ארה"ב העיבה על הבורסה: מדד ת"א 100 מתחת ל-1,000 נקודות

דריכות בשוק לקראת החלטת הריבית מחר. אפריקה נחתכה ב-4.7% בעקבות המלצה שלילית מכלל פיננסים. נייס זינקה ב-5.4% לאור העלאת המלצה

הבורסה של תל אביב פתחה את שבוע המסחר בירידות שערים, כאשר מדד המעו"ף איבד למעלה מ-1% ומדד ת"א 100 ירד אל מתחת לרמת 1,000 הנקודות. רק מדד התל טק בלט בעליות, ביום רגוע באחד העם שמחזור המסחר בו הסתכם ב-1.26 מיליארד שקל. ברקע למסחר, ניצבות הירידות בסוף השבוע בוול סטריט, סקירת כלכלני ליהמן ברדרס על השוק הישראלי וכן הדריכות לקראת החלטת הריבית מחר (ב') בישראל.

כלכלני אגוד מסרו היום בסקירתם השבועית, כי בימים אלו יש לאסוף סחורה בשוק. "נצלו ימי עליות בכדי למכור מניות או לגוון את התיק", אומרים הכלכלנים. בבנק סבורים כי מומלץ להסיט 8%-10% מהאפיק המנייתי לתחום הסחורות וחומרי הגלם ואומרים עוד: "מי שעדיין נמצא עם אחזקות גבוהות באפיק המנייתי, צריך לנצל את ההפוגות שנרשמות לפרקים בירידות השערים" -

בוול סטריט ננעל המסחר ביום שישי בירידות שערים. המדדים אמנם פתחו את היום בעליות לאור דוחות כספיים טובים לרבעון הרביעי של 2007, דוחות אשר הפיגו את החששות מפני התפשטות משברי הסאב-פריים האשראי לתחומים אחרים של הכלכלה מעבר לענף הדיור והפיננסים. מצד שני, המשקיעים בוול סטריט מתוחים לקראת החלטת הריבית של הפדרל ריזרב השבוע, כאשר ישנם חששות כי ה'פד' לא יוריד את הריבית פעם נוספת, לאחר שבשבוע שעבר חתך במפתיע את הריבית ב-0.75% ל-3.5%. בשוק, נציין, מקווים להורדת ריבית נוספת של 0.25%-0.5%, ועל כך מעידים החוזים העתידיים על הריבית.

בחזרה לשוק המקומי, מחר יפרסם בנק ישראל את גובה הריבית במשק לחודש פברואר. החלטת הריבית הנוכחית תהיה קשה לבנק ישראל. מחד, לאחר שנתוני האינפלציה האחרונים העידו על התחזקות הלחצים האינפלציוניים, על בנק ישראל להעלות את הריבית כדי לקרר את האינפלציה. מאידך, בסביבה פיננסית גלובלית בה בנקים מרכזיים בעולם נמנעים מהעלאת ריבית, ואף מורידים אותה בשל המשבר בשווקים, בנק ישראל יתקשה להעלות את הריבית. גם היחלשותו של הדולר בתקופה האחרונה לוחצת על בנק ישראל להוריד את הריבית. ייתכן, אם כך, שבנק ישראל יבחר הפעם להותיר את הריבית על כנה, ברמה של 4.25%.

ואם בדולר עסקינן, היום פרסמו כלכלני ליהמן ברדרס סקירה עדכנית על השוק הישראלי, בה הם מציינים כי ישראל יכולה לעמוד איתנה למול המשבר העולמי בשווקים, וכי הדולר ימשיך להיחלש מול השקל. "ישראל ממשיכה להיות הסיפור הכלכלי החזק באזור. אנו ממשיכים לשמור על עמדת שורט על הדולר ולונג על אגרות החוב הממשלתיות שחר לפירעון בשנת 2016", אמרו הכלכלנים. ()

מדדים בולטים: המעו"ף איבד 1.35% ל-1,050 נקודות * ת"א 100 נחלש ב-1.07% ל-994 נקודות * התל טק עלה ב-1.57% ל-290 נקודות.

