הראל, שירביט וכלל יבטחו את רכבי עובדי המדינה ויתחלקו ב-125 מ' ש'

שלושת חברות הביטוח זכו במכרז החשב הכללי לביטוח רכבי עובדי המדינה ויבטחו את רכביהם של כ-32,000 עובדי מדינה וגימלאיה בשנת 2008. כל עובד מדינה יוכל לבחור את הכיסוי הביטוחי הרצוי ועל ידי כך לשאת בעלות נמוכה של דמי ההשתתפות
אריאל אטיאס |

חברות הביטוח "הראל", "שירביט" ו"כלל" זכו במכרז החשב הכללי לביטוח רכבי עובדי המדינה ויבטחו את רכביהם של כ-32,000 עובדי מדינה וגימלאיה, לרבות עובדי המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2008. היקף המכרז מסתכם בכ- 125 מיליוני שקלים במגזר הממשלתי בלבד והוא נחשב לאחד המכרזים המרכזיים בענף ביטוחי הרכב. התעריפים שנקבעים מאומצים בעשרות גופים וחברות במגזר הציבורי ובסקטור העסקי.

סגן בכיר לחשב הכללי ויו"ר הועדה למכרז ביטוח הרכב, דן ג'ונה, מסר כי לראשונה השנה נבנה מודל ביטוחי אשר יוצר דיפרנציאציה בגילאי הנהגים כך שכל עובד יוכל לבחור את הכיסוי הביטוחי הרצוי לו ועל ידי כך לשאת בעלות נמוכה יותר של דמי ההשתתפות העצמית במקרה של אירוע ביטוחי בנזק העולה על 650 שקל, כמפורט להלן:

פוליסה ללא נהג צעיר - עובד יזכה להנחה בהשתתפות העצמית אם יבחר לבטח את רכבו בביטוח מקיף לכל נהג מעל גיל 24. בהתאם לזאת, יהיה סכום ההשתתפות העצמית בסך של 450 שקל במוסך הסדר, וסך של 850 שקל במוסך שלא בהסדר. בבחירת פוליסה זו, פרמיית הביטוח תהא הזולה ביותר (פרמיית בסיס).

פוליסה לנהגים מעל גיל 21 - עובד יזכה להנחה בהשתתפות העצמית אם יבחר לבטח את רכבו בביטוח מקיף לכל נהג מעל גיל 21, אך בסכום נמוך יותר ממבוטח אשר בחר בפוליסה ללא נהג צעיר כמפורט בסעיף א'. בפוליסה לנהגים מעל גיל 21 גובה ההשתתפות העצמית יהיה 500 שקל במוסך הסדר, ו- 900 שקל במוסך שלא בהסדר. בבחירת פוליסה זו, פרמיית הביטוח תהא בשיעור 110% מפרמיית הבסיס.

פוליסה מורחבת (לכל נהג) - עובד ישא בהשתתפות עצמית מקסימאלית (הגבוהה ביותר) אם יבחר לבטח רכבו בביטוח מקיף לכל נהג: סך של 650 שקל במוסך הסדר, וסך של 950 שקל במוסך שלא בהסדר. בבחירת פוליסה זו, פרמיית הביטוח תהא בשיעור 118% מפרמיית הבסיס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.