ארה"ב העיבה על הבורסה: מדד ת"א 100 מתחת ל-1,000 נקודות
הבורסה של תל אביב פתחה את שבוע המסחר בירידות שערים, כאשר מדד המעו"ף איבד למעלה מ-1% ומדד ת"א 100 ירד אל מתחת לרמת 1,000 הנקודות. רק מדד התל טק בלט בעליות, ביום רגוע באחד העם שמחזור המסחר בו הסתכם ב-1.26 מיליארד שקל. ברקע למסחר, ניצבות הירידות בסוף השבוע בוול סטריט, סקירת כלכלני ליהמן ברדרס על השוק הישראלי וכן הדריכות לקראת החלטת הריבית מחר (ב') בישראל.
כלכלני אגוד מסרו היום בסקירתם השבועית, כי בימים אלו יש לאסוף סחורה בשוק. "נצלו ימי עליות בכדי למכור מניות או לגוון את התיק", אומרים הכלכלנים. בבנק סבורים כי מומלץ להסיט 8%-10% מהאפיק המנייתי לתחום הסחורות וחומרי הגלם ואומרים עוד: "מי שעדיין נמצא עם אחזקות גבוהות באפיק המנייתי, צריך לנצל את ההפוגות שנרשמות לפרקים בירידות השערים" -
בוול סטריט ננעל המסחר ביום שישי בירידות שערים. המדדים אמנם פתחו את היום בעליות לאור דוחות כספיים טובים לרבעון הרביעי של 2007, דוחות אשר הפיגו את החששות מפני התפשטות משברי הסאב-פריים האשראי לתחומים אחרים של הכלכלה מעבר לענף הדיור והפיננסים. מצד שני, המשקיעים בוול סטריט מתוחים לקראת החלטת הריבית של הפדרל ריזרב השבוע, כאשר ישנם חששות כי ה'פד' לא יוריד את הריבית פעם נוספת, לאחר שבשבוע שעבר חתך במפתיע את הריבית ב-0.75% ל-3.5%. בשוק, נציין, מקווים להורדת ריבית נוספת של 0.25%-0.5%, ועל כך מעידים החוזים העתידיים על הריבית.
בחזרה לשוק המקומי, מחר יפרסם בנק ישראל את גובה הריבית במשק לחודש פברואר. החלטת הריבית הנוכחית תהיה קשה לבנק ישראל. מחד, לאחר שנתוני האינפלציה האחרונים העידו על התחזקות הלחצים האינפלציוניים, על בנק ישראל להעלות את הריבית כדי לקרר את האינפלציה. מאידך, בסביבה פיננסית גלובלית בה בנקים מרכזיים בעולם נמנעים מהעלאת ריבית, ואף מורידים אותה בשל המשבר בשווקים, בנק ישראל יתקשה להעלות את הריבית. גם היחלשותו של הדולר בתקופה האחרונה לוחצת על בנק ישראל להוריד את הריבית. ייתכן, אם כך, שבנק ישראל יבחר הפעם להותיר את הריבית על כנה, ברמה של 4.25%.
ואם בדולר עסקינן, היום פרסמו כלכלני ליהמן ברדרס סקירה עדכנית על השוק הישראלי, בה הם מציינים כי ישראל יכולה לעמוד איתנה למול המשבר העולמי בשווקים, וכי הדולר ימשיך להיחלש מול השקל. "ישראל ממשיכה להיות הסיפור הכלכלי החזק באזור. אנו ממשיכים לשמור על עמדת שורט על הדולר ולונג על אגרות החוב הממשלתיות שחר לפירעון בשנת 2016", אמרו הכלכלנים. (
מדדים בולטים: המעו"ף איבד 1.35% ל-1,050 נקודות * ת"א 100 נחלש ב-1.07% ל-994 נקודות * התל טק עלה ב-1.57% ל-290 נקודות.
