מאחורי המפולות בעולם: הערותיו של בנקאי צרפתי?

הבורסות באסיה צונחות הבוקר עד כ-10%. לא ניתן להבין מדוע לסיפור לקח כל כך הרבה זמן להתפרסם, אבל אמש התברר, כי הערותיו של רגולטור צרפתי הן אלו שכנראה עומדות מאחורי המפולות בבורסות ברחבי העולם
אריאל אטיאס |

סיפור תחת הכותרת "רגולאטור צרפתי רואה 'הפרדה חלקית' בין הכלכלה האמריקנית והאירופאית" לא נשמע כמו דבר העשוי להפיל המניות מבומבי לפאריס. במיוחד כאשר הירידות שהגיעו אל השוק ביום שני, נובעות ממאמר שפורסם ביום שישי האחרון ב-International Herald Tribune, הידוע כעיתון המוציא-לאור מחדש מאמרים של עיתון האב שלו, הניו יורק טיימס, המחולק בדוכני עיתונים ברחבי אירופה.

לא ניתן להבין מדוע לסיפור לקח כל כך הרבה זמן להתפרסם. אבל, בפסקה התשיעית במאמר, היו הערות הנשמעות כמו אזהרת רווח לבנקים בצרפת ובברחבי העולם.

"אני בטוח שהבנקים הצרפתים יעמדו ברוח הסערה מבלי להיכנס לצרות צרורות, אף על פי כן, הם עדיין נמצאים בתהליך שערוך הנכסים כלפי מטה", אמר כריסטיאן נוייר, בכיר בבנק המרכזי של צרפת וחבר בוועדת הבנקים המרכזיים של אירופה.

הערותיו של נוייר לגבי "שערוך הנכסים מטה" הספיקו לפגוע בבנקים כגון Societe Generale, שרשם ירידה של כמעט 8% ביום שישי האחרון, והמשיך לעשות כך, שצנח עוד 7% ביום שני.

להערותיו של נוייר הייתה פגיעה משמעותית ביותר, כיוון שבגרסת הסיפור הראשונה, אשר כבר לא מופיעה במהדורה האינטרנטית, נאמר שהוא אומד את דוחותיהן של הבנקים הצרפתיים Societe Generale ו-BNP Paribas. בצורה הבאה:

Societe Generale הפסיד כ-6 מיליארד אירו בשווי שוק, מאז יום חמישי, והבנקים האחרים - BNP Paribas ו-Credit Agricole -סבלו גם הם מירידות חדות.

אבל מה זה 6 מיליארד אירו, בהסתכלות כוללת על השווקים הגלובליים: באסיה, המדדים המובילים צונחים הבוקר, כאשר בבומבי הבורסה יורדת כ-10%, ובהונג קונג כ-8%. אתמול, הבורסות באירופה הספיקו למחוק כ-6% מהמדדים המובילים ברחבי היבשת, ועכשיו נראה כי, היד עוד נטויה.

חשוב לציין, שהבורסות בוול סטריט היו סגורות אמש, אך למרות זאת החוזים העתידיים על המדדים המובילים בניו יורק מאותתים על ירידות חדות ביותר בפתיחת המסחר היום, כ-4% נכון לכתיבת הסקירה.

סביר להניח, שהערותיו של נוייר לבדם, הן לא הגורם למפולות הנרשמות בבורסות ברחבי הגלובוס, וכי הן פשוט הגיעו בזמן הלא נכון - לאחרונה מתחזקות החששות שהמשבר הבא שהולך לפקוד את השווקים הפיננסים מגיע מכיוון מבטחות האג"ח - שוק של 2.5 טריליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.