דויטשה בנק מביט על משבר הסאב-פריים מהצד: לא ביצע מחיקה ברבעון החולף
דויטשה בנק, הבנק הגדול ביותר בגרמניה, פרסם היום את הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי של 2007, מהם עולה כי הבנק ידע נפילה של 48% ברווח הנקי בשל ירידה בהכנסות ממסחר באג"ח ועלייה בהוצאות, אם כי הבנק לא ביצע מחיקה כיתר החברות הפיננסיות המושפעות לרעה מהתמוטטות שוק הסאב-פריים.
הרווח הנקי של דויטשה בנק הסתכם ב-953 מיליון אירו (1.39 מיליארד דולר), מעבר לקונצנזוס תחזיות האנליסטים שעמד על 923 מיליון אירו. כאמור, הבנק לא ביצע ברבעון הרביעי מחיקה הקשורה לירידת ערך האג"ח שברשותו, אם כי הוא ביצע הפרשה לחובות מסופקים בהיקף של פחות מ-50 מיליון אירו. לצורך ההשוואה, UBS, הבנק הגדול באירופה, רשם ברבעון החולף מחיקה של 14 מיליארד דולר בגין משבר הסאב-פריים.
מנכ"ל דויטשה בנק, ג'וזף אקרמן, מסר כי הוא צופה שהסביבה ב-2008 תמשיך להיות מאתגרת. לדברי מנהל ההשקעות אנדי לינץ' מ-Schroder Investment Management, "דויטשה בנק הצליח להתחמק מהצרות". עם זאת, לינץ' סבור כי לבנק יהיה קשה לשחזר את הישגי השנה החולפת גם השנה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
