קרן המטבע הבינלאומית: האינפלציה חזרה - מאיימת על יציבות הכלכלה
האינפלציה מחזקת את איומה על היציבות הכלכלית לאחר מספר שנים של רגיעה, והבכירים חייבים להיזהר מלנקוט במדיניות שתזין את עליית מחירי הצרכנים, כך אמר היום סגן נשיא קרן המטבע הבינלאומית.
"חייבים להתייחס ברצינו לגאות האינפלציונית בעוד היא מייצרת אתגרים פוטנציאלים משמעותיים ליציבות הכלכלית", כל אמר היום ג'ון ליפסקי, סגן נשיא קרן המטבע הבינלאומית, בנאומו בניו יורק. "לא נעביר על סדר היום" נושאים כגון חזרה לרמת האינפלציה של שנות ה-70 והתחזקות ציפיות המחירים.
בזמן שמחירי האנרגיה בפרט ומחירי הסחורות בכלל הם אלו האחראיים לאיום האינפלציוני, הורדות שיעורי הריבית על ידי הבנק המרכזי והחלשות הדולר תרמו גם הם, הסביר ליפסקי לאחר שהבנק המרכזי באירופה הותיר את שיעור הריבית ללא שינוי ברמה הגבוה ביותר מאז 2002.
בארה"ב, בעוד הצמיחה "מתאוששת", ההתפתחויות במחירי הצרכנים ירכזו את תשומת הלב הפדרל ריזרב, אמר ליפסקי, אשר עבד בעבר בג'י פי מורגן ככלכלן ראשי והצטרף לקרן המטבע הבינלאומית רק בשנת 2006.
"באופן סטטיסטי, לשיעורי הריבית הנמוכים השפעה משמעותית על מחירי הסחורות", ציין ליפסקי. "כפי הנראה, גם לעליות בשערי החליפין ישנה השפעה על מחיר הסחורות".
על פי מחקרי הקרן האמורה, אם הדולר האמריקני לא היה יורד בשנים שבין 2002 עד ל-2007, מחירי הנפט היו כעת נמוכים ב-25 דולר לחבית ומחירי הדלקים היו כעת נמוכים בכ-12%. אמש, מחיר הנפט ננעל במחיר שיא של 123.58 דולר לחבית.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
