המשטרה תוציא צו מעצר נגד מנכ"ל חפציבה
המשטרה מתכוונת להוציא במהלך היום צו מעצר נגד מנכ"ל חברת חפציבה, בועז יונה, בפרשת קריסת חברת הבנייה שניהל. בסוף השבוע שעבר נעצר מנהל החשבונות של החברה, זאב טננבאום, בחשד לשורה של עבירות חמורות בהן הונאת לקוחות.
גורמים במשטרה מסרו הבוקר כי בכוונת המשטרה להניח את ידה על יונה, עוד לפני הוצאת צו המעצר. וכי אם הוא יאותר, עוד בטרם יוצא הצו, הוא יעוכב מיידית לחקירה. עם זאת במשטרה מבהירים כי הם לא יודעים בשלב זה היכן הוא מסתתר.
לפי מידע שהתקבל במשטרה בועז יונה נמלט לצרפת. במידה והוא לא יתייצב במשטרה, הוא יוכרז כדרוש לחקירה ותבחן הגשת בקשה להסגרתו. אתמול קיים ניצב דנינו דיון בנושא החקירה בהשתתפות נציגי הפרקליטות, הרשות לניירות ערך, רשות המסים וכונס הנכסים הראשי.
ביום שישי האריך בית משפט השלום בתל-אביב בשבעה ימים את מעצרו של טננבאום, מנהל הכספים של החברה, שנעצר בחשד לעבירות של גניבה בידי בעלים ומורשים, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קשירת קשר להונות רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות על חוק ניירות ערך.
פגיעה ברכוש הציבור ובאמונו
טננבאום, ששימש כמנהל הכספים של חברת "חפציבה", חשוד כי ביצע מעשה מרמה והונאה יחד עם אחרים כלפי לקוחות החברה, המוסדות הבנקאים שליוו את הפרויקטים השונים של קבוצת החברות וגורמים נוספים שעמדו בקשרים עסקיים עם קבוצת החברות. במשטרה ציינו כי מעשי החשוד גרמו לפגיעה ברכוש הציבור ובאמון שהציבור רוכש לבעלי תפקידים בתאגידים השונים.
ביום שלישי האחרון הורה ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יוחנן דנינו, לפתוח בחקירה פלילית נגד בעלי החברה ובראשם המנכ"ל בועז יונה, זאת בעקבות פניית עשרות לקוחות זועמים של החברה אל משטרת מרחב מוריה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
