צורן מדווחת על גידול ברווחים; התחזית דווקא מאכזבת
חברת צורן (סימול: ZRAN ), ספקית פתרונות דיגיטליים, הודיעה היום רווחיה לרבעון הרביעי, אשר הסתיים ב-31 לדצמבר, 2007. על פי הדו"חות, הכנסות החברה עמדו על 129.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-93.3 מיליון דולר, אשתקד. כמו כן, רווחי החברה לרבעון הרביעי נקבעו על 58.7 מיליון דולר או 1.11 דולר למניה ( רווח מדולל למניה ), על פי שיטת ה-GAAP. יש לציין כי הרווח כולל הטבות מס בסך כולל של 56.2 מיליון דולר.
הרווח על פי תחשיב ה-non-GAAP , נקבע על 18.1 מיליון דולר או 0.34 דולר למניה, זאת בהשוואה לרווח של 4.7 מיליון דולר או 0.09 דולר למניה, אשתקד. על פי תחשיב זה, החברה שיעור המס השנתי הותאם מ-10.7% ל-4.7%, כתוצאה מהטבת מס בסך של 2.9 מיליון דולר. רווחים אלו הכו את ציפיות האנליסטים, אשר חזו רווח של 0.32 דולר למניה.
הכנסות החברה לשנת 2007 גדלו ב-11.6 מיליון דולר לרמה של 507.4 מיליון דולר, עלייה של 2.3% בהשוואה לרמת הכנסות של 495.8 מיליון דולר בשנת 2006.
"2007 הייתה שנת שיא לצורן במונחי הכנסות, רווחים ויחידות שיוצאו", ציין ד אמר ד"ר לוי גרזברג, נשיא ומנכ"ל צורן בתגובה לדוחות. " הכנסות השיא נבעו ממוצרי ההדמיה והמצלמות הדיגיטליות. במבט לשנת 2008, אנו מצפים להגדיל את הרווחים ואת ההכנסות על בסיס חיזוק ליין מוצרי הטלפונים הסלולרים וה-DTV, זאת בנוסף לחיזוק המניה בכל שווקי היעד", הוסיף גרזברג.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
