פאוול
צילום: טוויטר

מדד ה-PCE הגיע חם מהצפוי, הורדת הריבית תידחה?

מדד ההוצאות לצריכה פרטית לחודש יוני עלה ב-2.6% במדד הכותרת וב-2.8% במדד הליבה, מעל הצפי לצד עדכון כלפי מעלה של נתוני מאי; העלייה החודשית והתחזקות השכר מצביעות על אינפלציה דביקה, מה שמותיר את הפד בעמדה זהירה לגבי הורדות ריבית השנה
תמיר חכמוף | (3)
נושאים בכתבה וול סטריט

מדד ההוצאות לצריכה פרטית (PCE), המדד המועדף על בכירי הבנק הפדרלי בארה"ב למדידת האינפלציה, פורסם עבור חודש יוני. הנתון שפורסם משקף עלייה שנתית של 2.6% במדד הכותרת ו‑2.8% במדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה), כאשר האנליסטים ציפו לעלייה של כ‑2.5% וכ‑2.7% בהתאמה.

מדד הליבה עלה ב-0.3% בחודש יוני לעומת מאי בהתאם לצפי, אך גבוה מהעלייה של 0.2% במאי. זה מחזק את התזה של פד על אינפלציה שעדיין לא מתכנסת אל היעד. בנוסף, נתון הליבה לחודש מאי תוקן כלפי מעלה מ-2.7% ל-2.8%, פרט שמוסיף משקל ללחצי המחירים עוד לפני השפעת המכסים המשמעותית בחודש אוגוסט.

במקביל פורסם מדד עלויות העובדים, שעלה ב0.9%, מעל הצפי, דבר שמאותת על אינפלציית שירותים דביקה. ההוצאות הריאליות של משקי הבית עלו ביוני ב-0.3%, מעט מתחת לצפי של 0.4%, אחרי ירידה של 0.3% במאי, מה שמצביע על האטה מסוימת בקצב הצריכה. ההכנסות עלו גם הן ב־0.3% אחרי ירידה של 0.4% במאי. שיעור החיסכון נותר ללא שינוי ברמה של 4.5%, רמה נמוכה יחסית שממחישה את התלות של משקי הבית בצריכה ממקורות ההכנסה השוטפים ולא מחיסכון.



מדד הצריכה הפרטית: השפעות האינפלציה מושפעות ממחירי השירותים, מקור: בלומברג, רשתות

מדד הצריכה הפרטית

הפירוט לפי רכיבים משקף כי שירותים ומוצרים בני קיימא רשמו האצה בקצב העליות, מה שמסמן אינפלציה "דביקה" יותר בצד השירותים. עלויות הבריאות החלו לעלות, בעוד מחירי הדיור נותרו יחסית יציבים. במקביל, גם בצד ההכנסה נרשמה התחזקות: השכר במגזר הפרטי עלה ב־4.7% ביוני בהשוואה לשנה שעברה, מול עלייה של 4.5% במאי, והשכר במגזר הציבורי עלה ב־5.5% לעומת 5.4% בחודש הקודם. מדובר בשיעורים שממשיכים להפעיל לחץ לעלייה במחירים דרך הביקוש.

מדד ההוצאות לצריכה פרטית נחשב בעיני הפד למדד המרכזי להבנת הלחצים האינפלציוניים במשק, בין היתר משום שהוא לוקח בחשבון שינויים בהרכב הצריכה של משקי הבית, ומספק תמונה רחבה יותר לעומת מדד המחירים לצרכן. יעד האינפלציה הרשמי של הפד עומד על 2% במונחים שנתיים, והפער מהיעד ממשיך להכתיב את קצב המדיניות המוניטרית.

הנתונים ביוני מגיעים לאחר שמדד המחירים לצרכן הצביע על האצה קלה באינפלציה, מה שהחזיר לשולחן את החשש שלפד לא תהיה אפשרות להוריד את הריבית בטווח הקרוב. במקביל, הכלכלה האמריקאית צמחה בקצב שנתי של כ‑3% ברבעון השני, אך סימנים להאטה בצריכה הפרטית ובהשקעות עשויים לאזן את לחצי המחירים.

אם מדד ההוצאות לצריכה פרטית היה מפתיע כלפי מעלה, הדבר עשוי לרמוז על המשך לחצים אינפלציוניים ולדחות את הורדת הריבית. לעומת זאת, הפתעה כלפי מטה עשויה לתמוך בצעד מוקדם יותר. נתון שעומד בציפיות ישאיר את הפוקוס על פרסומי המאקרו הבאים, ובראשם נתוני שוק העבודה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הריבית נותרה אתמול ללא שינוי

הבנק הפדרלי השאיר אתמול כצפוי בפעם החמישית את ריבית הבסיס בטווח יעד של 4.25%-4.5%. שני חברי הנהלה, כריסטופר וולר ומישל באומן, הצביעו נגד ההחלטה ותמכו בהפחתה של רבע אחוז. זוהי הפעם הראשונה מאז 1993 שבה שני נגידים מביעים התנגדות להחלטת הרוב באותה ישיבה. הסוחרים עדיין מתמחרים סיכוי טוב להורדת ריבית אחת השנה.

בהצהרה הרשמית צמצם הפד את תיאור מצבה של הכלכלה האמריקנית, וציין כי "קצב הצמיחה של הפעילות הכלכלית התמתן במחצית הראשונה של השנה". עם זאת, הוא שמר על ההערכה ש"תנאי שוק העבודה נותרו יציבים", והוסיף כי האינפלציה "נותרה מעט גבוהה". עוד נכתב כי רמת אי הוודאות בנוגע לתחזית הכלכלית "נותרת גבוהה", כאשר הנוסח הקודם, לפיו אי הוודאות פחתה, הוסר מההצהרה.

