אאורה תקים 1550 יח"ד ברומניה בשקעה של 725 מ' שקל
אאורה בשליטת יוסף צליח ובועז משעולי, ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום הייזום למגורים במזרח אירופה וחותמת על עסקת ענק בעיר ברשוב שברומניה. חברה בת (75%) של אאורה, המוחזקת בשיתוף עם קבוצת בראון-אדם (25%), התקשרה בהסכם מקדמי לרכישת קרקע בעיר בראשוב (Brasov) שברומניה עליה עתיד לקום פרוייקט בן 1,550 דירות בהשקעה כוללת של כ- 725 מיליון שקל (כ- 129 מיליון יורו) ועם הכנסות צפויות של כ-1.1 מיליארד שקל (198 מיליון יורו) הקרקע הנרכשת משתרעת על פני שטח של כ- 51 דונם ותמורתה תשלם חברת הבת כ- 75 מיליון שקל (כ- 13.5 מיליון יורו). בכוונת אאורה להקים על הקרקע שכונת מגורים יוקרתית שתכלול גם חניות עיליות ותת-קרקעיות, שטחי אחסון, שטחים ירוקים, בריכה וספא. העיר בראשוב, בה יוקם הפרוייקט, מצויה במרכז רומניה (כ- 170 ק"מ צפונית לבוקרשט), משמשת כבירת מחוז בראשוב ומתגוררים בה כ- 280,000 תושבים. יצוין, כי זהו פרויקט חמישי של החברה שנעשה בשיתוף עם קבוצת בראון-אדם הנמצאת בשליטת גדעון בראון, יוסף אדם, שמעון כהן ואבי שוורץ, לאחר שבשבוע שעבר חתמו השתיים על הסכם מקדמי לרכישת קרקע בברשוב, עליה עתיד לקום פרוייקט בן 100 יחידות דיור ולפני כשבועיים חתמו על הסכם מקדמי לרכישת קרקע בבוקרשט לבניית פרוייקט מגורים בן 200 יחידות דיור. פרויקטי הבניה למגורים המשותפים לקבוצת אאורה ולקבוצת בראון-אדם נבנים תחת שם המותג השיווקי פרימה-ורה ("PRIMAVERA"). יוסף צליח, יו"ר אאורה, אמר היום: "קבוצת אאורה נכנסה לתחום הבנייה למגורים במזרח אירופה לפני כחצי שנה וכיום אנו בונים כ- 3,500 יחידות דיור. אנו מאמינים בפוטנציאל הצמיחה הטמון בשוק הרומני ופועלים במרץ על מנת להרחיב את פעילותנו ונוכחותנו במדינה, הן בתחום המגורים המתפתח והן בתחום המשרדים ומרכזי המסחר. במקביל אנו מחפשים כל העת הזדמנויות עסקיות במדינות אחרות במזרח אירופה ובישראל". בתוך כך, אתמול הודיעה אאורה כי מכרה את יתרת הקרקע במגרש בבאר יעקב, המיועדת להקמתן של 99 יח"ד, תמורת כ- 20.2 מיליון שקל וברווח של כ- 5.6 מיליון שקל. חלקה של אאורה ברווח מסתכם בכ- 2.8 מיליון שקל. הקרקע הנמכרת היא חלק ממתחם, בשטח של 36 דונם, שרכשה אאורה בספטמבר 2006 יחד עם חברת ס.י אבן יזמות, תמורת כ- 52.5 מיליון שקל, המיועד להקמתן של 367 יחידות דיור, הרווח המצטבר לאאורה ממכירת כל החלקות במתחם מסתכם בכ-10.3 מיליון שקל.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