מניות במרכז

טבע המשיכה במסעה דרומה ונסוגה היום עוד 1.3%. זאת, למרות שבגולדמן זאקס חזרו בסוף השבוע על המלצת "קנייה" למניה עם מחיר יעד של 52 דולר וציינו בסקירתם: "עיקר תשומת הלב מופנית לכיוון תחזיות החברה ל-2008, אנחנו מסתכלים רחוק יותר ורואים פוטנציאל". כמו כן, נסחרה המניה ברקע להודעתה השבוע כי היא רוכשת את cogenesys תמורת 400 מיליון דולר במזומן. טבע תממן את הרכישה מקופת המזומנים שלה, והעסקה צפויה להיסגר סופית במחצית הראשונה של השנה.

כיל הוסיפה 0.8% לבלוט תוך שהיא ממשיכה ליהנות מהמומנטום החיובי בענף הדשנים בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים של פוטאש (סימול: pot). פוטאש דיווחה על הכפלת הרווח לרמה של 376.8 מיליון דולר, או 1.16 דולר למניה. תחזיות האנליסטים עמדו על רווח למניה של 98 סנט בלבד.

אפריקה נחתכה ב-4.7% לאחר שהאנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה הוריד את מחיר היעד למניה ל-330 שקל. "להערכתנו, המגמה השלילית תמשיך לתת את הטון בטווח הקצר והמשקיעים ימשיכו להסתכל על מניות הנדל"ן בצורת - 'לא תודה'", אמר בן זאב.

מנגד, כלל פיננסים סיפקו רוח גבית לנייס, שזינקה ב-5.4% לאור העלאת המלצה ל"קנייה" עם מחיר יעד של 41 דולר למניה. לדברי האנליסט צחי אברהם, "למרות הרעד בשווקים והקיצוץ בהוצאות חברות הפיננסים אנחנו מעריכים שהדרישה למוצרי נייס חזקה מספיק כדי לעמוד בטלטלות הנוכחיות".

אלביט מערכות הודיעה היום כי זכתה בחוזה בהיקף של כ-40 מליון דולר לאספקת מערכות לניהול שדה קרב לצבא ההולנדי. אלביט זכתה בחוזה, שיתפרס על פני כ-5 שנים, בעקבות מכרז בינלאומי בהשתתפות 5 תעשיות ביטחוניות מובילות בעולם. בסיום היום ננעלה המניה דווקא בירידה של 0.1%.

אל על השלימה מהפך יומי וננעלה בעלייה של 0.8% בעקבות החלטת משרד התחבורה להגדיל את השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון של חברות התעופה במסגרת רפורמה שתפסיק את הבלעדיות של אל על כמוביל נקוב. שווי ה"הטבה" לאל על נאמד בכ-64 מיליון דולר בשנה לאל על בלבד, אשר צפוי לתרום לשורה התחתונה של החברה. ()

מניית סרגון, אשר נחתכה כבר יותר מ-50% ממחיר השיא שלה, רושמת כעת עליה של 8.4% ברקע להמלצה חיובית מצד בית ההשקעות קולינס סטיוארט. בבית ההשקעות מעלים המלצה ל'קניה' עם מחיר יעד של 13 דולר למניה - אפסייד של 30% - .

אלדין המשיכה לרכז עניין והתממשה ב-2.3% לאחר שזינקה ביום חמישי כ-12% בעקבות פרסום דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2007. החברה סגרה את הרבעון עם צמיחה של 20% בהכנסות לרמת שיא של 29.1 מיליון דולר - מעבר לקונצנזוס תחזיות האנליסטים בוול סטריט שעמד על 28.5 מיליון דולר. הרווח הנקי (non-gaap) ברבעון הרביעי הסתכם ב-4.8 מיליון דולר, שהם 35 סנט למניה, גם כן מעל לתחזיות בשוק שציפו ל-32 סנט למניה.

חברת הביטוח הפניקס רוכשת את מתחם חוצות להב מחברת ס.מ.ל היפר באר שבע 1997, בבעלות אלי להב, תמורת 75 מיליון שקל. מתחם חוצות להב מתפרס על שטח של כ-25 אלף מ"ר באזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע, ובו, בין היתר, מבנה המשמש את שופרסל. הנכס מושכר לשופרסל לתקופת שכירות ארוכת טווח, עד שנת 2023.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.