עוד לפני פרסום המדד, החוזים תמחרו סיכוי שהריבית תרד בחודש ספטמבר בסבירות נמוכה של 30% בלבד ולמעשה תמחרו הורדת ריבית אחת עד לסוף השנה. עם זאת, אחרי הפרסום זה עשוי להשתנות, כאשר המשקיעים מתחילים לתמחר סבירות פוחתת להורדת ריבית השנה.

פאוול, במסיבת העיתונאים שלאחר החלטת הריבית, ציין כי עדיין מוקדם להעריך את ההשפעה המלאה של המכסים על האינפלציה, אך הבהיר כי מדובר ב"דרך ארוכה" עד שיתבררו מלוא ההשלכות. עם זאת, ההאצה ברכיבי השירותים והמוצרים בני הקיימא מאותתת כי ייתכן שהשפעת המכסים כבר מתחילה לחלחל, גם אם בהיקף חלקי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 31/07/2025 20:45
    הגב לתגובה זו
    למה זה מפתיע מישהו זה הרצאה ראשונה בקורס הראשון בכלכלה.טראמפ מתגאה בהטלת מכסים ומשכנע את הציבור למה לשלם יותר הופך אותם לgreat again פפחחח
  • אנונימי 31/07/2025 22:25
    הגב לתגובה זו
    סוגר הסכמים עם סעודיה להגדלת התפוקה לוחץ על חברות כגון תרופות ואמזון לא להעלות מחירים. כך שיש השפעה ממתנת. כל זה שייצרו בארהב וירכשו תוצרת ארהב
  • 1.
    אנונימי 31/07/2025 16:51
    הגב לתגובה זו
    מחפשים כל מה שרק אפשר לשדר פסימיות
לארי אליסון
צילום: Photo courtesy of Hartmann Studios

אורקל חזרה למחיר טרם הזינוק: האם זו הזדמנות?

החברה שחתמה על עסקת ענק עם OpenAI ונחשבת לאחת המובילות של מרוץ הבינה המלאכותית מגלה שהמשקיעים פחות סלחניים: אחרי התחזיות האופטימיות וההשקעות במיליארדים, המניה חזרה לנקודת ההתחלה

אדיר בן עמי |

מניית אורקל Oracle Corp -2.99%  מאבדת היום עוד כ־3% ונסחרת סביב 234 דולר, רמה שמחזירה אותה למחיר שלפני השיא אליו הגיעה בעקבות הזינוק הגדול לפני מספר חודשים, לאחר שהחברה חשפה תחזית שאפתנית לשנים הקרובות, חתמה על עסקה של מאות מיליארדים עם OpenAI והבטיחה להיות כוח מוביל בעידן הבינה המלאכותית. משהו לא מסתדר. הדוחות היו טובים, התחזיות היו חזקות, ובכל זאת המניה איבדה את המומנטום והחזירה את כל העליות.


בספטמבר דיווחה אורקל על רווח של 1.47 דולר למניה על הכנסות של 14.9 מיליארד דולר, צמיחה של 12% בשנה. לא דרמה, אבל אז הגיעה ההפתעה: החברה חשפה צבר חוזים של 455 מיליארד דולר, פי שלושה מהנתון ברבעון הקודם. זה מספר שהדהים את וול סטריט. המניה טסה 36% ביום אחד, וסיימה בשיא של 328 דולר, על רקע ההתרגשות מהעסקה הענקית עם OpenAI - עסקה של 300 מיליארד דולר להשכרת כוח מחשוב בענן לחמש שנים. אבל מהר מאוד התברר שהעסקה הזאת היא גם החוזקה וגם החולשה של הסיפור.


חוזקה כי מדובר בכמות עבודה חסרת תקדים שיכולה להציב את אורקל בשורה אחת עם אמזון ומיקרוסופט בתחום הענן. החולשה: כמעט שני שלישים מהחוזים האלה תלויים בלקוח אחד בלבד, OpenAI, חברה שעדיין מחפשת מימון כדי לעמוד בקצב ההתחייבויות שלה.


במקביל, נחשף שהרווחיות בעסק החדש הזה נמוכה משמעותית מהצפוי. לפי הדיווחים, שיעור הרווח הגולמי בעסקי השכרת השרתים ל־AI עומד על כ־14% בלבד. ההנהלה ניסתה להרגיע, וטענה במצגת למשקיעים שהרווחיות המלאה לאורך חיי החוזים תגיע ל־35%. זה הרגיע ליום אחד, ואז שוב התחיל המימוש. מאז השיא בספטמבר איבדה המניה כמעט שליש מערכה, מתחת למחיר שבו הייתה ערב הזינוק.


ממכונת מזומנים לחברה עתירת הון עם גירעון תזרימי

כדי לספק את החוזים עם OpenAI ויתר השותפות, אורקל נמצאת במהלך בנייה של דאטה סנטרים בהיקף היסטורי. ההשקעות האלה שוחקות את תזרים המזומנים: אחרי שנים שבהן החברה נחשבה ל"מכונת מזומנים" עם רווחיות גבוהה ופעילות רזה, היא הפכה בשנים האחרונות לחברה עתירת הון, עם גירעון תזרימי ברבעונים האחרונים.

גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.