על החטאים של הסוחר בשוק ההון והדרך לנטרל את חלקם

שני החטאים המרכזיים של האדם, מהם כל שאר החטאים נובעים: חוסר סבלנות ועצלנות - פרנץ קפקא
אלי אברמוביץ |

בשבוע שעבר כתבנו שהבעיה המרכזית של הסוחרים בפורקס הינה חוסר היכולת להשתמש בצורה נכונה בנקודת העצירה. לבקשת קוראים שטרחו לכתוב לנ ו, (הזדמנות לומר תודה) אנו מבקשים להרחיב על בעיה נוספת היוצרת מפח נפש וחיסרון כיס אשר אנו נתקלים בה באופן תמידי בעבודתיינו עם משקיעים פרטיים ומוסדיים - אנחנו נוהגים לכנות אותה אפקט "רוצה אבל לא צריך" הספרות המקצועית נוגעת בסוגייה תחת הכותרת "בעיית דחיית סיפוקים" יודגש שמעבודתיינו עם משקיעים בחו"ל אנו חשים שעוצמת הבעיה בישראל גדולה יותר. הבעיה נכונה כמובן לשווקים מלבד שוק המט"ח נוספים אך אינטנסיביות שוק המט"ח מחדדת את עוצמתה.

דחיית סיפוקים מוגדרת כיכולת להמתין על מנת להשיג דבר מה, היכולת הזאת נחשבת כתכונת אישיות.

אז במה דברים אמורים? כולנו חשופים לצורך בסיפוק הצרכים והרצונות שלנו, הרצון לסיפוק בעיקר בקרב אנשים אוהבי סיכון לעיתים מעביר אותנו על דעתיינו וגורם לנו לקבל החלטה שאינה מיטבית. אפקט הצריך מול הרוצה הינו גורם רעש ומסיח כבד, הסחת הדעת הזאת נמצאת הן במצבי רווח והן במצבי הפסד גם כן.

לדוגמא אנו מוכרים פוזיציה מרוויחה על מנת לממש רווח במקום להמתין ולהמתין גם כאשר בניתוח מוקדם של הפוזיציה חשבנו שהיא תרוויח יותר ואין בעצם סיבה מהותית חדשה למכור, אין לנו סבלנות ויכולת לשלוט בעצמיינו להשלמת המהלך ואנחנו רוצים לראות את הכסף עכשיו, הסיבות שגרמו לנו להיכנס לעיסקה הופכות ללא רלוונטיות ואנחנו מספקים את רצונינו ברווח.

דוגמא נוספת בה אנו נתקלים לעיתים קרובות היא אצל לקוחות הסוחרים באופן עצמאי, הלקוח קובע אסטרטגיה, בודק ניתוחים שונים וקורא עיתונות כלכלית, הוא בעל תיק השקעות וכל יום בודק את הכל שוב ושוב ו...שוב,לעיתים תוצאות הניתוח דורשות לא לעשות דבר ופשוט להמתין להמשך ההתפתחות, פשוט כלום, לא לשנות את הרכבו של התיק לא לקנות ולא למכור- לא לעשות דבר.

משקיעים אשר פתחו את המחשב במגמה לסחור, בדקו ניתוחים קראו דוחות והגיעו למסקנה הזאת לעיתים אינם מסוגלים לבצע אותה- הם עושים על מנת לעשות . להיכנס למשחק להיות אקטיביים כי זה הרצון הטבעי שלנו ולא כי צריך , הם הופכים תיק מיטבי לתיק טוב פחות והכל על מנת לספק את היצר לעשות, לספק את הגירוד המרגיז הזה בידיים שיוצר ריגוש חדש. כמה מהקוראים טור זה נפלו במלכודת הזאת ומתחרטים שנקטו פעולה שכל האינדיקטורים אמרו לחכות?

בספרות הפסיכולוגית השימושית ראוי להזכיר את "ניסוי המרשמלו" שנערך באוניברסיטת סטנפורד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, נבדקה קבוצה של בני 4 לכל אחד מהם ניתן מרשמלו כשהובטח להם שיקבלו מרשמלו נוסף, רק אם יוכלו להמתין 20 דקות לפני שיאכלו את הראשון. חלק מהילדים לא היו מסוגלים להמתין וחלק כן. לאחר מכן עקבו החוקרים אחר הילדים עד גיל ההתבגרות ומצאו שבעלי היכולת להמתין היו סתגלניים יותר ואחראיים יותר (על פי סקר הורים ומורים).

