סטנלי פישר: "יש לשנות את הסביבה הכלכלית בישראל"
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אמר היום בפני הועד הפועל של התאחדות התעשיינים בישראל, כי יש לשנות את הסביבה הכלכלית בישראל כדי שהמשק יהיה מוקד להשקעות מקומיות וזרות. לשם כך, חשוב שכל הרשויות ישלבו ידיים, ויובילו את הרפורמות הנדרשות כדי להתיר את החבלים הביורוקרטיים הקיימים - בעיקר בתחומי הקרקעות בישראל. זאת, כחלק מהאחריות של הממשלה לאפשר לסקטור העסקי לפעול ולהתפתח - באמצעות מדיניות מקרו-כלכלית תומכת צמיחה וע"י הסרת חסמים קיימים. הנגיד הדגיש כי על פי הדוחות הבינלאומיים - "דוח התחרותיות הגלובלית" של הפורום הכלכלי העולמי ו"דוח עשיית עסקים" של הבנק העולמי – נמצאת ישראל במקום יחסית טוב. עם זאת, עפ"י דוחות אלה, לצד תחומים שבהם מיקומה של ישראל מצויין - כמו הגנה על בעלי מניות וזמינות אשראי - יש תחומים שבהם מיקומה נמוך במיוחד והם. מדובר בהיבטים הקשורים לחוסר יעילות ולביורוקרטיה הממשלתית - ובכלל זה, בתחומים הקשורים לרישום קרקע ובניה. הנגיד הוסיף, כי אזרחי ישראל לא היו זקוקים לדוחות האלה כדי לדעת זאת, אבל זהו מצב שאסור להשלים איתו. הנגיד הדגיש את מצבו הטוב של המשק ואת הצמיחה המהירה שצפויה להיות השנה 5.4% או יותר, וזאת תוך המשך היציבות הפיננסית והכלכלית. שיעור האינפלציה נמצא כעת מעט מעל הגבול העליון של היעד, אבל צפוי כי הוא יחזור לתוכו לקראת אמצע השנה הבאה. בנק ישראל יעשה ככל הניתן לשם כך. הנגיד ציין כי היחלשות הדולר מול השקל אינה יוצאת דופן בעוצמתה לעומת היחלשותו מול המטבעות האחרים בעולם – וכי הדבר נובע מההתפתחויות בכלכלה האמריקאית. עם זאת, משום שרק שליש מהייצוא הישראלי הוא לגוש הדולר, ושליש לגוש האירו - שער החליפין של השקל מול ממוצע שותפות הסחר עם ישראל, נמצא קרוב לאחת הרמות המפוחתות ביותר. עוד אמר הנגיד, כי מפירות הצמיחה המהירה נהנית האוכלוסייה כולה והיא מביאה לשיפור ברמת החיים, גם של השכבות החלשות. ככל שנתמיד במסלול של צמיחה מהירה לאורך זמן, כך יותר אנשים ייקלטו בשוק העבודה ורמת החיים של האזרחים, מכל השכבות, תעלה. העדויות לכך הן: השיפור במצב העוני ב-2006, עפ"י המדידה היחסית, המתייחסת בעיקר לפערי הכנסות, והירידה שנרשמה בו ב-2005 וב-2006, לפי המדידה האבסולוטית, המתייחסת ליכולת לרכוש סל מוצרים בסיסי. הירידה בשיעור האבטלה, גם בקרב בעלי השכלה נמוכה. העלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, גם בפריפריה. העלייה בשיעורי התעסוקה וברמת השכר הריאלי הממוצע של ישראלים, גם בענפים המסורתיים.
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש -0.98% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך
שי אהרונוביץ הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.
הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם
הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה
הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר.
- בעל רשת מסעדות ואיש עסקים נוסף חשודים בהעלמת הכנסות בסך 19 מיליון דולר
- הבית נפגע במלחמה? תוכלו למכור אותו בלי מס או לבחור בהתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.
