פישר מתעקש: "אין בועת נדל"ן, עליית מחירי הדיור נובעת מהוזלת המשכנתאות"
מחיריהן הגבוהים של דירות בישראל אינם מבטאים בועת נדל"ן אלא רק עליית מחירים שהיא תוצאה של הורדת הריבית והוזלת המשכנתאות, כך אומר נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר.
"הריבית הנמוכה מוזילה משכנתאות ומעודדת אלטרנטיבות השקעה כדוגמת רכישת בתים. זוהי לא בועה", כך אמר בהרצאה במועדון העסקי של לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון פרופ' פישר. הנגיד הוסיף כי אינו צופה גל שני של המשבר העולמי, אך ההסתברות לגל שני כזה "אינה אפס" כלשונו.
הוא ציין כי המדיניות של ממשלות ובנקים בעולם הביאה לחזרה לצמיחה מהר מכפי שציפו, אך, להערכתו, היציאה מהמיתון לא תהיה חדה כפי שהייתה היציאה ממצבי מיתון בעבר וודאי לא בשיעורי הצמיחה אליהם חזרו מדינות באסיה (8% בסין ו-7% בהודו).
פרופ' פישר התייחס גם למצב הכלכלי בצפון הארץ וייחס את האבטלה החריפה יותר בצפון (9.3% לעומת ממוצע ארצי של 8% ו-7% במרכז הארץ) לשיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה במשק. בארץ כולה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא 63% ואילו בצפון 52% בלבד. הבדל זה, לדבריו, משפיע על כלכלת הצפון, והוא מושפע משיעור ההשתתפות הנמוך במגזר הערבי בכוח העבודה במשק, בעיקר בקרב הנשים במגזר זה. הוא ציין עוד כי הקיצוץ בקיצבאות הצליח להעלות את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. במגזר הערבי עלתה ההשתתפות בשנתיים האחרונות ב-4%,והדבר השפיע על ירידה בשיעור העוני במגזר זה.
לפי האומדנים של בנק ישראל המשק הישראלי לא יצמח בשנה הנוכחית. התחזית לשנה הבאה היא לצמיחה של 2.5%. זאת, כשחלק מהחזאים צופים צמיחה גבוהה מ-3%. פישר התייחס אף לאירעיות ולאי הוודאות במשק. "בעבר ניסינו לשלוח רמזים על ההחלטות העתידיות (של הריבית) אך בגלל השינויים התכופים יחסית במשק, בכל המקרים הללו ראינו שהמציאות כבר שונה מזו שהיתה ביום שבו שלחנו את הרמז".
נשיא לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון, גד שפר, קרא לממשלה לבלום את תהליך ההתכנסות של העשייה הכלכלית בתל אביב, "תהליך מזיק לכלכלת הצפון ומסוכן לכל המשק", לדבריו. הוא קרא עוד לאנשי הכלכלה בצפון לפעול בצוותא לביסוס מרכז כלכלי צפוני שיהווה משקל נגד שיאזן את התכנסות העשייה הכלכלית במרכז. "אנחנו עדים היום למדינה שעיקר פעילותה כבר לא 'בין חדרה לגדרה' כפי שהגדירו פעם, אלא בין נתניה לאשדוד".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
