סקיילקס זו הזדמנות: הפער יילך וייסגר

אביחי ברכה, אנליסט בכיר במחלקת המחקר של רמקו בית השקעות, מתייחס למניית סקיילקס
אביחי ברכה |

חברת סקיילקס הינה חברת אחזקות המוחזקת ע"י סאני אלקטרוניקה (86.46%) בשליטו של אילן בן דב. עד אמצע שנת 2008 עיקר עיסוקה של החברה היה ניהול נכסי החברה, איתור הזדמנויות עסקיות והחזקה במניות בז"ן.

בכדי להכין את הקרקע לרכישה מהותית נדרשה החברה לבצע מספר פעולות מורכבות שעיקרם:

- 26/3/2008- רכישת חלקו של השותף הזר ב PCH (חברה בשליטת סקיילקס אשר החזיקה במניות בז"ן).

- 1/7/2008- מכירת מניות בז"ן המוחזקות ע"י סקיילקס לפטרוכימיים.

- 1/7/2008- רכישת מניות סקיילקס המוחזקות ע"י פטרוכימים באמצעות סאני אלקטרוניקה.

- 2/10/2008- רכישת פעילות הסלולר של סאני ע"י סקיילקס (פעילות יבוא מכשירי סמסונג).

- 6/2/2009- רכישת אחזקות טאו בסקיילקס ע"י סאני.

כך למעשה הפכה חברת סקיילקס לחברה המוחזקת רק ע"י סאני והציבור עם קופת מזומנים גדולה אשר יכולה בקלות יחסית לנצל הזדמנויות עסקיות אשר כידוע לא איחרה לבוא.

החברה לאחר הרכישה

ההודעה על רכישת השליטה בפרטנר בהשקעה של מעל 5 מיליארד הפתיעה את השוק. סקיילקס הקדימה מתחרים אחרים, בעלי יכולות מימון טובות יותר. העסקה כרוכה במינוף גבוה הנדרש לשם השלמתה, היות שבקופתה של סקיילקס ערב ההודעה היו פחות מ- 1 מיליארד שקל.

אז כיצד משיג בן דב את הסכום הנחוץ?

- מכירת כ- 7% בפרטנר לשותפים (לאומי, מזרחי) ? 865 מיליון שקל

- מימון מוכר (האצ'יסון)- 1,150 מיליון שקל

- מימון בנקים כנגד פעילות- 250 מיליון שקל

- הנפקת אג"ח- 1,509 מיליון שקל

- הון עצמי- 926 מילין שקל

- סה"כ מימון- 4,700 מיליוןשקל.

סה"כ עלות העסקה 5,291 מיליון שקל.

את יתרת הסכום תגייס החברה ע"י מימון בנקאי קצר אשר יוחזר ככל הנראה לאחר חלוקת דיבידנד חריג בחברת פרטנר .

השווי החזוי והאפשרויות למשקיעים

בחנו את שווי חברת סקיילקס לאחר הרכישה לפי מודל השווי הנכסי הנקי.

לאחר העסקה, עיקר השווי יגיע מפרטנר אשר לפי הערכות שלנו נסחרת היום לפי שווי הוגן. בנוסף לכך, פעילות יבוא מכשירי סמסונג אשר יכולה מצד אחד ליהנות מיתרונות סינרגטיים ומצד שני להערים קשיים רגולאטורים ומול המתחרים.

לפי הערכות שלנו קיים פער גדול בין שווי הנכסים של החברה לבין השווי בה היא נסחרת בשוק, נציין בהקשר זה כי גם בעבר כאשר עיקר נכסיה של החברה היה קופת מזומנים דשנה היה הפרש גדול.

דרך ההשקעה העיקרית היא כמובן מניית סקיילקס אולם גם האפשרות של השקעה דרך האג"ח להמרה אשר נסחר היום בתשואה של כ- 4% (ריבית קבועה).

הסרת המכשולים וקבלת האישורים הרגולטוריים יביאו להערכתי לסגירת הפער בין השווי בשוק לשווי ההוגן. עם זאת, קיים סיכון באי אישור העסקה שעלול להביא לירידה בשער המניה.

אני סבור שמנית סקיילקס מהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית היות שעסקת רכישת השליטה בפרטנר עדיין לא קיבלה ביטוי הולם בשער המניה בשוק.

מאת: אביחי ברכה, אנליסט בכיר במחלקת המחקר של רמקו בית השקעות

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.