סקיילקס זו הזדמנות: הפער יילך וייסגר
חברת סקיילקס הינה חברת אחזקות המוחזקת ע"י סאני אלקטרוניקה (86.46%) בשליטו של אילן בן דב. עד אמצע שנת 2008 עיקר עיסוקה של החברה היה ניהול נכסי החברה, איתור הזדמנויות עסקיות והחזקה במניות בז"ן.
בכדי להכין את הקרקע לרכישה מהותית נדרשה החברה לבצע מספר פעולות מורכבות שעיקרם:
- 26/3/2008- רכישת חלקו של השותף הזר ב PCH (חברה בשליטת סקיילקס אשר החזיקה במניות בז"ן).
- 1/7/2008- מכירת מניות בז"ן המוחזקות ע"י סקיילקס לפטרוכימיים.
- 1/7/2008- רכישת מניות סקיילקס המוחזקות ע"י פטרוכימים באמצעות סאני אלקטרוניקה.
- 2/10/2008- רכישת פעילות הסלולר של סאני ע"י סקיילקס (פעילות יבוא מכשירי סמסונג).
- 6/2/2009- רכישת אחזקות טאו בסקיילקס ע"י סאני.
כך למעשה הפכה חברת סקיילקס לחברה המוחזקת רק ע"י סאני והציבור עם קופת מזומנים גדולה אשר יכולה בקלות יחסית לנצל הזדמנויות עסקיות אשר כידוע לא איחרה לבוא.
החברה לאחר הרכישה
ההודעה על רכישת השליטה בפרטנר בהשקעה של מעל 5 מיליארד הפתיעה את השוק. סקיילקס הקדימה מתחרים אחרים, בעלי יכולות מימון טובות יותר. העסקה כרוכה במינוף גבוה הנדרש לשם השלמתה, היות שבקופתה של סקיילקס ערב ההודעה היו פחות מ- 1 מיליארד שקל.
אז כיצד משיג בן דב את הסכום הנחוץ?
- מכירת כ- 7% בפרטנר לשותפים (לאומי, מזרחי) ? 865 מיליון שקל
- מימון מוכר (האצ'יסון)- 1,150 מיליון שקל
- מימון בנקים כנגד פעילות- 250 מיליון שקל
- הנפקת אג"ח- 1,509 מיליון שקל
- הון עצמי- 926 מילין שקל
- סה"כ מימון- 4,700 מיליוןשקל.
סה"כ עלות העסקה 5,291 מיליון שקל.
את יתרת הסכום תגייס החברה ע"י מימון בנקאי קצר אשר יוחזר ככל הנראה לאחר חלוקת דיבידנד חריג בחברת פרטנר .
השווי החזוי והאפשרויות למשקיעים
בחנו את שווי חברת סקיילקס לאחר הרכישה לפי מודל השווי הנכסי הנקי.
לאחר העסקה, עיקר השווי יגיע מפרטנר אשר לפי הערכות שלנו נסחרת היום לפי שווי הוגן. בנוסף לכך, פעילות יבוא מכשירי סמסונג אשר יכולה מצד אחד ליהנות מיתרונות סינרגטיים ומצד שני להערים קשיים רגולאטורים ומול המתחרים.
לפי הערכות שלנו קיים פער גדול בין שווי הנכסים של החברה לבין השווי בה היא נסחרת בשוק, נציין בהקשר זה כי גם בעבר כאשר עיקר נכסיה של החברה היה קופת מזומנים דשנה היה הפרש גדול.
דרך ההשקעה העיקרית היא כמובן מניית סקיילקס אולם גם האפשרות של השקעה דרך האג"ח להמרה אשר נסחר היום בתשואה של כ- 4% (ריבית קבועה).
הסרת המכשולים וקבלת האישורים הרגולטוריים יביאו להערכתי לסגירת הפער בין השווי בשוק לשווי ההוגן. עם זאת, קיים סיכון באי אישור העסקה שעלול להביא לירידה בשער המניה.
אני סבור שמנית סקיילקס מהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית היות שעסקת רכישת השליטה בפרטנר עדיין לא קיבלה ביטוי הולם בשער המניה בשוק.
מאת: אביחי ברכה, אנליסט בכיר במחלקת המחקר של רמקו בית השקעות
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
