הצבע הירוק שולט במסכי אירופה; פריס מוסיפה 0.43%

מניות הפיננסים והקמעונאות מרכזות עניין ברקע לחששות כי משבר האשראי והאטה בצמיחה הכלכלית יפגעו ברווחי החברות. מניית Credit Suisse משילה 2.4% ומניית Deutsche Bank מאבדת כ-1%
שי טופז |

המדדים המובילים באירופה נסחרים כעת בעליות שערים קלות לאחר שקודם לכן נסחרו במגמה מעורבת בנטיה לירידות שערים. מניות הפיננסים והקמעונאות מרכזות עניין ברקע לחששות כי משבר האשראי והאטה בצמיחה הכלכלית יפגעו ברווחי החברות.

מילנו מוסיפה 0.15%, הדקס הגרמני מתחזק 0.42%, הפוטסי הבריטי עולה 0.26%, הקאק הצרפתי מטפס 0.43% ושטוקהולם משילה 0.2%

"המשקיעים מתחילים להפנים את העובדה כי החברות הפיננסיות בכלל והבנקים בפרט יצטרכו לגייס הון נוסף על מנת לאזן את מאזן התשלומים שלהם", כך אמר Kevin Lilley, מנהל כספים ב-Royal London Asset Management, לונדון. "המשקיעים שואלים כעת האם אנחנו נמצאים רק בהאטה או שמא אנו נכנסים לסביבה של מיתון", הוסיף Lilley.

מניות Credit Suisse, הבנק השני בגודלו בשוויץ, מאבדות 2.4% זאת ברקע לידיעה כי הבנק צפוי למחוק 2.5 מיליארד פרנקים שוויצרים נוספים (2.3 מיליארד דולר) ברבעון הרביעי של 2007, כך על פי הדיווח אתמול של העיתון השוויצרי Sonntag. נציין כי דובר הבנק, Andres Luther, הכחיש את הפרסומים.

סכום זה מצטרף להפרשות קודמות בשיעורים דומים אשר בוצעו בעבר ומביאים את סה"כ המחיקות של ענקית הבנקאות לשיעור של 5 מיליארד פרנקים שוויצרים.

מניית Deutsche Bank, הבנק הגדול בגרמניה, משילה 1% לרמה של 86.35 יורו. בקרדיט סוויס הורידו המלצתם לענקית הבנקאות ל"תשואת חסר" לעומת "תשואת יתר" באורמם כי הם נשארים זהירים על סקטור הבנקאות באירופה ב-2008.

מניית Marks & Spencer, קמעונאית הבגדים הגדולה בבריטניה, יורדת 3.1%. על פי דיווחים של הסאנדיי טיימס החברה, אשר תפרסם את דוחותיה ב-9 בינואר, עלולה לדווח על ירידה במכירות זאת הפעם הראשונה ב-9 רבעונים.

מניית J Sainsbury, רשת הסופרמקטים השלישית בגודלה בבריטניה, צונחת בשיעור של 5.5%. זאת ברקע לחששות כי הרשת פיספסה את יעדי המכירות והרווחים שלה במהלך תקופת חג המולד.

מניית KPN, חברת הטלפונים הגדולה בהולנד, מוסיפה 2.6% לרמה של 13 יורו. מניית France Telecom, חברת הטלפונים השלישית בגודלה באירופה, מוסיפה 2.1%. מניית GlaxoSmithKline, יצרנית התרופות השניה מתחזקת 2.6%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.