סטנלי פישר: "יש לשנות את הסביבה הכלכלית בישראל"

כך אמר היום נגיד הבנק המרכזי בישראל, בנאומו בפני הועד הפועל של התאחדות התעשיינים בישראל. הנגיד הדגיש גם את מצבו הטוב של המשק ואת הצמיחה המהירה שצפויה להיות השנה 5.4% או יותר, וזאת תוך המשך היציבות הפיננסית והכלכלית
אילן קליקה |

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אמר היום בפני הועד הפועל של התאחדות התעשיינים בישראל, כי יש לשנות את הסביבה הכלכלית בישראל כדי שהמשק יהיה מוקד להשקעות מקומיות וזרות. לשם כך, חשוב שכל הרשויות ישלבו ידיים, ויובילו את הרפורמות הנדרשות כדי להתיר את החבלים הביורוקרטיים הקיימים - בעיקר בתחומי הקרקעות בישראל. זאת, כחלק מהאחריות של הממשלה לאפשר לסקטור העסקי לפעול ולהתפתח - באמצעות מדיניות מקרו-כלכלית תומכת צמיחה וע"י הסרת חסמים קיימים. הנגיד הדגיש כי על פי הדוחות הבינלאומיים - "דוח התחרותיות הגלובלית" של הפורום הכלכלי העולמי ו"דוח עשיית עסקים" של הבנק העולמי – נמצאת ישראל במקום יחסית טוב. עם זאת, עפ"י דוחות אלה, לצד תחומים שבהם מיקומה של ישראל מצויין - כמו הגנה על בעלי מניות וזמינות אשראי - יש תחומים שבהם מיקומה נמוך במיוחד והם. מדובר בהיבטים הקשורים לחוסר יעילות ולביורוקרטיה הממשלתית - ובכלל זה, בתחומים הקשורים לרישום קרקע ובניה. הנגיד הוסיף, כי אזרחי ישראל לא היו זקוקים לדוחות האלה כדי לדעת זאת, אבל זהו מצב שאסור להשלים איתו.

הנגיד הדגיש את מצבו הטוב של המשק ואת הצמיחה המהירה שצפויה להיות השנה 5.4% או יותר, וזאת תוך המשך היציבות הפיננסית והכלכלית. שיעור האינפלציה נמצא כעת מעט מעל הגבול העליון של היעד, אבל צפוי כי הוא יחזור לתוכו לקראת אמצע השנה הבאה. בנק ישראל יעשה ככל הניתן לשם כך. הנגיד ציין כי היחלשות הדולר מול השקל אינה יוצאת דופן בעוצמתה לעומת היחלשותו מול המטבעות האחרים בעולם – וכי הדבר נובע מההתפתחויות בכלכלה האמריקאית. עם זאת, משום שרק שליש מהייצוא הישראלי הוא לגוש הדולר, ושליש לגוש האירו - שער החליפין של השקל מול ממוצע שותפות הסחר עם ישראל, נמצא קרוב לאחת הרמות המפוחתות ביותר.

עוד אמר הנגיד, כי מפירות הצמיחה המהירה נהנית האוכלוסייה כולה והיא מביאה לשיפור ברמת החיים, גם של השכבות החלשות. ככל שנתמיד במסלול של צמיחה מהירה לאורך זמן, כך יותר אנשים ייקלטו בשוק העבודה ורמת החיים של האזרחים, מכל השכבות, תעלה. העדויות לכך הן: השיפור במצב העוני ב-2006, עפ"י המדידה היחסית, המתייחסת בעיקר לפערי הכנסות, והירידה שנרשמה בו ב-2005 וב-2006, לפי המדידה האבסולוטית, המתייחסת ליכולת לרכוש סל מוצרים בסיסי. הירידה בשיעור האבטלה, גם בקרב בעלי השכלה נמוכה. העלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, גם בפריפריה. העלייה בשיעורי התעסוקה וברמת השכר הריאלי הממוצע של ישראלים, גם בענפים המסורתיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה