ארה"ב הסכם סחר לחיצת יד, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות CHATGPTהמכסים של טראמפ נכנסו לתוקף - כמה תשלם ישראל?
טראמפ מטיל מכס של 15% על היצוא הישראלי לארה"ב, מעט פחות מהשיעור המקורי שעמד על 17%; מרבית יצוא ההייטק והשירותים מוחרג, אך התעשיות הפיזיות צפויות לספוג עלויות נוספות, בזמן שישראל מצטרפת לרשימה ארוכה של מדינות שנפגעו ממדיניות ה"מכסים ההדדיים"
העלאת מכסים החל מהיום, ה-1 באוגוסט, נכנסו לתוקף המכסים החדשים של ממשל טראמפ על עשרות מדינות, בהם גם ישראל. שיעור המכס שנקבע לישראל עומד על 15% מהיקף היצוא לארה"ב, מעט מתחת ל-17% שעליהם הוכרז באפריל, אך עדיין גבוה ביחס לשותפת סחר ותיקה ובעלת הסכם סחר חופשי עם וושינגטון
כבר 40 שנה.
ההחלטה כך דווח, התקבלה אחרי שבועות של מגעים אינטנסיביים בין ירושלים לוושינגטון, בהובלת שר האוצר בצלאל, שר הכלכלה וראש המועצה הלאומית לכלכלה, ובגיבוי שיחות ישירות עם נשיא ארה"ב טראמפ. למרות ההערכות כי ישראל תצליח להקטין את שיעור המכס,
הבית הלבן הסתפק בהפחתה מינימלית.
על פי הנתונים, ארה"ב נמצאת בגירעון סחר כולל של כ-34 מיליארד דולר מול ישראל, כאשר היצוא הישראלי לארה"ב מגיע לכ-20 מיליארד דולר בשנה והיבוא עומד על כ-13 מיליארד דולר בלבד. החישוב האמריקני מבוסס על "מכסים הדדיים", מה שהוביל במקור לשיעור של 17%, שנחתך ל-15% בהחלטה הנוכחית. נציין כי מדובר ברמת הבסיס אליה כיוונו בוושינגטון למדינות שלהן עודף בסחר מול ארה"ב.
למרות ההשפעה התודעתית, עיקר היצוא הישראלי (כ-65%) מורכב משירותים,
ובראשם פיתוח תוכנה, סייבר, ענן ומחקר ופיתוח, שאינם כפופים למכס. גם חלק מהמוצרים הפיזיים, כמו ציוד רפואי ומוליכים למחצה, הוחרגו. עם זאת, התעשיות המסורתיות, בעיקר מכשור רפואי מתקדם, רכיבים אלקטרוניים ותעשיות ייצור מסוימות, צפויות לספוג את העלות החדשה.
- גם חברות השבבים על הכוונת: דרישת ייצור מקומי ומכסים על מי שלא יעמוד ביעד
- הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכסים ברחבי העולם
ישראל אינה לבדה. לצד ההכרזה עליה, הבית הלבן פרסם שורה של שיעורי מכס למדינות רבות, 35% על מוצרים מקנדה, 25% על הודו, ו-50% על חלק מהמוצרים מברזיל. באירופה, האיחוד האירופי ויפן הגיעו להסכמות על שיעור אחיד של 15%, ואילו וייטנאם הצליחה להפחית מכסים מ-46% ל-20% בהסכם נפרד. בינתיים, הממשל מותיר את הדלת פתוחה לעדכונים, אם יושגו הסכמות חדשות בהמשך.
אנליסטים מעריכים עלייה של 2% עד 4.5% בעלויות הייצור בארה"ב, מה שעשוי להתגלגל לצרכנים. במקביל, יש חשש לפגיעה בשרשראות האספקה, במיוחד בתעשיות
עתירות ייבוא כמו אלקטרוניקה ורכב. שוק האנרגיה מושפע גם הוא, כאשר עליית המכסים ממתנת את הביקוש אך חששות לאספקה מרוסיה שומרים על מחירי הנפט יציבים יחסית.
בשווקים המתעוררים, הודו וברזיל בוחנות צעדי תגובה, אך נכון לעכשיו המסר שיוצא מוושינגטון הוא
"אמריקה תחילה", אשר חוזרת להכתיב את סדר היום הכלכלי. נזכיר כי השבוע הריבית נותרה בארה"ב ללא שינוי בשל חשש מהשפעת המכסים, ואתמול התפרסם מדד ה-PCE שהגיע חם מהצפי, כך שמדובר במכה נוספת לציפיות הורדת הריבית בארה"ב בטווח הקרוב.
- שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
- הדח"צים מונו והדוחות אושרו: רבעון שיא לתעשייה האווירית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- 2.אנונימי 01/08/2025 23:37הגב לתגובה זויצואן לא משלם מכס היבואן משלם...טראמפ מעלה מס לצרכן האמריקאי או עסקים אמריקאים וקורא לזה תיקון..כמו שאני אכעס על המכולת שהיא יקרה לי ואעלה את כמה שאני משלם לו ב10% כדי להעניש אותו
- 1.אנונימי 01/08/2025 15:01הגב לתגובה זוהרי יש הסכם ללא מס.
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
