המשטרה תוציא צו מעצר נגד מנכ"ל חפציבה
המשטרה מתכוונת להוציא במהלך היום צו מעצר נגד מנכ"ל חברת חפציבה, בועז יונה, בפרשת קריסת חברת הבנייה שניהל. בסוף השבוע שעבר נעצר מנהל החשבונות של החברה, זאב טננבאום, בחשד לשורה של עבירות חמורות בהן הונאת לקוחות.
גורמים במשטרה מסרו הבוקר כי בכוונת המשטרה להניח את ידה על יונה, עוד לפני הוצאת צו המעצר. וכי אם הוא יאותר, עוד בטרם יוצא הצו, הוא יעוכב מיידית לחקירה. עם זאת במשטרה מבהירים כי הם לא יודעים בשלב זה היכן הוא מסתתר.
לפי מידע שהתקבל במשטרה בועז יונה נמלט לצרפת. במידה והוא לא יתייצב במשטרה, הוא יוכרז כדרוש לחקירה ותבחן הגשת בקשה להסגרתו. אתמול קיים ניצב דנינו דיון בנושא החקירה בהשתתפות נציגי הפרקליטות, הרשות לניירות ערך, רשות המסים וכונס הנכסים הראשי.
ביום שישי האריך בית משפט השלום בתל-אביב בשבעה ימים את מעצרו של טננבאום, מנהל הכספים של החברה, שנעצר בחשד לעבירות של גניבה בידי בעלים ומורשים, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קשירת קשר להונות רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות על חוק ניירות ערך.
פגיעה ברכוש הציבור ובאמונו
טננבאום, ששימש כמנהל הכספים של חברת "חפציבה", חשוד כי ביצע מעשה מרמה והונאה יחד עם אחרים כלפי לקוחות החברה, המוסדות הבנקאים שליוו את הפרויקטים השונים של קבוצת החברות וגורמים נוספים שעמדו בקשרים עסקיים עם קבוצת החברות. במשטרה ציינו כי מעשי החשוד גרמו לפגיעה ברכוש הציבור ובאמון שהציבור רוכש לבעלי תפקידים בתאגידים השונים.
ביום שלישי האחרון הורה ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יוחנן דנינו, לפתוח בחקירה פלילית נגד בעלי החברה ובראשם המנכ"ל בועז יונה, זאת בעקבות פניית עשרות לקוחות זועמים של החברה אל משטרת מרחב מוריה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
