מפגן עוצמה של המעמד הגבוה: זינוק של 30% ברכישת דירות יוקרה
שוק דיור היוקרה בארץ, התפתח מאוד בשנים האחרונות. רוכשים מחו"ל, כמו גם בעלי ההון המקומיים נותנים את הטון ומשפיעים על הביקוש בשוק. רבים מהרוכשים לוקחים הלוואות ומביאים בכך לשגשוג בנקי המשכנתאות.
מבדיקת AMG משכנתאות עולה כי חלה עליה של 30% בביקוש למשכנתאות לקניית דירות יוקרה במהלך חודש אוקטובר זאת בהשוואה לחודש ספטמבר. מדובר בדירות שמחירן גבוה מחצי מיליון דולר. מרבית דירות היוקרה בחודש אוקטובר נרכשו בתל אביב, ירושלים ובאזור השרון. למרות מחירן הגבוה, הזדקקו מחצית מדירות היוקרה שנמכרו במהלך חודש אוקטובר לשיפוץ.
במהלך חודש אוקטובר נמכר בכפר שמריהו בית ישן בן 180 מ"ר, המחולק לשתי יחידות דיור נפרדות והשוכן על מגרש שגודלו כדונם, במחיר של ארבעה מליון שקל. במהלך אוקטובר נמכרה בתל אביב דירה בת ארבעה חדרי שינה, בשטח של 108 מ"ר, במגדלי נאמן במחיר של 2.6 מליון שקל. יצוין כי למרות מחירה הגבוה זקוקה הדירה לשיפוץ. ביפו נרכשה דירת שלושה חדרים במחיר של 2.4 מליון שקל. במושב מגשימים שבשרון נרכש במהלך אוקטובר בית ישן הזקוק לשיפוץ, השוכן על מגרש של שניים וחצי דונם במחיר של 2.8 מליון שקל.
עמית קמינסקי מנכ"ל AMG משכנתאות אומר כי עליית הביקושים לדירות יוקרה נובעת משילוב מספר גורמים: "חלק מהמשקיעים בבורסה מעדיפים כבר עתה לרכוש דירות ולא להמתין לסיומו של גל עליות השערים. גם פריחת שוק ההי טק מביאה עובדים רבים מפלח שוק זה אל שוק הנדל"ן והם רוכשים דירות איכותיות ויקרות. בנוסף לסיבות אלו חשוב לזכור שבעקבות הירידות בשער הדולר החלו קונים פוטנציאליים לחפש ברצינות אחרי דירות איכותיות, משום שחלק מדירות יד שנייה - עדיין מתומחרות בדולרים. גם הרגיעה היחסית בשוק הנדל"ן, בתקופת החגים, הסתיימה ועסקאות נדל"ן רבות שנבחנו עוד במהלך הקיץ – נחתמו החודש".
"שוק המשכנתאות נמצא בראלי סוף השנה" אומר קמינסקי "מגמת ירידת הריבית הממוצעת על המשכנתאות מורגשת בענף ובמידה ולא יחול שינוי משמעותי - אנו צופים כי מגמה זאת תתחזק במהלך חודש נובמבר. אין ספק כי כוח המיקוח של הלווים בשוק בתקופה זאת של השנה – גדל באופן משמעותי" מוסיף קמינסקי.
ב AMG משכנתאות מציינים כי ירידת הריבית על המשכנתאות נובעת מהצורך של הבנקים לעמוד בנתוני המכירות השנתיים שלהם. "הבנקים למשכנתאות מבקשים להגדיל את נתח השוק שלהם לפני סוף השנה ולראייה ניתן לציין את המבצעים האטרקטיביים שבהם הם נוקטים בשבועות האחרונים".

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.