החשב הכללי עשוי לסיים את תפקידו בימים הקרובים: שר האוצר הציע את תפקידו של זליכה לשוקי אורן מבנק לאומי

מינויו של אורן, מנכ"ל בנק לאומי שוייץ בחמש השנים האחרונות, יובא לאישור הממשלה בכפוף לאישור ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה. זליכה בתגובה: ניפגש בבג"ץ
לירון יחזקאל |

המאבק בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לבין החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח ד"ר ירון זליכה, מגיע לשלבי הסיום: שר האוצר, רוני בר-און, הציע אתמול (ג') את תפקיד החשב הכללי במשרד האוצר לשוקי אורן, המשמש כיום כמנכ"ל בנק לאומי בשוויץ וכיהן בעבר כסגן החשב הכללי באוצר. בכך יביא בר-און לסיום הקדנציה של זליכה, בתום ארבע שנים. בר-און צפוי להביא את מינויו של אורן לאישור הממשלה, בימים הקרובים.

הבאת המינוי לממשלה תעשה בכפוף לאישור ועדת המינויים, בראשות נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר. בהתחשב בעברו של אורן בשירות הציבורי ובמשרד האוצר - נראה כי לא תהיינה לנציבות שירות המדינה הסתייגויות ממועמדות זו.

בסוף אוגוסט האחרון הודיע השר בר-און, כי תקופת כהונתו של זליכה תסתיים עם מועד פקיעת חוזהו - בסוף חודש אוקטובר 2007. בר-און אמר אז, כי "עקרון הרוטציה הוא ערך בעל חשיבות עליונה, קדנציה בת ארבע שנים הינה מכובדת וראוי לסיימה במועד פקיעתה".

אורן (48) הוא מוסמך במינהל עסקים ובוגר הפקולטה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. לפני שהיה מנכ"ל בנק לאומי בשוויץ, כיהן עד שנת 2002 בכמה תפקידים, ביניהם משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים, בבנק אינווסטק.

זליכה הסתפק בתגובה קצרה להודעה ומסר: "ניפגש בבג"ץ".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.