. באופן מפתיע, מתברר כי הרשות מעולם לא נעזרה בשירותי ייעוץ תקשורת או יחסי ציבור.

בתוך כך הודיעה אתמול חברת החשמל לשלושה משרדים על עלייתם לשלב הסופי של המכרז, בו יתבקשו לערוך מצגת בת כחצי שעה בפני הנהלת החברה, שתכלול בין השאר הצעה לטיפול יחצ"ני בנושא הקשור לפעילותה.

בין המועמדים נמנה משרדו של עמירם פליישר, המעניק לחברה ייעוץ פיננסי בשנה האחרונה ואשר חוזהו עתיד להסתיים בינואר 2010, ו'משה דבי תקשורת'. אולם ההפתעות הגדולות יותר באות משניים אחרים:

הפתעה 1: רני רהב - שכזכור הגיש את הצעתו ביום האחרון של המכרז מאחר שהתלבט רבות אם להתמודד במכרז ציבורי, לראשונה בכל שנותיו בענף - עלה גם הוא לשלב הבא.

הפתעה 2: 'ארד תקשורת', שהעניקה ב-6 השנים האחרונות את שירותיה לחברה, נשארה מחוץ לתמונה.

היום אפשר לגלות כי רבים מיועצי התקשורת והיח"צנים שטענו עם פרסום המכרז כי הוא 'תפור' - מה שגרם לחברה לבטל את תנאי-הסף של 3 שנות ותק ללפחות עשרה מעובדי חברה המבקשת להתמודד ? התכוונו לארד תקשורת, דבר שמתברר עתה כטענת-שווא.

והנה, עוד טרם יבשה הדיו על מכרז רשות החשמל, וכבר יש מי שמקשרים אותו לאותה פרשה. היחצ"ן ברק רום דיווח אתמול כי הופתע לקבל שיחת טלפון מבחורה שהציגה את עצמה כאסנת מרום העובדת ברשות החשמל, שביקשה "להסב את תשומת ליבך שאתה יכול להשתתף במכרז".

"גם אם הייתי יכול לייצר בגופי מטען חשמלי של 10 מיליארד ואט", אומר על כך רום המשועשע, "ממילא לא הייתי זוכה במכרז כזה. לדעתי יש פה מהלך מתוכנן של רשות החשמל כדי למנוע שמועות על מכרז תפור מראש".

מכרז רשות החשמל:

בניגוד למכרז חברת החשמל, שאינו מונע מעבר לגוף שמנגד עם תום תקופת החוזה ? מה שיאפשר עתה לארד תקשורת להתמודד על מכרזו של הרגולטור, רשות החשמל ? מציבה זו האחרונה מגבלה, לפיה חצי שנה לאחר תום החוזה עימה לא יוכל היועץ להיות קשור בכל אופן שהוא עם חברת החשמל או עם שותפים עסקיים שלה.

המשרד הזוכה יעבוד תחת דוברת הרשות - נורית פלתר, עד לפני מספר חודשים כתבת הכלכלה של ידיעות אחרונות במשך 12 שנה - כשתקופת ההתקשרות תהיה לשנה, עם אופציה להארכות מצטברות עד שלוש שנים נוספות. המועד האחרון להגשת ההצעות - 10 בדצמבר.

במסגרת המכרז, שפורסם ביום חמישי האחרון, דורשת הרשות כי המתמודד יהיה חברה המעסיקה לפחות חמישה עובדים מקצועיים; שלוש שנות ניסיון ביח"צ ובבניית אסטרטגיה עבור גופים ממשלתיים, ציבוריים או רגולטוריים בתחום הכלכלי - ובפרט לגופי רגולציה בתחום התשתיות וגופים בתחום משק החשמל - ועם ניסיון בלפחות משבר תקשורתי אחד.

רשות החשמל - ששמעה ופעילותה אינם בין הנפוצים בגוגל, לשון המעטה - רוצה תמורת ריטיינר חודשי סיוע בחשיפה תקשורתית לפעילותה לקידום הרגולציה, בין השאר, כמו- גם בחשיפת הסדרות חדשות לקידום משק החשמל, פעילות יח"צ משלימה לקמפיינים וחשיפת פעילותה כרגולטור בהיבטי זכויות הצרכנים.

תהליך בחירת הזוכה ייערך בארבעה שלבים - עמידה בתנאי הסף, בחינת ההצעות בפרמטר של איכות, ראיון והצעות מחיר ? כשהחל מהשלב השני ואילך יקבלו הצעות המתמודדים ניקוד. בפרמטר המחיר, ההצעה הזולה ביותר תקבל את מרב הנקודות, וביחס אליה יקבלו יתר ההצעות את הניקוד בסדר יורד.

נורית פלתר, דוברת רשות החשמל, בתגובה לטענתו של ברק רום: "המכרז פומבי, הוא מיועד לכל המשרדים לייעוץ ויח"צ שעומדים בתנאי הסף, ולכן פורסם בכלי התקשורת. במקביל, נעשית בימים אלה סדרת פניות טלפוניות אל משרדים רבים ע"מ להביא את המכרז לידיעתם. אנו מקווים להיענות נרחבת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.