קרן המטבע הבינלאומית: האינפלציה חזרה - מאיימת על יציבות הכלכלה
האינפלציה מחזקת את איומה על היציבות הכלכלית לאחר מספר שנים של רגיעה, והבכירים חייבים להיזהר מלנקוט במדיניות שתזין את עליית מחירי הצרכנים, כך אמר היום סגן נשיא קרן המטבע הבינלאומית.
"חייבים להתייחס ברצינו לגאות האינפלציונית בעוד היא מייצרת אתגרים פוטנציאלים משמעותיים ליציבות הכלכלית", כל אמר היום ג'ון ליפסקי, סגן נשיא קרן המטבע הבינלאומית, בנאומו בניו יורק. "לא נעביר על סדר היום" נושאים כגון חזרה לרמת האינפלציה של שנות ה-70 והתחזקות ציפיות המחירים.
בזמן שמחירי האנרגיה בפרט ומחירי הסחורות בכלל הם אלו האחראיים לאיום האינפלציוני, הורדות שיעורי הריבית על ידי הבנק המרכזי והחלשות הדולר תרמו גם הם, הסביר ליפסקי לאחר שהבנק המרכזי באירופה הותיר את שיעור הריבית ללא שינוי ברמה הגבוה ביותר מאז 2002.
בארה"ב, בעוד הצמיחה "מתאוששת", ההתפתחויות במחירי הצרכנים ירכזו את תשומת הלב הפדרל ריזרב, אמר ליפסקי, אשר עבד בעבר בג'י פי מורגן ככלכלן ראשי והצטרף לקרן המטבע הבינלאומית רק בשנת 2006.
"באופן סטטיסטי, לשיעורי הריבית הנמוכים השפעה משמעותית על מחירי הסחורות", ציין ליפסקי. "כפי הנראה, גם לעליות בשערי החליפין ישנה השפעה על מחיר הסחורות".
על פי מחקרי הקרן האמורה, אם הדולר האמריקני לא היה יורד בשנים שבין 2002 עד ל-2007, מחירי הנפט היו כעת נמוכים ב-25 דולר לחבית ומחירי הדלקים היו כעת נמוכים בכ-12%. אמש, מחיר הנפט ננעל במחיר שיא של 123.58 דולר לחבית.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
