נשמת העסקים

לקראת כנס מנהיגות רוחנית, ה-1-2 בינואר, אוניברסיטת בר אילן שיועבר על-ידי ד"ר דיפאק צ'ופרה

האם אפשר לדבר על עסקים כאילו יש להם נשמה? כולנו מדברים על ארגונים כעל "תשלובות" (incorporated), מה שמרמז על כך שהם חלק מגוף. לגוף יש גם הכרה ורוח. הגוף הביולוגי משתנה במהירות די רבה. תאים נוצרים ומתכלים. לצורת החשיבה שאנחנו מאמצים יש חיי מדף ארוכים יותר, אבל הנשמה היא נצחית. בני האדם שמנהלים את ג'נרל מוטורס באים והולכים. צורת החשיבה, הרעיון של שירות הקהילה על ידי מכירת מכוניות, ממשיך ומשתפר, ושינויים רבים נעשים כתוצאה מהשינויים בחברה. הנשמה היא רמה עמוקה יותר של המציאות. יש לה מטרה. במקרה של ג'נרל מוטורס, היא עשויה להיות תחבורה, בחברות הטלפוניה, תקשורת. כדי למלא את מטרתה ג'נרל מוטורס עשויה להצטרך ליצור התקשרויות חדשות, או שחברת התקשורת צריכה לחפש דרכים חדשות להרחיב את צורת התקשורת. ובכל זאת, למרות שינויים בצוות העובדים, התקדמות החברה או התקשרויות חדשות, נשמת החברה נשארת. דור אחרי דור, שותפות עסקית אחת אחרי השנייה.

אם תבחנו עסקים בעולם הארגוני האמריקני, השורה התחתונה או הרווח תלויים בנאמנות בשלוש רמות: עובדים, לקוחות ומשקיעים. מחקרים מורים שאם תשמרו על נאמנות העובדים, נאמנות הלקוחות והמשקיעים תובטח מעצמה. תתמכו בחייהם של אנשים - והם יישארו אתכם. אבל יש גם איכות נוספת: מנהיגות מעוררת השראה. השראה, כפי שאני אומר למנהלים הבאים לסדנאות הרבעוניות שלנו, יכולה לאפשר לחברה לממש את יעודה ולהגשים את חלומותיה. השראה היא המצב בו הראש והלב מחוברים. יש לה יותר כוח מאשר להנעה. להנעה יכולה להיגמר התנופה, השראה להצלחה ותחושה של מטרה מבטאת את נשמת העסק. מנהיגות מעוררת השראה פירושה גם בניית איכות ויחסים משמעותיים. יחסים משמעותיים מקנים את מתת ההבנה שיש מציאות סמויה מן העין, רחבה יותר, שמארגנת ומתזמרת את הכל ברובד הגלוי לעין.

על פי מסורת הוודות, רווח הוא תוצר לוואי של כוונה כזו, של מטרת הנשמה. כאשר חברה מעוררת השראה לחזון ומטרה אמיתיים, הרווחים וההצלחה יגיעו. ללא זה, התוצאה היא פעמים רבות כישלון. דהרמה, תפישה נוספת במסורת הזו, מתייחסת לכוח ההנעה הפנימי לבטא את הייחודי לכל בן אנוש, או ארגון. כאורגניזם ביולוגי, אנחנו קודם כל מונעי מטרה, מחפשי מטרה. לכל אדם או ארגון יש כישרון ייחודי, ודרך ייחודית לבטא את הכישרון הזה. אנחנו מחפשים את מטרתנו. כל אחד מאיתנו מכיר את תחושת ההישאבות או "איבוד תחושת הזמן" שאנחנו חווים כאשר אנחנו מבטאים באופן מלא את מטרתנו, או היצירתיות שבנו. כל אדם, וכל עסק, יכולים לגלות את מטרת הנשמה הזו. לכו בעקבות כוונתכם, והסיפוק והשפע יבואו באופן טבעי.

בבחירת עובדים לחברה שלנו אנחנו חייבים לברור בזהירות אנשים עם תשוקה לעסק, לא רק את אלה שמודים שהם רוצים להתקדם בסולם הדרגות. תשוקה היא אחד השלבים הסופיים בהתפתחות יחסים. רובנו מכירים את השלב הראשון, משיכה (או, כפי שיש המכנים זאת, התאהבות). למעשה, רבים מאיתנו לא עוברים את השלב הזה. משיכה מבוססת על ההנחה שלאדם השני יש משהו טוב להביא אל תוך חיינו. לפעמים, זה לא באמת המצב, אבל המשיכה היא שמעודדת אותנו להמשיך. השלב שני באהבה הוא להיות מאוהבים. כשאנחנו מאוהבים, אנחנו מתעלמים מהפגמים הטריוויאליים היומיומיים אחד אצל השני, ומתענגים על החוויה הנפלאה של האהבה. השלב השלישי הוא חיבור – מחויבות פעילה להערכה, תשומת לב וחיבה, גישה אוהבת בחיבור, אנחנו נעים לעבר אינטימיות ברמה הפיזית, הרגשית והרוחנית. אנחנו יכולים כמעט לנבא את התגובות וההתנהגויות של השני. מתוך זה באה התמסרות, המאפשרת לאדם השני להיות באמת מי שהוא. התמסרות כרוכה בדרגה גבוהה יותר של קבלה אחד את השני. לבסוף, מהתמסרות, נובעת התשוקה העמוקה יותר ובסופו של דבר האקסטזה.