אז מה לעשות? לעיתים פשוט לא לעשות,למרות הגירוד באצבעות, הידיעה שקיים מסיח הגורם לנו לפעול גם במצבים בהם עליינו לשבת על הגדר, המאבק המובנה בין מה נכון-צריך לעשות לבין מה שרוצים, בסיפוק דחפים התמידית והאבחנה האישית בין מה שצריך לעשות לבין מה שהפרט רוצה לעשות היא הדרך לנצחון, שאל את עצמך לפני כל פעולה, האם הפעולה היא תוצאה של ניתוח קר (צריך) או הניתוח הקר נועד על מנת להצדיק את עשיית הפעולה (רוצה)?

מאת: אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן, משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל לשאלות [email protected]

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

אוטובוס
צילום: FREEPIK

משרד התחבורה במתווה חדש ומשופר לגיוס נהגי אוטובוס

משרד התחבורה משיק מתווה חדש לעידוד הכשרת נהגי אוטובוס חדשים, המצטרף לשורה של צעדים לשיפור תנאי העבודה של הנהגים, מעמדם וביטחונם; השרה רגב: "המתווה החדש נועד לעודד הצטרפות נהגים איכותיים לענף ולהעניק להם ביטחון תעסוקתי, מתוך הכרה בכך שהנהג הוא המרכיב החיוני המאפשר לנו לספק תחבורה ציבורית נגישה ובטוחה לכל אזרח"

רן קידר |

משרד התחבורה, באמצעות הרשות הארצית לתחבורה ציבורית פרסם מתווה חדש לסיוע במימון הכשרת נהגי אוטובוס חדשים, כחלק ממדיניות כוללת שמובילה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, לחיזוק מעמדם של נהגי התחבורה הציבורית בישראל. המתווה נועד לעודד גיוס נהגים חדשים לענף ולהבטיח את השתלבותם בעבודה בפועל, במטרה לתת מענה למחסור החמור בנהגי אוטובוס ולתמוך בהרחבת ושיפור השירות לנוסעים. 

במסגרת היוזמה, יוענקו לחברות האוטובוסים תמריצים כספיים עבור הכשרה והעסקה של נהגים חדשים, הכוללים מענקי הכשרה ומענקי התמדה. משרד התחבורה פועל בשנים האחרונות לחיזוק מעמד הנהגים, לשיפור תנאי העבודה שלהם ולשמירה על ביטחונם האישי, על רקע התגברות מקרי האלימות כלפיהם. בין הצעדים שבוצעו: התקנת מחיצות מגן בכל האוטובוסים החדשים, הצבת מצלמות ולחצני מצוקה המחוברים ישירות לחברות התחבורה ולמשטרה, והובלת קמפיין תקשורתי נרחב להעלאת המודעות לחשיבותו של הנהג ולתרומתו למערכת התחבורה הציבורית. 

בתקופת כהונתה של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב, הועלה שכר הנהגים ב-11%, נקבעה תקופת הכשרה בתשלום, והוקמו עשרות תחנות ריענון ומנוחה לנהגים ברחבי הארץ. עד כה הוקמו למעלה מ-65 תחנות ריענון, ועד סוף השנה צפויות לקום כ-40 תחנות נוספות. במשרד התחבורה מציינים כי המאמצים הללו נשאו פרי: בשנתיים האחרונות הצטרפו לענף התחבורה הציבורית כ-7,000 נהגים חדשים - עלייה של כ-13% לעומת שנים קודמות. 

נציגי משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית מנהלים דיאלוג מתמיד עם ארגוני הנהגים ומפעילי התחבורה הציבורית, במטרה להמשיך ולפתח פתרונות מותאמים לשיפור תנאי העבודה, ההכשרה והביטחון של הנהגים. 

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "לצד השקעה חסרת תקדים בהקמת מערכות הסעת המונים מתקדמות ובהטמעת טכנולוגיות חדשניות, מערך האוטובוסים הוא עדיין נדבך מרכזי וחיוני במערך פתרונות התחבורה הציבורית, המאפשר מתן שירות רחב ומסועף לכל יישוב בישראל. נהגי האוטובוסים הם הלב הפועם של המערכת , ובשנים האחרונות שמנו דגש מיוחד על שיפור תנאיהם וביטחונם, מהתקנת מחיצות מגן ועד העלאת שכר. המתווה החדש נועד לעודד הצטרפות נהגים איכותיים לענף ולהעניק להם ביטחון תעסוקתי, מתוך הכרה בכך שהנהג הוא המרכיב החיוני המאפשר לנו לספק תחבורה ציבורית נגישה ובטוחה לכל אזרח. החזון שלנו אומר בפשטות: אם הנהגים מרוצים ובטוחים - גם הנוסעים יהיו מרוצים ובטוחים".