מיום ראשון: שביתה גם באוניברסיטאות
סטודנטים רבים עוד מתמודדים עם השלכות השביתה של השנה שעברה, וגם שנת הלימודים תשס"ח לא תיפתח כסדרה: אנשי הסגל האקדמי הודיעו כי בעקבות כישלון פגישתם עם נציגי האוצר לא יחלו הלימודים באוניברסיטאות במועד המתוכנן. לאחר רצף פגישות ללא הסכמה, לא מתוכננת פגישה נוספת לסוף השבוע. עם ועד ראשי האוניברסיטאות הגיעו אנשי ראש הממשלה להסכמה לגבי העברת התקציבים: "עקרונית שנת הלימודים תיפתח".
במהלך המשא ומתן הקדחתני, שהתנהל בשעות האחרונות בירושלים בין אנשי הממונה על השכר באוצר לבין ראשי הסגל האקדמי הבכיר, סירבו אנשי האוצר לפצות את המרצים ולהכיר בתביעתם לתוספת על שחיקת שכרם מאז שנת 2001.
תגובת המרצים לא אחרה לבוא: "לצערנו לא נותרה לנו ברירה אחרת מלבד לשבות", אמרו ראשי הסגל האקדמי.
המחלוקת בין שני הצדדים ידועה זה זמן רב, וגם אתמול הסתיימה הפגישה בכישלון. "חבל שהם לא לוקחים אותנו ברצינות", אמר פרופ' צבי הכהן, ראש הסגל האקדמי. מאז יום שלישי ניהלו אנשי הממונה על השכר באוצר מספר פגישות עם ראשי הסגל האקדמי, כאשר בשתיים מהם נכחה שרת החינוך תמיר.
ראשי הסגל האקדמי הבכיר דורשים חתימה על הסכם שכר חדש, ובו פיצוי על השחיקה בשכרם, שנאמדת לדבריהם ב-15%. באוצר הציעו למרצים לפתוח במגעים לחתימה על הסכם שכר חדש, אבל סירבו להתחייב על הפיצוי האמור.
הצלחה עם ראשי האוניברסיטאות
במקביל, בחזית ור"ה (ועדת ראשי האוניברסיטאות) נוחלת הממשלה הצלחה. במהלך השעות הקרובות צפויים הצדדים להודיע כי סיכמו את התנאים להעברת סכום של כ-300 מיליון שקל לתקציב האוניברסיטאות במהלך החודשים הקרובים. ההסכמה מגיעה לאחר שהמגעים צברו תאוצה במהלך 48 השעות האחרונות.
הערב נפגשו מזכיר הממשלה עובד יחזקאל, הממונה על התקציבים, באוצר קובי הבר, ונשיאי האוניברסיטאות בר-אילן והעברית פרופסור משה קווה ופרופסור מנחם מגידור. בין ראשי האוניברסיטאות לממשלה קיימות הבנות לגבי אופן העברת 300 מיליון השקלים הנוספים לתקציב המוסדות.
על פי הערכות האוניברסיטאות, סכום של כ-100 מיליון שקלים יתקבל באופן מיידי, ויתרת הסכום תועבר בתחילת שנת 2008. "הפערים כל כך קטנים שאין סיבה שלא נסיים את הסיפור עוד הערב", אמרו גורמים המעורבים במשא ומתן. "באופן עקרוני שנת הלימודים האקדמית תיפתח, כל עוד הנושא קשור לבעיות תקציביות".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")