מניית הפועלים צנחה 4.8%: המשנה למנכ"ל הבנק פורש

יעקב רוזן ביקש לסיים את תפקידו ונענה בחיוב, בבנק מכחישים כי הדבר קשור להפרשות. המניה משלימה היום ירידה של כ-12% מאז תחילת החודש. בארי בן-זאב, הממונה על חטיבת נכסי לקוחות, מועמד להחליף את רוזן
יוסי פינק |

מניית בנק הפועלים סגרה את יום המסחר בירידה של 4.8% וריכזה את מחזור המסחר הגבוה בבורסה. ברקע, הבנק דיווח ביום חמישי האחרון (לאחר הסגירה) על הפרשה של 120 מיליון דולר.

בנוסף, יעקב רוזן, המשנה למנכ"ל הבנק, ביקש היום לסיים את תפקידו ונענה בחיוב. בבנק מכחישים כי רוזן מסיים את תפקידו על רקע הפרשות הבנק. בהודעה שנשלחה לבורסה נכתב כך - "מר יעקב רוזן, משנה למנכ"ל הממונה על החטיבה הפיננסית, הודיע לבנק על רצונו לפרוש מכהונתו, לאחר שעבד בבנק ובחברות בנות של הבנק במשך כשלושים שנה בתפקידים מגוונים, מתוכם כ- 5 שנים בהנהלת הבנק. מועד פרישתו של מר רוזן מכהונתו בהנהלת הבנק יהיה ב - 1 בינואר 2008 מר בארי בן-זאב, משנה למנכ"ל המכהן כממונה על חטיבת נכסי לקוחות, מיועד להתמנות לממונה על החטיבה הפיננסית במקום מר רוזן".

האנליסט אלון גלזר, מלידר שוקי הון, אומר היום: "ביום ראשון שעבר הורדנו את המלצתנו על בנק הפועלים, בעיקר על רקע החשש שמשבר האשראי העולמי יכה בבנק הפועלים, זאת לאור הערכתנו כי החשיפה של הבנק למשבר האשראי גבוהה משמעותית מיתר הבנקים הישראליים, וכי החשש לפגיעה בשווי התיק של בנק הפועלים ולמחיקות הינו ממשי".

נזכיר, כי ביום חמישי הודיע הבנק כי סך הפגיעה בתיק שלו עומדת על כ- 120 מיליון דולר, הנובעת ממחיקה נוספת (על זו שנעשתה ברבעון ה- 2) של 24 מיליון דולר, ועוד מחיקה של 61 מיליון דולר בגין השקעה במוצר המכונה SIV. בגין מוצר זה הבנק יכיר ברבעון השלישי בהפסד בשווי 12 מיליון דולר, ושאר ירידת השווי תבוצע דרך ההון.

האם זה הסוף?

גלזר: "הדבר תלוי כמובן במה שקורה בארה"ב. כפי שציינו בשבוע שעבר החשיפה של בנק הפועלים גבוהה. 3.7 מיליארד דולר ב- MBS אבל גם מיליארדי דולר נוספים באשראי קונצרני ובמכשירים אגחיים נוספים (קיים חשש שנצטרך להכיר שמות של מוצרים חדשים אם המשבר יעמיק...). ההערכה שלנו הינה שאנו רחוקים מהסוף. הבנקים הזרים יאלצו לבצע הפחתות נוספות בהיקף עצום (רק תחשבו כמה המנכ"לים החדשים בסיטי ומריל ימחקו ברבעון 4), ונראה שככל שכדור השלג הולך ומתדרדר כך הוא עלול להביא לפגיעה נוספת בשווי התיק של בנק הפועלים".

בשורה התחתונה אומר גלזר: "התיק הגדול של בנק הפועלים בארה"ב עלול להמשיך ולייצר מחיקות והפחתות. צריך לזכור כי לפחות בחלק מהמוצרים אין כמעט נזילות מה שמונע חלק מירידת השווי. העדר נזילות הינו במקרים רבים חמור בהרבה מירידות שערים חדות (פשוט אין קונים לחלק מהמוצרים)".

עוד מציין גלזר, כי "הדו"ח של הרבעון השלישי צפוי להיות חזק על רקע האינפלציה הגבוהה שתורמת מאד לתוצאות, אולם שאלה מעניינת שעולה הינה האם הבנק ימשיך (לאור הפגיעה בהון) במדיניות חלוקת הדיבידנד בסך 50% מהרווח? אנו כלל לא בטוחים בכך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.