גזרת החשמל מתחממת: שלושה עלו לשלב הסופי במכרז חברת החשמל; גם רשות החשמל רוצה יועץ

רני רהב, משה דבי ועמירם פליישר עלו לשלב הבא במכרז חברת החשמל, ומה שמפתיע יותר - 'ארד תקשורת' לא; האם אייל ארד וליאור חורב יתמודדו עתה במכרז הרגולטור שמנגד?
שרלי שטרית |

החברה והרגולטור - ראש בראש: חודש לפני שחברת החשמל תצטרך להחליט מיהו יועץ התקשורת הבא שלה, פרסמה גם רשות החשמל מכרז לקבלת שירותי ייעוץ אסטרטגי וייעוץ ביחסי ציבור. באופן מפתיע, מתברר כי הרשות מעולם לא נעזרה בשירותי ייעוץ תקשורת או יחסי ציבור.

בתוך כך הודיעה אתמול חברת החשמל לשלושה משרדים על עלייתם לשלב הסופי של המכרז, בו יתבקשו לערוך מצגת בת כחצי שעה בפני הנהלת החברה, שתכלול בין השאר הצעה לטיפול יחצ"ני בנושא הקשור לפעילותה.

בין המועמדים נמנה משרדו של עמירם פליישר, המעניק לחברה ייעוץ פיננסי בשנה האחרונה ואשר חוזהו עתיד להסתיים בינואר 2010, ו'משה דבי תקשורת'. אולם ההפתעות הגדולות יותר באות משניים אחרים:

הפתעה 1: רני רהב - שכזכור הגיש את הצעתו ביום האחרון של המכרז מאחר שהתלבט רבות אם להתמודד במכרז ציבורי, לראשונה בכל שנותיו בענף - עלה גם הוא לשלב הבא.

הפתעה 2: 'ארד תקשורת', שהעניקה ב-6 השנים האחרונות את שירותיה לחברה, נשארה מחוץ לתמונה.

היום אפשר לגלות כי רבים מיועצי התקשורת והיח"צנים שטענו עם פרסום המכרז כי הוא 'תפור' - מה שגרם לחברה לבטל את תנאי-הסף של 3 שנות ותק ללפחות עשרה מעובדי חברה המבקשת להתמודד ? התכוונו לארד תקשורת, דבר שמתברר עתה כטענת-שווא.

והנה, עוד טרם יבשה הדיו על מכרז רשות החשמל, וכבר יש מי שמקשרים אותו לאותה פרשה. היחצ"ן ברק רום דיווח אתמול כי הופתע לקבל שיחת טלפון מבחורה שהציגה את עצמה כאסנת מרום העובדת ברשות החשמל, שביקשה "להסב את תשומת ליבך שאתה יכול להשתתף במכרז".

"גם אם הייתי יכול לייצר בגופי מטען חשמלי של 10 מיליארד ואט", אומר על כך רום המשועשע, "ממילא לא הייתי זוכה במכרז כזה. לדעתי יש פה מהלך מתוכנן של רשות החשמל כדי למנוע שמועות על מכרז תפור מראש".

מכרז רשות החשמל:

בניגוד למכרז חברת החשמל, שאינו מונע מעבר לגוף שמנגד עם תום תקופת החוזה ? מה שיאפשר עתה לארד תקשורת להתמודד על מכרזו של הרגולטור, רשות החשמל ? מציבה זו האחרונה מגבלה, לפיה חצי שנה לאחר תום החוזה עימה לא יוכל היועץ להיות קשור בכל אופן שהוא עם חברת החשמל או עם שותפים עסקיים שלה.

המשרד הזוכה יעבוד תחת דוברת הרשות - נורית פלתר, עד לפני מספר חודשים כתבת הכלכלה של ידיעות אחרונות במשך 12 שנה - כשתקופת ההתקשרות תהיה לשנה, עם אופציה להארכות מצטברות עד שלוש שנים נוספות. המועד האחרון להגשת ההצעות - 10 בדצמבר.

במסגרת המכרז, שפורסם ביום חמישי האחרון, דורשת הרשות כי המתמודד יהיה חברה המעסיקה לפחות חמישה עובדים מקצועיים; שלוש שנות ניסיון ביח"צ ובבניית אסטרטגיה עבור גופים ממשלתיים, ציבוריים או רגולטוריים בתחום הכלכלי - ובפרט לגופי רגולציה בתחום התשתיות וגופים בתחום משק החשמל - ועם ניסיון בלפחות משבר תקשורתי אחד.

רשות החשמל - ששמעה ופעילותה אינם בין הנפוצים בגוגל, לשון המעטה - רוצה תמורת ריטיינר חודשי סיוע בחשיפה תקשורתית לפעילותה לקידום הרגולציה, בין השאר, כמו- גם בחשיפת הסדרות חדשות לקידום משק החשמל, פעילות יח"צ משלימה לקמפיינים וחשיפת פעילותה כרגולטור בהיבטי זכויות הצרכנים.

תהליך בחירת הזוכה ייערך בארבעה שלבים - עמידה בתנאי הסף, בחינת ההצעות בפרמטר של איכות, ראיון והצעות מחיר ? כשהחל מהשלב השני ואילך יקבלו הצעות המתמודדים ניקוד. בפרמטר המחיר, ההצעה הזולה ביותר תקבל את מרב הנקודות, וביחס אליה יקבלו יתר ההצעות את הניקוד בסדר יורד.

נורית פלתר, דוברת רשות החשמל, בתגובה לטענתו של ברק רום: "המכרז פומבי, הוא מיועד לכל המשרדים לייעוץ ויח"צ שעומדים בתנאי הסף, ולכן פורסם בכלי התקשורת. במקביל, נעשית בימים אלה סדרת פניות טלפוניות אל משרדים רבים ע"מ להביא את המכרז לידיעתם. אנו מקווים להיענות נרחבת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות