ארה"ב העיבה על הבורסה: מדד ת"א 100 מתחת ל-1,000 נקודות

דריכות בשוק לקראת החלטת הריבית מחר. אפריקה נחתכה ב-4.7% בעקבות המלצה שלילית מכלל פיננסים. נייס זינקה ב-5.4% לאור העלאת המלצה

הבורסה של תל אביב פתחה את שבוע המסחר בירידות שערים, כאשר מדד המעו"ף איבד למעלה מ-1% ומדד ת"א 100 ירד אל מתחת לרמת 1,000 הנקודות. רק מדד התל טק בלט בעליות, ביום רגוע באחד העם שמחזור המסחר בו הסתכם ב-1.26 מיליארד שקל. ברקע למסחר, ניצבות הירידות בסוף השבוע בוול סטריט, סקירת כלכלני ליהמן ברדרס על השוק הישראלי וכן הדריכות לקראת החלטת הריבית מחר (ב') בישראל.

כלכלני אגוד מסרו היום בסקירתם השבועית, כי בימים אלו יש לאסוף סחורה בשוק. "נצלו ימי עליות בכדי למכור מניות או לגוון את התיק", אומרים הכלכלנים. בבנק סבורים כי מומלץ להסיט 8%-10% מהאפיק המנייתי לתחום הסחורות וחומרי הגלם ואומרים עוד: "מי שעדיין נמצא עם אחזקות גבוהות באפיק המנייתי, צריך לנצל את ההפוגות שנרשמות לפרקים בירידות השערים" -

בוול סטריט ננעל המסחר ביום שישי בירידות שערים. המדדים אמנם פתחו את היום בעליות לאור דוחות כספיים טובים לרבעון הרביעי של 2007, דוחות אשר הפיגו את החששות מפני התפשטות משברי הסאב-פריים האשראי לתחומים אחרים של הכלכלה מעבר לענף הדיור והפיננסים. מצד שני, המשקיעים בוול סטריט מתוחים לקראת החלטת הריבית של הפדרל ריזרב השבוע, כאשר ישנם חששות כי ה'פד' לא יוריד את הריבית פעם נוספת, לאחר שבשבוע שעבר חתך במפתיע את הריבית ב-0.75% ל-3.5%. בשוק, נציין, מקווים להורדת ריבית נוספת של 0.25%-0.5%, ועל כך מעידים החוזים העתידיים על הריבית.

בחזרה לשוק המקומי, מחר יפרסם בנק ישראל את גובה הריבית במשק לחודש פברואר. החלטת הריבית הנוכחית תהיה קשה לבנק ישראל. מחד, לאחר שנתוני האינפלציה האחרונים העידו על התחזקות הלחצים האינפלציוניים, על בנק ישראל להעלות את הריבית כדי לקרר את האינפלציה. מאידך, בסביבה פיננסית גלובלית בה בנקים מרכזיים בעולם נמנעים מהעלאת ריבית, ואף מורידים אותה בשל המשבר בשווקים, בנק ישראל יתקשה להעלות את הריבית. גם היחלשותו של הדולר בתקופה האחרונה לוחצת על בנק ישראל להוריד את הריבית. ייתכן, אם כך, שבנק ישראל יבחר הפעם להותיר את הריבית על כנה, ברמה של 4.25%.

ואם בדולר עסקינן, היום פרסמו כלכלני ליהמן ברדרס סקירה עדכנית על השוק הישראלי, בה הם מציינים כי ישראל יכולה לעמוד איתנה למול המשבר העולמי בשווקים, וכי הדולר ימשיך להיחלש מול השקל. "ישראל ממשיכה להיות הסיפור הכלכלי החזק באזור. אנו ממשיכים לשמור על עמדת שורט על הדולר ולונג על אגרות החוב הממשלתיות שחר לפירעון בשנת 2016", אמרו הכלכלנים. ()

מדדים בולטים: המעו"ף איבד 1.35% ל-1,050 נקודות * ת"א 100 נחלש ב-1.07% ל-994 נקודות * התל טק עלה ב-1.57% ל-290 נקודות.

מניות במרכז

טבע המשיכה במסעה דרומה ונסוגה היום עוד 1.3%. זאת, למרות שבגולדמן זאקס חזרו בסוף השבוע על המלצת "קנייה" למניה עם מחיר יעד של 52 דולר וציינו בסקירתם: "עיקר תשומת הלב מופנית לכיוון תחזיות החברה ל-2008, אנחנו מסתכלים רחוק יותר ורואים פוטנציאל". כמו כן, נסחרה המניה ברקע להודעתה השבוע כי היא רוכשת את cogenesys תמורת 400 מיליון דולר במזומן. טבע תממן את הרכישה מקופת המזומנים שלה, והעסקה צפויה להיסגר סופית במחצית הראשונה של השנה.

כיל הוסיפה 0.8% לבלוט תוך שהיא ממשיכה ליהנות מהמומנטום החיובי בענף הדשנים בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים של פוטאש (סימול: pot). פוטאש דיווחה על הכפלת הרווח לרמה של 376.8 מיליון דולר, או 1.16 דולר למניה. תחזיות האנליסטים עמדו על רווח למניה של 98 סנט בלבד.

אפריקה נחתכה ב-4.7% לאחר שהאנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה הוריד את מחיר היעד למניה ל-330 שקל. "להערכתנו, המגמה השלילית תמשיך לתת את הטון בטווח הקצר והמשקיעים ימשיכו להסתכל על מניות הנדל"ן בצורת - 'לא תודה'", אמר בן זאב.

מנגד, כלל פיננסים סיפקו רוח גבית לנייס, שזינקה ב-5.4% לאור העלאת המלצה ל"קנייה" עם מחיר יעד של 41 דולר למניה. לדברי האנליסט צחי אברהם, "למרות הרעד בשווקים והקיצוץ בהוצאות חברות הפיננסים אנחנו מעריכים שהדרישה למוצרי נייס חזקה מספיק כדי לעמוד בטלטלות הנוכחיות".

אלביט מערכות הודיעה היום כי זכתה בחוזה בהיקף של כ-40 מליון דולר לאספקת מערכות לניהול שדה קרב לצבא ההולנדי. אלביט זכתה בחוזה, שיתפרס על פני כ-5 שנים, בעקבות מכרז בינלאומי בהשתתפות 5 תעשיות ביטחוניות מובילות בעולם. בסיום היום ננעלה המניה דווקא בירידה של 0.1%.

אל על השלימה מהפך יומי וננעלה בעלייה של 0.8% בעקבות החלטת משרד התחבורה להגדיל את השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון של חברות התעופה במסגרת רפורמה שתפסיק את הבלעדיות של אל על כמוביל נקוב. שווי ה"הטבה" לאל על נאמד בכ-64 מיליון דולר בשנה לאל על בלבד, אשר צפוי לתרום לשורה התחתונה של החברה. ()

מניית סרגון, אשר נחתכה כבר יותר מ-50% ממחיר השיא שלה, רושמת כעת עליה של 8.4% ברקע להמלצה חיובית מצד בית ההשקעות קולינס סטיוארט. בבית ההשקעות מעלים המלצה ל'קניה' עם מחיר יעד של 13 דולר למניה - אפסייד של 30% - .

אלדין המשיכה לרכז עניין והתממשה ב-2.3% לאחר שזינקה ביום חמישי כ-12% בעקבות פרסום דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2007. החברה סגרה את הרבעון עם צמיחה של 20% בהכנסות לרמת שיא של 29.1 מיליון דולר - מעבר לקונצנזוס תחזיות האנליסטים בוול סטריט שעמד על 28.5 מיליון דולר. הרווח הנקי (non-gaap) ברבעון הרביעי הסתכם ב-4.8 מיליון דולר, שהם 35 סנט למניה, גם כן מעל לתחזיות בשוק שציפו ל-32 סנט למניה.

חברת הביטוח הפניקס רוכשת את מתחם חוצות להב מחברת ס.מ.ל היפר באר שבע 1997, בבעלות אלי להב, תמורת 75 מיליון שקל. מתחם חוצות להב מתפרס על שטח של כ-25 אלף מ"ר באזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע, ובו, בין היתר, מבנה המשמש את שופרסל. הנכס מושכר לשופרסל לתקופת שכירות ארוכת טווח, עד שנת 2023.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני (רמי זרנגר)

יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה

מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה

ליאור דנקנר |

דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.

גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.


בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים

המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.

המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.

להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל