מיום ראשון: שביתה גם באוניברסיטאות
סטודנטים רבים עוד מתמודדים עם השלכות השביתה של השנה שעברה, וגם שנת הלימודים תשס"ח לא תיפתח כסדרה: אנשי הסגל האקדמי הודיעו כי בעקבות כישלון פגישתם עם נציגי האוצר לא יחלו הלימודים באוניברסיטאות במועד המתוכנן. לאחר רצף פגישות ללא הסכמה, לא מתוכננת פגישה נוספת לסוף השבוע. עם ועד ראשי האוניברסיטאות הגיעו אנשי ראש הממשלה להסכמה לגבי העברת התקציבים: "עקרונית שנת הלימודים תיפתח".
במהלך המשא ומתן הקדחתני, שהתנהל בשעות האחרונות בירושלים בין אנשי הממונה על השכר באוצר לבין ראשי הסגל האקדמי הבכיר, סירבו אנשי האוצר לפצות את המרצים ולהכיר בתביעתם לתוספת על שחיקת שכרם מאז שנת 2001.
תגובת המרצים לא אחרה לבוא: "לצערנו לא נותרה לנו ברירה אחרת מלבד לשבות", אמרו ראשי הסגל האקדמי.
המחלוקת בין שני הצדדים ידועה זה זמן רב, וגם אתמול הסתיימה הפגישה בכישלון. "חבל שהם לא לוקחים אותנו ברצינות", אמר פרופ' צבי הכהן, ראש הסגל האקדמי. מאז יום שלישי ניהלו אנשי הממונה על השכר באוצר מספר פגישות עם ראשי הסגל האקדמי, כאשר בשתיים מהם נכחה שרת החינוך תמיר.
ראשי הסגל האקדמי הבכיר דורשים חתימה על הסכם שכר חדש, ובו פיצוי על השחיקה בשכרם, שנאמדת לדבריהם ב-15%. באוצר הציעו למרצים לפתוח במגעים לחתימה על הסכם שכר חדש, אבל סירבו להתחייב על הפיצוי האמור.
הצלחה עם ראשי האוניברסיטאות
במקביל, בחזית ור"ה (ועדת ראשי האוניברסיטאות) נוחלת הממשלה הצלחה. במהלך השעות הקרובות צפויים הצדדים להודיע כי סיכמו את התנאים להעברת סכום של כ-300 מיליון שקל לתקציב האוניברסיטאות במהלך החודשים הקרובים. ההסכמה מגיעה לאחר שהמגעים צברו תאוצה במהלך 48 השעות האחרונות.
הערב נפגשו מזכיר הממשלה עובד יחזקאל, הממונה על התקציבים, באוצר קובי הבר, ונשיאי האוניברסיטאות בר-אילן והעברית פרופסור משה קווה ופרופסור מנחם מגידור. בין ראשי האוניברסיטאות לממשלה קיימות הבנות לגבי אופן העברת 300 מיליון השקלים הנוספים לתקציב המוסדות.
על פי הערכות האוניברסיטאות, סכום של כ-100 מיליון שקלים יתקבל באופן מיידי, ויתרת הסכום תועבר בתחילת שנת 2008. "הפערים כל כך קטנים שאין סיבה שלא נסיים את הסיפור עוד הערב", אמרו גורמים המעורבים במשא ומתן. "באופן עקרוני שנת הלימודים האקדמית תיפתח, כל עוד הנושא קשור לבעיות תקציביות".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
