מיום ראשון: שביתה גם באוניברסיטאות

הסגל האקדמי הודיע כי לא יפתח ביום ראשון את שנת הלימודים באוניברסיטאות, בעקבות כישלון השיחות עם האוצר. המרצים, שדרשו תוספת לשכר, הודיעו: לא נותרה כל ברירה מלבד לשבות

סטודנטים רבים עוד מתמודדים עם השלכות השביתה של השנה שעברה, וגם שנת הלימודים תשס"ח לא תיפתח כסדרה: אנשי הסגל האקדמי הודיעו כי בעקבות כישלון פגישתם עם נציגי האוצר לא יחלו הלימודים באוניברסיטאות במועד המתוכנן. לאחר רצף פגישות ללא הסכמה, לא מתוכננת פגישה נוספת לסוף השבוע. עם ועד ראשי האוניברסיטאות הגיעו אנשי ראש הממשלה להסכמה לגבי העברת התקציבים: "עקרונית שנת הלימודים תיפתח".

במהלך המשא ומתן הקדחתני, שהתנהל בשעות האחרונות בירושלים בין אנשי הממונה על השכר באוצר לבין ראשי הסגל האקדמי הבכיר, סירבו אנשי האוצר לפצות את המרצים ולהכיר בתביעתם לתוספת על שחיקת שכרם מאז שנת 2001.

תגובת המרצים לא אחרה לבוא: "לצערנו לא נותרה לנו ברירה אחרת מלבד לשבות", אמרו ראשי הסגל האקדמי.

המחלוקת בין שני הצדדים ידועה זה זמן רב, וגם אתמול הסתיימה הפגישה בכישלון. "חבל שהם לא לוקחים אותנו ברצינות", אמר פרופ' צבי הכהן, ראש הסגל האקדמי. מאז יום שלישי ניהלו אנשי הממונה על השכר באוצר מספר פגישות עם ראשי הסגל האקדמי, כאשר בשתיים מהם נכחה שרת החינוך תמיר.

ראשי הסגל האקדמי הבכיר דורשים חתימה על הסכם שכר חדש, ובו פיצוי על השחיקה בשכרם, שנאמדת לדבריהם ב-15%. באוצר הציעו למרצים לפתוח במגעים לחתימה על הסכם שכר חדש, אבל סירבו להתחייב על הפיצוי האמור.

הצלחה עם ראשי האוניברסיטאות

במקביל, בחזית ור"ה (ועדת ראשי האוניברסיטאות) נוחלת הממשלה הצלחה. במהלך השעות הקרובות צפויים הצדדים להודיע כי סיכמו את התנאים להעברת סכום של כ-300 מיליון שקל לתקציב האוניברסיטאות במהלך החודשים הקרובים. ההסכמה מגיעה לאחר שהמגעים צברו תאוצה במהלך 48 השעות האחרונות.

הערב נפגשו מזכיר הממשלה עובד יחזקאל, הממונה על התקציבים, באוצר קובי הבר, ונשיאי האוניברסיטאות בר-אילן והעברית פרופסור משה קווה ופרופסור מנחם מגידור. בין ראשי האוניברסיטאות לממשלה קיימות הבנות לגבי אופן העברת 300 מיליון השקלים הנוספים לתקציב המוסדות.

על פי הערכות האוניברסיטאות, סכום של כ-100 מיליון שקלים יתקבל באופן מיידי, ויתרת הסכום תועבר בתחילת שנת 2008. "הפערים כל כך קטנים שאין סיבה שלא נסיים את הסיפור עוד הערב", אמרו גורמים המעורבים במשא ומתן. "באופן עקרוני שנת הלימודים האקדמית תיפתח, כל עוד הנושא קשור לבעיות תקציביות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

מנכ"ל החברה, משה קמחי. קרדיט: ענבל מרמרימנכ"ל החברה, משה קמחי. קרדיט: ענבל מרמרי

צעד נוסף לפתיחת השוק: נימה קיבלה אישור להציע פיקדונות ולהנפיק חשבונות לקבלת שכר

הצעד הרגולטורי החדש מהווה הבעת אמון נוספת של מרשות ניירות ערך בחברת הפינטק נימה, שכבר קיבלה קוד זיהוי 21 מבנק ישראל. מנכ"ל נימה, משה קמחי: "אנו שמחים על האפשרות להרחיב את סל השירותים הפיננסיים ללקוחותינו, ולספק גישה לשירותים פיננסים הוגנים לכל אדם"

רן קידר |
נושאים בכתבה נימה צור שמיר

הרשות לניירות ערך העניקה אתמול לחברת נימה רישיון חברת תשלומים המאפשר לה להנגיש ללקוחותיה חשבונות לקבלת משכורות, פיקדונות וגמלאות. נימה הינה חברת הפינטק הישראלית הראשונה שמקבלת אישור זה. הרישיון ניתן לחברה כחצי שנה לאחר הגשת הבקשה, ובעקבות אישור התיקון לחוק להגנת השכר משנת 2024, אשר מאפשר למעסיק להפקיד את שכר העובדים שלו לחברות תשלומים שאינן בנקים מסחריים או בנק הדואר.

חברת נימה הינה חברה טכנולוגית שמפעילה שני קווי מוצר: פלטפורמת תשלומים המספקת שירותים לבנקים ומוסדות פיננסים בארץ ובעולם, וחשבון דיגיטלי הפונה ללקוחות פרטיים. בעבר היו לבנק הפועלים ובנק דיסקונט החזקות בנימה, אך עקב התערבות של הרגולטור הם נאלצו למכור, וכיום החברה בשליטה כמעט בלעדית של צור שמיר צור -0.17%  שמחזיקה בכ-87.6% בחברה. 

נימה עברה כבר שני סבבי גיוס חיצוניים בשנים האחרונות: אחד לפי שווי של 200 מיליון שקל בשנת 2022 והשני לפי 180 מיליון שקל בשנת 2024, אז רכשה ביטוח ישיר השקעות פיננסיות את חלקם של הבנקים והמנהלים בחברה. 

עם גידול מהיר בפעילות, ייתכן שנימה מתחבאת מתחת לרדאר של המשקיעים. נכון למאי 2025, ביצעה PWC הערכת שווי חיצונית, המייחסת לנימה שווי של כ-484 מיליון שקל המתבססת על צמיחה של עשרות אחוזים בשנה, עלייה במספר המשתמשים (שניתן להעריכו בעשרות אלפים) ויכולת חדירה לשווקים גדולים, כגון אירופה ואסיה.

נימה מספקת מזה עשור פתרונות פיננסיים דיגיטליים ללקוחות פרטיים, ביניהם עובדים זרים ומעסיקים בישראל, ומעניקה להם גישה קלה, שקופה ומשתלמת לשירותים אלו. החברה הוקמה מתוך רצון לפשט ולהנגיש שירותים פיננסיים, וכן על מנת לתת מענה מתאים לאנשים שלא קיבלו פתרון ראוי מהמערכת הבנקאית. כעת, בעקבות קבלת הרישיון, מורשה החברה, בין היתר, לקבל משכורות, פיקדונות וגמלאות, להנגיש כרטיסי חיוב ואמצעי תשלום מסוגים שונים ולהעביר תשלומים בין לקוחות פרטיים לבתי עסק. בנוסף, החברה תוכל להעניק ללקוחותיה פיקדונות נושאי ריבית על הכספים המופקדים בחשבון.