מיום ראשון: שביתה גם באוניברסיטאות
סטודנטים רבים עוד מתמודדים עם השלכות השביתה של השנה שעברה, וגם שנת הלימודים תשס"ח לא תיפתח כסדרה: אנשי הסגל האקדמי הודיעו כי בעקבות כישלון פגישתם עם נציגי האוצר לא יחלו הלימודים באוניברסיטאות במועד המתוכנן. לאחר רצף פגישות ללא הסכמה, לא מתוכננת פגישה נוספת לסוף השבוע. עם ועד ראשי האוניברסיטאות הגיעו אנשי ראש הממשלה להסכמה לגבי העברת התקציבים: "עקרונית שנת הלימודים תיפתח".
במהלך המשא ומתן הקדחתני, שהתנהל בשעות האחרונות בירושלים בין אנשי הממונה על השכר באוצר לבין ראשי הסגל האקדמי הבכיר, סירבו אנשי האוצר לפצות את המרצים ולהכיר בתביעתם לתוספת על שחיקת שכרם מאז שנת 2001.
תגובת המרצים לא אחרה לבוא: "לצערנו לא נותרה לנו ברירה אחרת מלבד לשבות", אמרו ראשי הסגל האקדמי.
המחלוקת בין שני הצדדים ידועה זה זמן רב, וגם אתמול הסתיימה הפגישה בכישלון. "חבל שהם לא לוקחים אותנו ברצינות", אמר פרופ' צבי הכהן, ראש הסגל האקדמי. מאז יום שלישי ניהלו אנשי הממונה על השכר באוצר מספר פגישות עם ראשי הסגל האקדמי, כאשר בשתיים מהם נכחה שרת החינוך תמיר.
ראשי הסגל האקדמי הבכיר דורשים חתימה על הסכם שכר חדש, ובו פיצוי על השחיקה בשכרם, שנאמדת לדבריהם ב-15%. באוצר הציעו למרצים לפתוח במגעים לחתימה על הסכם שכר חדש, אבל סירבו להתחייב על הפיצוי האמור.
הצלחה עם ראשי האוניברסיטאות
במקביל, בחזית ור"ה (ועדת ראשי האוניברסיטאות) נוחלת הממשלה הצלחה. במהלך השעות הקרובות צפויים הצדדים להודיע כי סיכמו את התנאים להעברת סכום של כ-300 מיליון שקל לתקציב האוניברסיטאות במהלך החודשים הקרובים. ההסכמה מגיעה לאחר שהמגעים צברו תאוצה במהלך 48 השעות האחרונות.
הערב נפגשו מזכיר הממשלה עובד יחזקאל, הממונה על התקציבים, באוצר קובי הבר, ונשיאי האוניברסיטאות בר-אילן והעברית פרופסור משה קווה ופרופסור מנחם מגידור. בין ראשי האוניברסיטאות לממשלה קיימות הבנות לגבי אופן העברת 300 מיליון השקלים הנוספים לתקציב המוסדות.
על פי הערכות האוניברסיטאות, סכום של כ-100 מיליון שקלים יתקבל באופן מיידי, ויתרת הסכום תועבר בתחילת שנת 2008. "הפערים כל כך קטנים שאין סיבה שלא נסיים את הסיפור עוד הערב", אמרו גורמים המעורבים במשא ומתן. "באופן עקרוני שנת הלימודים האקדמית תיפתח, כל עוד הנושא קשור לבעיות תקציביות".

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
