סקיילקס זו הזדמנות: הפער יילך וייסגר
חברת סקיילקס הינה חברת אחזקות המוחזקת ע"י סאני אלקטרוניקה (86.46%) בשליטו של אילן בן דב. עד אמצע שנת 2008 עיקר עיסוקה של החברה היה ניהול נכסי החברה, איתור הזדמנויות עסקיות והחזקה במניות בז"ן.
בכדי להכין את הקרקע לרכישה מהותית נדרשה החברה לבצע מספר פעולות מורכבות שעיקרם:
- 26/3/2008- רכישת חלקו של השותף הזר ב PCH (חברה בשליטת סקיילקס אשר החזיקה במניות בז"ן).
- 1/7/2008- מכירת מניות בז"ן המוחזקות ע"י סקיילקס לפטרוכימיים.
- 1/7/2008- רכישת מניות סקיילקס המוחזקות ע"י פטרוכימים באמצעות סאני אלקטרוניקה.
- 2/10/2008- רכישת פעילות הסלולר של סאני ע"י סקיילקס (פעילות יבוא מכשירי סמסונג).
- 6/2/2009- רכישת אחזקות טאו בסקיילקס ע"י סאני.
כך למעשה הפכה חברת סקיילקס לחברה המוחזקת רק ע"י סאני והציבור עם קופת מזומנים גדולה אשר יכולה בקלות יחסית לנצל הזדמנויות עסקיות אשר כידוע לא איחרה לבוא.
החברה לאחר הרכישה
ההודעה על רכישת השליטה בפרטנר בהשקעה של מעל 5 מיליארד הפתיעה את השוק. סקיילקס הקדימה מתחרים אחרים, בעלי יכולות מימון טובות יותר. העסקה כרוכה במינוף גבוה הנדרש לשם השלמתה, היות שבקופתה של סקיילקס ערב ההודעה היו פחות מ- 1 מיליארד שקל.
אז כיצד משיג בן דב את הסכום הנחוץ?
- מכירת כ- 7% בפרטנר לשותפים (לאומי, מזרחי) ? 865 מיליון שקל
- מימון מוכר (האצ'יסון)- 1,150 מיליון שקל
- מימון בנקים כנגד פעילות- 250 מיליון שקל
- הנפקת אג"ח- 1,509 מיליון שקל
- הון עצמי- 926 מילין שקל
- סה"כ מימון- 4,700 מיליוןשקל.
סה"כ עלות העסקה 5,291 מיליון שקל.
את יתרת הסכום תגייס החברה ע"י מימון בנקאי קצר אשר יוחזר ככל הנראה לאחר חלוקת דיבידנד חריג בחברת פרטנר .
השווי החזוי והאפשרויות למשקיעים
בחנו את שווי חברת סקיילקס לאחר הרכישה לפי מודל השווי הנכסי הנקי.
לאחר העסקה, עיקר השווי יגיע מפרטנר אשר לפי הערכות שלנו נסחרת היום לפי שווי הוגן. בנוסף לכך, פעילות יבוא מכשירי סמסונג אשר יכולה מצד אחד ליהנות מיתרונות סינרגטיים ומצד שני להערים קשיים רגולאטורים ומול המתחרים.
לפי הערכות שלנו קיים פער גדול בין שווי הנכסים של החברה לבין השווי בה היא נסחרת בשוק, נציין בהקשר זה כי גם בעבר כאשר עיקר נכסיה של החברה היה קופת מזומנים דשנה היה הפרש גדול.
דרך ההשקעה העיקרית היא כמובן מניית סקיילקס אולם גם האפשרות של השקעה דרך האג"ח להמרה אשר נסחר היום בתשואה של כ- 4% (ריבית קבועה).
הסרת המכשולים וקבלת האישורים הרגולטוריים יביאו להערכתי לסגירת הפער בין השווי בשוק לשווי ההוגן. עם זאת, קיים סיכון באי אישור העסקה שעלול להביא לירידה בשער המניה.
אני סבור שמנית סקיילקס מהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית היות שעסקת רכישת השליטה בפרטנר עדיין לא קיבלה ביטוי הולם בשער המניה בשוק.
מאת: אביחי ברכה, אנליסט בכיר במחלקת המחקר של רמקו בית השקעות
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