מניות במרכז
טבע המשיכה במסעה דרומה ונסוגה היום עוד 1.3%. זאת, למרות שבגולדמן זאקס חזרו בסוף השבוע על המלצת "קנייה" למניה עם מחיר יעד של 52 דולר וציינו בסקירתם: "עיקר תשומת הלב מופנית לכיוון תחזיות החברה ל-2008, אנחנו מסתכלים רחוק יותר ורואים פוטנציאל". כמו כן, נסחרה המניה ברקע להודעתה השבוע כי היא רוכשת את cogenesys תמורת 400 מיליון דולר במזומן. טבע תממן את הרכישה מקופת המזומנים שלה, והעסקה צפויה להיסגר סופית במחצית הראשונה של השנה.
כיל הוסיפה 0.8% לבלוט תוך שהיא ממשיכה ליהנות מהמומנטום החיובי בענף הדשנים בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים של פוטאש (סימול: pot). פוטאש דיווחה על הכפלת הרווח לרמה של 376.8 מיליון דולר, או 1.16 דולר למניה. תחזיות האנליסטים עמדו על רווח למניה של 98 סנט בלבד.
אפריקה נחתכה ב-4.7% לאחר שהאנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה הוריד את מחיר היעד למניה ל-330 שקל. "להערכתנו, המגמה השלילית תמשיך לתת את הטון בטווח הקצר והמשקיעים ימשיכו להסתכל על מניות הנדל"ן בצורת - 'לא תודה'", אמר בן זאב.
מנגד, כלל פיננסים סיפקו רוח גבית לנייס, שזינקה ב-5.4% לאור העלאת המלצה ל"קנייה" עם מחיר יעד של 41 דולר למניה. לדברי האנליסט צחי אברהם, "למרות הרעד בשווקים והקיצוץ בהוצאות חברות הפיננסים אנחנו מעריכים שהדרישה למוצרי נייס חזקה מספיק כדי לעמוד בטלטלות הנוכחיות".
אלביט מערכות הודיעה היום כי זכתה בחוזה בהיקף של כ-40 מליון דולר לאספקת מערכות לניהול שדה קרב לצבא ההולנדי. אלביט זכתה בחוזה, שיתפרס על פני כ-5 שנים, בעקבות מכרז בינלאומי בהשתתפות 5 תעשיות ביטחוניות מובילות בעולם. בסיום היום ננעלה המניה דווקא בירידה של 0.1%.
אל על השלימה מהפך יומי וננעלה בעלייה של 0.8% בעקבות החלטת משרד התחבורה להגדיל את השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון של חברות התעופה במסגרת רפורמה שתפסיק את הבלעדיות של אל על כמוביל נקוב. שווי ה"הטבה" לאל על נאמד בכ-64 מיליון דולר בשנה לאל על בלבד, אשר צפוי לתרום לשורה התחתונה של החברה. (
מניית סרגון, אשר נחתכה כבר יותר מ-50% ממחיר השיא שלה, רושמת כעת עליה של 8.4% ברקע להמלצה חיובית מצד בית ההשקעות קולינס סטיוארט. בבית ההשקעות מעלים המלצה ל'קניה' עם מחיר יעד של 13 דולר למניה - אפסייד של 30% -
אלדין המשיכה לרכז עניין והתממשה ב-2.3% לאחר שזינקה ביום חמישי כ-12% בעקבות פרסום דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2007. החברה סגרה את הרבעון עם צמיחה של 20% בהכנסות לרמת שיא של 29.1 מיליון דולר - מעבר לקונצנזוס תחזיות האנליסטים בוול סטריט שעמד על 28.5 מיליון דולר. הרווח הנקי (non-gaap) ברבעון הרביעי הסתכם ב-4.8 מיליון דולר, שהם 35 סנט למניה, גם כן מעל לתחזיות בשוק שציפו ל-32 סנט למניה.
חברת הביטוח הפניקס רוכשת את מתחם חוצות להב מחברת ס.מ.ל היפר באר שבע 1997, בבעלות אלי להב, תמורת 75 מיליון שקל. מתחם חוצות להב מתפרס על שטח של כ-25 אלף מ"ר באזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע, ובו, בין היתר, מבנה המשמש את שופרסל. הנכס מושכר לשופרסל לתקופת שכירות ארוכת טווח, עד שנת 2023.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
