הצבע הירוק שולט במסכי אירופה; פריס מוסיפה 0.43%
המדדים המובילים באירופה נסחרים כעת בעליות שערים קלות לאחר שקודם לכן נסחרו במגמה מעורבת בנטיה לירידות שערים. מניות הפיננסים והקמעונאות מרכזות עניין ברקע לחששות כי משבר האשראי והאטה בצמיחה הכלכלית יפגעו ברווחי החברות.
מילנו מוסיפה 0.15%, הדקס הגרמני מתחזק 0.42%, הפוטסי הבריטי עולה 0.26%, הקאק הצרפתי מטפס 0.43% ושטוקהולם משילה 0.2%
"המשקיעים מתחילים להפנים את העובדה כי החברות הפיננסיות בכלל והבנקים בפרט יצטרכו לגייס הון נוסף על מנת לאזן את מאזן התשלומים שלהם", כך אמר Kevin Lilley, מנהל כספים ב-Royal London Asset Management, לונדון. "המשקיעים שואלים כעת האם אנחנו נמצאים רק בהאטה או שמא אנו נכנסים לסביבה של מיתון", הוסיף Lilley.
מניות Credit Suisse, הבנק השני בגודלו בשוויץ, מאבדות 2.4% זאת ברקע לידיעה כי הבנק צפוי למחוק 2.5 מיליארד פרנקים שוויצרים נוספים (2.3 מיליארד דולר) ברבעון הרביעי של 2007, כך על פי הדיווח אתמול של העיתון השוויצרי Sonntag. נציין כי דובר הבנק, Andres Luther, הכחיש את הפרסומים.
סכום זה מצטרף להפרשות קודמות בשיעורים דומים אשר בוצעו בעבר ומביאים את סה"כ המחיקות של ענקית הבנקאות לשיעור של 5 מיליארד פרנקים שוויצרים.
מניית Deutsche Bank, הבנק הגדול בגרמניה, משילה 1% לרמה של 86.35 יורו. בקרדיט סוויס הורידו המלצתם לענקית הבנקאות ל"תשואת חסר" לעומת "תשואת יתר" באורמם כי הם נשארים זהירים על סקטור הבנקאות באירופה ב-2008.
מניית Marks & Spencer, קמעונאית הבגדים הגדולה בבריטניה, יורדת 3.1%. על פי דיווחים של הסאנדיי טיימס החברה, אשר תפרסם את דוחותיה ב-9 בינואר, עלולה לדווח על ירידה במכירות זאת הפעם הראשונה ב-9 רבעונים.
מניית J Sainsbury, רשת הסופרמקטים השלישית בגודלה בבריטניה, צונחת בשיעור של 5.5%. זאת ברקע לחששות כי הרשת פיספסה את יעדי המכירות והרווחים שלה במהלך תקופת חג המולד.
מניית KPN, חברת הטלפונים הגדולה בהולנד, מוסיפה 2.6% לרמה של 13 יורו. מניית France Telecom, חברת הטלפונים השלישית בגודלה באירופה, מוסיפה 2.1%. מניית GlaxoSmithKline, יצרנית התרופות השניה מתחזקת 2.6%.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
