השטר הירוק ממשיך לדשדש; נסחר ברמה של 3.8426 שקל
המטבע הישראלי ביציבות אל מול העיקריים. הדולר החל להיסחר בעליה מינורית של 0.04% לרמה של 3.8426 שקל, האירו נסחר בעליה קלה של 0.22% לרמה של 5.6648 שקל.
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השטר הישראלי נסחר ביציבות אל מול הדולר על רקע מסחר דליל לקראת חג החנוכה. ככל הנראה יחסי הכוחות בין הדולר והשקל כבר מתמחרים הורדת ריבית ע"י הבנק המרכזי בארה"ב בשבוע הבא, לכן יש להניח כי הצמד יסחר ביציבות בימים הקרובים ויתקשה לפרוץ מטה את הרמה של 3.80 שקלים לדולר. בנוסף נציין כי קיימת אפשרות להורדת ריבית של 0.5% בארה"ב שתסגור כליל את פער הריביות בין הישראלי לאמריקאי עם ריבית של 4.00%, תסריט זה עשוי להעניק לשקל רוח גבית נוספת.
אמש איבד הדולר את שיווי משקל וצנח אל מול האירו, זאת על רקע ספקולציות לחיתוך אגרסיבי בריבית בארה"ב בשבוע הבא. "השאלה היא לא האם הפדרל ריזרב יקץץ ריבית אלא האם יקצץ רבע או חצי אחוז", כך נמסר מחדר עסקאות פינוטק. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.4750 אל מול האירו, סביב הרמות של 110.25 אל מול היין וסביב הרמות של 2.0560 אל מול הסטרלינג.
בקנדה, להפתעת המשקיעים החליט הבנק המרכזי אתמול לקצץ את הריבית ברבע אחוז לרמה של 4.25%, החלטה זו שלחה את הדולר הקנדי לשפל של 11 שבועות אל מול הדולר, כעת הצמד דולר/קנדי נסחר סביב 1.0150 והעליה רחוקה מסיום.
באוסטרליה, החליט אתמול הבנק המרכזי להותיר את הריבית על כנה אך רמז על הפחתות עתידיות, בכך הביא את האוזי האוסטרלי להיחלש כנגד מרבית המטבעות העיקריים.
גל הורדות הריבית בעולם נובע מהחשש של הבנקים המרכזיים להיקלע להאטה כלכלית עקב משבר שוק המשכנתאות בארה"ב המביא לקשיי נזילות פיננסית ופוגע בשוק האשראי. במקרה זה המדיניות המוניטרית תומכת בהפחתות ריבית שעוזרות להעניק חמצן למערכת הפיננסית.
היום היומן הכלכלי שופע בפירסומים כלכליים. את מרכז הבמה יתפסו נתוני שוק העבודה מארה"ב ב-15:30 (שעון ישראל) וכן מכירות מוצרים ברי קיימא בשעה 17:00 (שעון ישראל). הנתונים עשויים להבהיר את התמונה סביב מעמדו של הדולר בעולם.
זהב: המתכת הזהובה המריאה אמש כשהמחיר עולה מעבר ל 800 דולר לאונקיה. הסיבה העיקרית לעליות במחירי הזהב היא הידרדרותו החדה של הדולר אל מול האירו על רקע הצפיות להורדת ריבית אגרסיבית בארה"ב בשבוע הבא. בדרך כלל הורדות ריבית מעלה את תיאבונם של המשקיעים לסיכון ולחיפוש אחר השקעות אלטרנטיביות כגון הזהב. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 806.5 דולר לאונקיה, אם היחלשותו של הדולר תימשך זאת סיבה טובה להצטייד בזהב.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
