סינגפור תקבל היום את פני חברות ההיי-טק הישראליות

25 חברות בתחום תקשורת ישתתפו בפעילויות מכון היצוא בתערוכת CommunicAsia שנפתחה היום בסינגפור; בין המשתתפות: ECI, רדוור, רדקום, נטקס, טלרד, אלוט תקש' ועוד
סיון איזסקו |

תערוכת CommunicAsia הינה התערוכה האזורית הגדולה והחשובה באסיה-פאסיפיק בתחום התקשורת. התערוכה משתרעת על פני 100,000 מ"ר, יציגו בה כ-1,650 מציגים מ-60 מדינות וצפויים לבקר בה כ-65,000 מבקרים מרחבי העולם.

במסגרת התערוכה מכון היצוא בשיתוף עם הנספחים המסחריים של משרד התמ"ת: ענת כץ – הנספחת בסינגפור; אתי לוי – הנספחת בתאילנד; צחי זלצר – הנספח בהודו; נילי שלו – הנספחת באוסטרליה; אלון שלזינגר – הנספח בקוריאה; אורי גוטמן – הקונוסל בשנגחאי מארגנים לחברות הישראליות מפגשים עסקיים עם מבקרים ומציגים ממדינות אסיה-פאסיפיק. פעילות זו משמשת קרש קפיצה לחברות סטארט-אפ צעירות ומאפשרת להגביר ולהגדיל את החדירה והנוכחות של החברות הבוגרות.

הביתן הלאומי של מכון היצוא כולל את החברות הבאות: אוברסי (Oversi); אינספייר (InspiAir); סלטרו (Celtro); ספייסקום תקשורת (Space Communication); סורף תקשורת פתרונות Surf Communication Solutions וחברת אמ.טי.אס MTS.

כמו כן ישתתפו 21 חברות בפעילות ליצירת מפגשים עסקיים לחברות הישראליות. ECI; Telrad; RAD; RADWIN; Allot; RADCOM; WiNetworks; Telemessage; Surf; Netex; RiT; RADware; Optibase; Nexperience; Exent; ECtel; CSI; Corrigent; Comarcom; Celtro; Cellebrite.

מנהל ענף התקשורת בחטיבת ההיטק במכון היצוא, אמנון פרבר הוסיף, כי במהלך הביקור יערכו כ-150 מפגשים עסקיים אישיים עם מקבלי החלטות של כ-30 מפעילי תקשורת קווית, סלולרית, אינטרנטית מובילות, בראשן חברות כגון: Singtel ו- Starhub מסינגפור, TOT ו- AIS מתאילנד, PCCW מהונג-קונג, Globe ו- PLDT מהפיליפינים ועוד.

ממכון היצוא נמסר, כי יצוא ציוד התקשורת למדינות אסיה-פאסיפיק (כולל תאילנד, וייטנאם, טייואן, פיליפינים, אינדונזיה, מאלזיה, סינגפור, אוסטרליה וניו-זילנד) גדל ברבע הראשון של 2007 בכ-28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-64 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.