דיסקונט גבה מלקוח 10,730 שקל עבור 101 דפי חשבון
בעקבות פסיקת ביהמ"ש, כי בנק דיסקונט (דיסקונט א ) חייב להמציא ללקוח מסמכים במסגרת תביעת הבנק נגדו, הודיע הבנק ללקוח כי ברשותו 2,146 מסמכים ודרש תמורתם סך של 10,730 שקל.
מחברת פייפ ליין נמסר, כי הצ'ק הנדרש נשלח אל הבנק אך בתמורה שלח הבנק ללקוח רק 101 דפים בלבד, כאשר מתוכם 11 דפים כבר צורפו לכתב התביעה. הבנק גבה את כל הכסף ולא טרח להחזיר ללקוח את ההפרש בגובה של 10,280 שקל, כך שכל דף עלה ללקוח 106 שקל.
כך עולה מבקשה למתן רשות להתגונן נגד תביעת הבנק שהגישה חברת פייפ ליין קווי צנרת ומנהלה. החברה טוענת עוד, באמצעות עוה"ד אופיר צברי ואמיר פינטו ממשרד "צברי-יובל", כי בנק דיסקונט הפר פעם אחר פעם צווי בית משפט ולא העביר ללקוח מסמכים חשובים להגנתו. לדבריה, הבנק עשה חוכא ואטלולא מהחלטות בית המשפט, הפגין זלזול ונהג בעזות מצח כאשר הוא מתעלם מהחלטות ביהמ"ש.
החברה, שהסתמכה על בקשת מסמכים של חברת "שגיא חישובי ריבית", המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים, דרשה מהבנק מסמכים מיום פתיחת החשבון ועד להגשת התביעה. בית המשפט קיבל את הדרישה ופסק כי על הבנק לספק את המסמכים, אך הבנק משך את הזמן באמתלות שונות ולא העביר המסמכים, עד למועד שבו דרש מהלקוח סכום עתק עבור הצילומים וסיפק לו רק חלק קטן מהמסמכים.
עוה"ד מבקשים מביהמ"ש לתת ללקוח רשות להתגונן בשל הפרת צווי בתי משפט הרבים, לחייב את הבנק להשיב ללקוח את הכסף שגבה ממנו על אף שלא הומצאו מסמכים ללקוח, וכן לחייב את הבנק בתשלום הוצאות לדוגמא בגין התנהגותו עזת המצח.
בבקשה מוזכרות החלטות קודמות של בתי משפט שקבעו, כי אם בנק לא ממציא ללקוח מסמכים שנדרשו ללא צידוק סביר, הלקוח יוכל לקבל רשות להתגונן על מנת לחייב את הבנק להוכיח את תביעתו.
בנק דיסקונט מסר בתגובה כי, החלטת בית המשפט מיום 10.4.07,קבעה כי "ימציא בא כח המשיב (הבנק)לבא כח המבקשים(פייפ ליין קווי צנרת בע"מ) את חלקם הראשון של המסמכים (דפי חשבון מ7 השנים האחרונות)
תמורת העמלה כפי שנקבעה בהחלטתי" העמלה שנקבעה לפי החלטת בית המשפט,מסתכמת ב-5 ש"ח לכל מסמך. עוד קבע בית המשפט כי רק לאחר התשלום ע"י הנתבעים לבנק, יסופקו המסמכים המבוקשים. על פי החלטת בית המשפט ובתמורה ל 2146 מסמכים ודפי חשבון,הסתכמה העלות בכ 10,730 ש"ח. בתאריך 16.5.2007, שולם הסכום ע"י הנתבעים. הבנק מצידו סיפק מיידית חלק מהמסמכים המבוקשים ובימים הקרובים תושלם פעולת האיחזור ויועברו יתר המסמכים, בהתאם. כלומר, לא גבינו תשלום של 10,730 ש"ח עבור 101 מסמכים אלא עבור 2146 מסמכים, שחלקם נמסר וחלקם ימסר בימים הקרובים; עלות כל מסמך שמאוחזר - 5 ש"ח ולא 106 ש"ח כפי שנטען.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
