סקיילקס זו הזדמנות: הפער יילך וייסגר
חברת סקיילקס הינה חברת אחזקות המוחזקת ע"י סאני אלקטרוניקה (86.46%) בשליטו של אילן בן דב. עד אמצע שנת 2008 עיקר עיסוקה של החברה היה ניהול נכסי החברה, איתור הזדמנויות עסקיות והחזקה במניות בז"ן.
בכדי להכין את הקרקע לרכישה מהותית נדרשה החברה לבצע מספר פעולות מורכבות שעיקרם:
- 26/3/2008- רכישת חלקו של השותף הזר ב PCH (חברה בשליטת סקיילקס אשר החזיקה במניות בז"ן).
- 1/7/2008- מכירת מניות בז"ן המוחזקות ע"י סקיילקס לפטרוכימיים.
- 1/7/2008- רכישת מניות סקיילקס המוחזקות ע"י פטרוכימים באמצעות סאני אלקטרוניקה.
- 2/10/2008- רכישת פעילות הסלולר של סאני ע"י סקיילקס (פעילות יבוא מכשירי סמסונג).
- 6/2/2009- רכישת אחזקות טאו בסקיילקס ע"י סאני.
כך למעשה הפכה חברת סקיילקס לחברה המוחזקת רק ע"י סאני והציבור עם קופת מזומנים גדולה אשר יכולה בקלות יחסית לנצל הזדמנויות עסקיות אשר כידוע לא איחרה לבוא.
החברה לאחר הרכישה
ההודעה על רכישת השליטה בפרטנר בהשקעה של מעל 5 מיליארד הפתיעה את השוק. סקיילקס הקדימה מתחרים אחרים, בעלי יכולות מימון טובות יותר. העסקה כרוכה במינוף גבוה הנדרש לשם השלמתה, היות שבקופתה של סקיילקס ערב ההודעה היו פחות מ- 1 מיליארד שקל.
אז כיצד משיג בן דב את הסכום הנחוץ?
- מכירת כ- 7% בפרטנר לשותפים (לאומי, מזרחי) ? 865 מיליון שקל
- מימון מוכר (האצ'יסון)- 1,150 מיליון שקל
- מימון בנקים כנגד פעילות- 250 מיליון שקל
- הנפקת אג"ח- 1,509 מיליון שקל
- הון עצמי- 926 מילין שקל
- סה"כ מימון- 4,700 מיליוןשקל.
סה"כ עלות העסקה 5,291 מיליון שקל.
את יתרת הסכום תגייס החברה ע"י מימון בנקאי קצר אשר יוחזר ככל הנראה לאחר חלוקת דיבידנד חריג בחברת פרטנר .
השווי החזוי והאפשרויות למשקיעים
בחנו את שווי חברת סקיילקס לאחר הרכישה לפי מודל השווי הנכסי הנקי.
לאחר העסקה, עיקר השווי יגיע מפרטנר אשר לפי הערכות שלנו נסחרת היום לפי שווי הוגן. בנוסף לכך, פעילות יבוא מכשירי סמסונג אשר יכולה מצד אחד ליהנות מיתרונות סינרגטיים ומצד שני להערים קשיים רגולאטורים ומול המתחרים.
לפי הערכות שלנו קיים פער גדול בין שווי הנכסים של החברה לבין השווי בה היא נסחרת בשוק, נציין בהקשר זה כי גם בעבר כאשר עיקר נכסיה של החברה היה קופת מזומנים דשנה היה הפרש גדול.
דרך ההשקעה העיקרית היא כמובן מניית סקיילקס אולם גם האפשרות של השקעה דרך האג"ח להמרה אשר נסחר היום בתשואה של כ- 4% (ריבית קבועה).
הסרת המכשולים וקבלת האישורים הרגולטוריים יביאו להערכתי לסגירת הפער בין השווי בשוק לשווי ההוגן. עם זאת, קיים סיכון באי אישור העסקה שעלול להביא לירידה בשער המניה.
אני סבור שמנית סקיילקס מהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית היות שעסקת רכישת השליטה בפרטנר עדיין לא קיבלה ביטוי הולם בשער המניה בשוק.
מאת: אביחי ברכה, אנליסט בכיר במחלקת המחקר של רמקו בית השקעות
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
