סקיילקס זו הזדמנות: הפער יילך וייסגר
חברת סקיילקס הינה חברת אחזקות המוחזקת ע"י סאני אלקטרוניקה (86.46%) בשליטו של אילן בן דב. עד אמצע שנת 2008 עיקר עיסוקה של החברה היה ניהול נכסי החברה, איתור הזדמנויות עסקיות והחזקה במניות בז"ן.
בכדי להכין את הקרקע לרכישה מהותית נדרשה החברה לבצע מספר פעולות מורכבות שעיקרם:
- 26/3/2008- רכישת חלקו של השותף הזר ב PCH (חברה בשליטת סקיילקס אשר החזיקה במניות בז"ן).
- 1/7/2008- מכירת מניות בז"ן המוחזקות ע"י סקיילקס לפטרוכימיים.
- 1/7/2008- רכישת מניות סקיילקס המוחזקות ע"י פטרוכימים באמצעות סאני אלקטרוניקה.
- 2/10/2008- רכישת פעילות הסלולר של סאני ע"י סקיילקס (פעילות יבוא מכשירי סמסונג).
- 6/2/2009- רכישת אחזקות טאו בסקיילקס ע"י סאני.
כך למעשה הפכה חברת סקיילקס לחברה המוחזקת רק ע"י סאני והציבור עם קופת מזומנים גדולה אשר יכולה בקלות יחסית לנצל הזדמנויות עסקיות אשר כידוע לא איחרה לבוא.
החברה לאחר הרכישה
ההודעה על רכישת השליטה בפרטנר בהשקעה של מעל 5 מיליארד הפתיעה את השוק. סקיילקס הקדימה מתחרים אחרים, בעלי יכולות מימון טובות יותר. העסקה כרוכה במינוף גבוה הנדרש לשם השלמתה, היות שבקופתה של סקיילקס ערב ההודעה היו פחות מ- 1 מיליארד שקל.
אז כיצד משיג בן דב את הסכום הנחוץ?
- מכירת כ- 7% בפרטנר לשותפים (לאומי, מזרחי) ? 865 מיליון שקל
- מימון מוכר (האצ'יסון)- 1,150 מיליון שקל
- מימון בנקים כנגד פעילות- 250 מיליון שקל
- הנפקת אג"ח- 1,509 מיליון שקל
- הון עצמי- 926 מילין שקל
- סה"כ מימון- 4,700 מיליוןשקל.
סה"כ עלות העסקה 5,291 מיליון שקל.
את יתרת הסכום תגייס החברה ע"י מימון בנקאי קצר אשר יוחזר ככל הנראה לאחר חלוקת דיבידנד חריג בחברת פרטנר .
השווי החזוי והאפשרויות למשקיעים
בחנו את שווי חברת סקיילקס לאחר הרכישה לפי מודל השווי הנכסי הנקי.
לאחר העסקה, עיקר השווי יגיע מפרטנר אשר לפי הערכות שלנו נסחרת היום לפי שווי הוגן. בנוסף לכך, פעילות יבוא מכשירי סמסונג אשר יכולה מצד אחד ליהנות מיתרונות סינרגטיים ומצד שני להערים קשיים רגולאטורים ומול המתחרים.
לפי הערכות שלנו קיים פער גדול בין שווי הנכסים של החברה לבין השווי בה היא נסחרת בשוק, נציין בהקשר זה כי גם בעבר כאשר עיקר נכסיה של החברה היה קופת מזומנים דשנה היה הפרש גדול.
דרך ההשקעה העיקרית היא כמובן מניית סקיילקס אולם גם האפשרות של השקעה דרך האג"ח להמרה אשר נסחר היום בתשואה של כ- 4% (ריבית קבועה).
הסרת המכשולים וקבלת האישורים הרגולטוריים יביאו להערכתי לסגירת הפער בין השווי בשוק לשווי ההוגן. עם זאת, קיים סיכון באי אישור העסקה שעלול להביא לירידה בשער המניה.
אני סבור שמנית סקיילקס מהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית היות שעסקת רכישת השליטה בפרטנר עדיין לא קיבלה ביטוי הולם בשער המניה בשוק.
מאת: אביחי ברכה, אנליסט בכיר במחלקת המחקר של רמקו בית השקעות
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