אז איך נוכל לאמץ תהליכים אלה ליחסים עסקיים? השלבים דומים במידה רבה. ובמערכת יחסים אישית, עסקים רבים ועובדים רבים בוחרים להיפרד בשלב מסוים לאורך הדרך. אבל בכל מקרה, המודעות לאיך יחסים מתפתחים הכרחית כדי להתגבר על טעויות העבר ולבנות מערכת יחסים משמעותית יותר בעתיד. השלב הראשון הוא משיכה. בדיוק כפי שהעסק מתאמץ למשוך את העובדים הנכונים, העובד מתאמץ כדי למשוך את החברה המתאימה.

השלב הבא הוא להיות מאוהב. פעמים רבות החברה והעובד החדש מתאהבים אחד בשני – כשהם מתעלמים מליקויים טריוויאליים ויומיומיים שעשויים להיות, ובמקום זאת מתלהבים ממערכת היחסים עצמה. השלב השלישי הוא שלב החיבור – מחויבות לעבוד יחד מתוך הערכה, תשומת לב וחיבה. במצב זה יש הבנה גדולה יותר ומודעות גדולה יותר לדומה ולשונה אחד אצל השני. יכולת לנבא תגובות ו"לדעת" התפתחות התנהגותית.

לבסוף, השלב האחרון הוא התמסרות, בו העסקים והעובדים מאפשרים אחד לשני להיות מי שהם באמת. הם תומכים אחד בשני ועובדים יחד למען מטרה משותפת, חזון משותף. ומהתנסות זו נובעת רמה עמוקה הרבה יותר של נאמנות ותשוקה אחד לשני, שמובילה למערכת יחסים משמעותית, של אקסטזה.

כשמסתכלים עמוק יותר, המחקר של מערכות יחסים מגיע אל מעבר לרמה האישית או העסקית. ההכרה והגוף האנושיים ברמות העמוקות ביותר שלהם הם סדרה של מערכות יחסים של היסודות בטבע, מה שמרכיב את היקום כולו. הגוף מורכב מאברים המחוברים זה לזה, האברים או הרקמות ביחס אחד לשני, וכן הלאה עד לרמת התא, המולקולה והאטומים. אטומים הם למעשה חלקיקים תת אטומיים, שאינם דבר בפני עצמו, אלא סוג של ביטוי מקומי של שדה המתייחס לעצמו. פראנה, רעיון וודי נוסף, מבטא את כוח החיים הזה ביחסים. מציאות קוונטית מופרדת מהנשמה על ידי לא יותר מאשר הנושא החמקמק של תפישה. והנשמה היא יצירתיות טהורה, אינטליגנציה טהורה ומודעות טהורה. היא מתעלה מעל לזמן ולחלל על ידי נטילת חלק ברגע הזה ובכל הרגעים, במקום הזה ובכל המקומות, כך, כאשר האופנישאדות העתיקות קבעו: "אני זה, אתה זה וכל זה הוא זה", נוצרה בעצם ההנחה המדעית הראשונה. כל מדען קוונטי העובד על תיאורית השדה המאוחד יסכים שחייבת להתקיים מערכת יחסים ברובד גבוה יותר, מציאות שמגשרת מעל ומעבר לחלל ולזמן. אחרת, אי אפשר להסביר את המקור של היקום הזה, הנראה לעין.

אין ספק שיחסים משמעותיים מביאים עמם מתנות. חברות אינן יכולות להרשות לעצמן להתעלם מצירוף המקרים הנובע מיחסים משמעותיים. אנשים מסוימים מתייחסים לצירופי מקרים אלה כסינכרוניות. אני הולך עם התפישה הזו קצת יותר קדימה, למה שאני מכנה "צירוף מקרים גורלי". אחד משבעת הצעדים שאני מוליך בהם את המנהלים הבכירים בקורס בן ארבעה ימים, הוא לחפש אחר הקונספירציה של חוסר הסבירות. רמזים או סימנים מוקדמים, אם תרצו. פירוש הדבר ללמוד להפוך מודע לכך שבדיוק כמו אנשים, גם לחברות יש מעגל קרמאטי. קרמה מתארת את המציאות שמתחת למציאות הגשמית. או, במונחים פשוטים, זהו הכוח שנוצר על ידי פעולות מסוימות, הגוררות תוצאות.

לדוגמא, עסק שמיחס לעובדים שוב ושוב בצורה גרועה יחווה בסופו של דבר את תוצאות מעשיו. באותו אופן, חברה המשקיעה באנשים ובונה יחסים משמעותיים תקצור בסופו של דבר את הגמול על מעשיה. להיות במגע עם המציאו הזו באמצעות תרגילים מדיטטיביים יכול להביא למודעות את האפשרות להסתכן ולשבור את הדפוסים הקרמטיים. וכאן טמונה הזדמנות. אני מוצא שרוב המנכ"לים שטיפסו לראש הארגונים מבינים באופן אינטואיטיבי את הרעיון של צירוף המקרים הגורלי. הגיע הזמן להכניס חברות עסקיות לפרדיגמה חדשה - הפרדיגמה של הרבה מעבר למניעים של שאפתנות. בחברות שמעוררות השראה לחזון ומטרה שבונה משמעות, מערכות יחסים משמעותיות יהיו בלתי נמנעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: