ארה"ב העיבה על הבורסה: מדד ת"א 100 מתחת ל-1,000 נקודות

דריכות בשוק לקראת החלטת הריבית מחר. אפריקה נחתכה ב-4.7% בעקבות המלצה שלילית מכלל פיננסים. נייס זינקה ב-5.4% לאור העלאת המלצה

הבורסה של תל אביב פתחה את שבוע המסחר בירידות שערים, כאשר מדד המעו"ף איבד למעלה מ-1% ומדד ת"א 100 ירד אל מתחת לרמת 1,000 הנקודות. רק מדד התל טק בלט בעליות, ביום רגוע באחד העם שמחזור המסחר בו הסתכם ב-1.26 מיליארד שקל. ברקע למסחר, ניצבות הירידות בסוף השבוע בוול סטריט, סקירת כלכלני ליהמן ברדרס על השוק הישראלי וכן הדריכות לקראת החלטת הריבית מחר (ב') בישראל.

כלכלני אגוד מסרו היום בסקירתם השבועית, כי בימים אלו יש לאסוף סחורה בשוק. "נצלו ימי עליות בכדי למכור מניות או לגוון את התיק", אומרים הכלכלנים. בבנק סבורים כי מומלץ להסיט 8%-10% מהאפיק המנייתי לתחום הסחורות וחומרי הגלם ואומרים עוד: "מי שעדיין נמצא עם אחזקות גבוהות באפיק המנייתי, צריך לנצל את ההפוגות שנרשמות לפרקים בירידות השערים" -

בוול סטריט ננעל המסחר ביום שישי בירידות שערים. המדדים אמנם פתחו את היום בעליות לאור דוחות כספיים טובים לרבעון הרביעי של 2007, דוחות אשר הפיגו את החששות מפני התפשטות משברי הסאב-פריים האשראי לתחומים אחרים של הכלכלה מעבר לענף הדיור והפיננסים. מצד שני, המשקיעים בוול סטריט מתוחים לקראת החלטת הריבית של הפדרל ריזרב השבוע, כאשר ישנם חששות כי ה'פד' לא יוריד את הריבית פעם נוספת, לאחר שבשבוע שעבר חתך במפתיע את הריבית ב-0.75% ל-3.5%. בשוק, נציין, מקווים להורדת ריבית נוספת של 0.25%-0.5%, ועל כך מעידים החוזים העתידיים על הריבית.

בחזרה לשוק המקומי, מחר יפרסם בנק ישראל את גובה הריבית במשק לחודש פברואר. החלטת הריבית הנוכחית תהיה קשה לבנק ישראל. מחד, לאחר שנתוני האינפלציה האחרונים העידו על התחזקות הלחצים האינפלציוניים, על בנק ישראל להעלות את הריבית כדי לקרר את האינפלציה. מאידך, בסביבה פיננסית גלובלית בה בנקים מרכזיים בעולם נמנעים מהעלאת ריבית, ואף מורידים אותה בשל המשבר בשווקים, בנק ישראל יתקשה להעלות את הריבית. גם היחלשותו של הדולר בתקופה האחרונה לוחצת על בנק ישראל להוריד את הריבית. ייתכן, אם כך, שבנק ישראל יבחר הפעם להותיר את הריבית על כנה, ברמה של 4.25%.

ואם בדולר עסקינן, היום פרסמו כלכלני ליהמן ברדרס סקירה עדכנית על השוק הישראלי, בה הם מציינים כי ישראל יכולה לעמוד איתנה למול המשבר העולמי בשווקים, וכי הדולר ימשיך להיחלש מול השקל. "ישראל ממשיכה להיות הסיפור הכלכלי החזק באזור. אנו ממשיכים לשמור על עמדת שורט על הדולר ולונג על אגרות החוב הממשלתיות שחר לפירעון בשנת 2016", אמרו הכלכלנים. ()

מדדים בולטים: המעו"ף איבד 1.35% ל-1,050 נקודות * ת"א 100 נחלש ב-1.07% ל-994 נקודות * התל טק עלה ב-1.57% ל-290 נקודות.

מניות במרכז

טבע המשיכה במסעה דרומה ונסוגה היום עוד 1.3%. זאת, למרות שבגולדמן זאקס חזרו בסוף השבוע על המלצת "קנייה" למניה עם מחיר יעד של 52 דולר וציינו בסקירתם: "עיקר תשומת הלב מופנית לכיוון תחזיות החברה ל-2008, אנחנו מסתכלים רחוק יותר ורואים פוטנציאל". כמו כן, נסחרה המניה ברקע להודעתה השבוע כי היא רוכשת את cogenesys תמורת 400 מיליון דולר במזומן. טבע תממן את הרכישה מקופת המזומנים שלה, והעסקה צפויה להיסגר סופית במחצית הראשונה של השנה.

כיל הוסיפה 0.8% לבלוט תוך שהיא ממשיכה ליהנות מהמומנטום החיובי בענף הדשנים בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים של פוטאש (סימול: pot). פוטאש דיווחה על הכפלת הרווח לרמה של 376.8 מיליון דולר, או 1.16 דולר למניה. תחזיות האנליסטים עמדו על רווח למניה של 98 סנט בלבד.

אפריקה נחתכה ב-4.7% לאחר שהאנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה הוריד את מחיר היעד למניה ל-330 שקל. "להערכתנו, המגמה השלילית תמשיך לתת את הטון בטווח הקצר והמשקיעים ימשיכו להסתכל על מניות הנדל"ן בצורת - 'לא תודה'", אמר בן זאב.

מנגד, כלל פיננסים סיפקו רוח גבית לנייס, שזינקה ב-5.4% לאור העלאת המלצה ל"קנייה" עם מחיר יעד של 41 דולר למניה. לדברי האנליסט צחי אברהם, "למרות הרעד בשווקים והקיצוץ בהוצאות חברות הפיננסים אנחנו מעריכים שהדרישה למוצרי נייס חזקה מספיק כדי לעמוד בטלטלות הנוכחיות".

אלביט מערכות הודיעה היום כי זכתה בחוזה בהיקף של כ-40 מליון דולר לאספקת מערכות לניהול שדה קרב לצבא ההולנדי. אלביט זכתה בחוזה, שיתפרס על פני כ-5 שנים, בעקבות מכרז בינלאומי בהשתתפות 5 תעשיות ביטחוניות מובילות בעולם. בסיום היום ננעלה המניה דווקא בירידה של 0.1%.

אל על השלימה מהפך יומי וננעלה בעלייה של 0.8% בעקבות החלטת משרד התחבורה להגדיל את השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון של חברות התעופה במסגרת רפורמה שתפסיק את הבלעדיות של אל על כמוביל נקוב. שווי ה"הטבה" לאל על נאמד בכ-64 מיליון דולר בשנה לאל על בלבד, אשר צפוי לתרום לשורה התחתונה של החברה. ()

מניית סרגון, אשר נחתכה כבר יותר מ-50% ממחיר השיא שלה, רושמת כעת עליה של 8.4% ברקע להמלצה חיובית מצד בית ההשקעות קולינס סטיוארט. בבית ההשקעות מעלים המלצה ל'קניה' עם מחיר יעד של 13 דולר למניה - אפסייד של 30% - .

אלדין המשיכה לרכז עניין והתממשה ב-2.3% לאחר שזינקה ביום חמישי כ-12% בעקבות פרסום דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2007. החברה סגרה את הרבעון עם צמיחה של 20% בהכנסות לרמת שיא של 29.1 מיליון דולר - מעבר לקונצנזוס תחזיות האנליסטים בוול סטריט שעמד על 28.5 מיליון דולר. הרווח הנקי (non-gaap) ברבעון הרביעי הסתכם ב-4.8 מיליון דולר, שהם 35 סנט למניה, גם כן מעל לתחזיות בשוק שציפו ל-32 סנט למניה.

חברת הביטוח הפניקס רוכשת את מתחם חוצות להב מחברת ס.מ.ל היפר באר שבע 1997, בבעלות אלי להב, תמורת 75 מיליון שקל. מתחם חוצות להב מתפרס על שטח של כ-25 אלף מ"ר באזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע, ובו, בין היתר, מבנה המשמש את שופרסל. הנכס מושכר לשופרסל לתקופת שכירות ארוכת טווח, עד שנת 2023.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.