בעלי עניין: נמרודי מריח את פרמיית הרכישה של מעריב
השבוע היה עמוס במיוחד בבחינת עסקאות בעלי עניין, אשר חלקם כמו במקרה פטרו גרופ וכלל, התגלו כמוצלחות במיוחד עבור החברות הרוכשות. עסקת הענק של השבוע שייכת לשרי אריסון אשר הוסיפה לבנק ההחזקות שלה את השליטה בחברת מלח, כשהנקודה החשובה והעיקרית בעסקה עבור אריסון היא העברה של 6% נוספים ממניות בנק הפועלים אשר זיכו אותה בשליטה מלאה בקבלת ההחלטות בבנק. העסקה נרקמה כבר בחודש ינואר השנה, זאת לאחר מסכת ארוכה של חילוקי דעות בין שרי אריסון לנוחי דנקנר. סלע המחלוקת בין הצדדים נסוב בתחילה סביב רכישת מניות השותפים האמריקנים בבנק, כשלאחר שהשלימה את העסקה עם האמריקנים התפנתה אריסון לרכוש את חלקה של משפחת דנקנר במלח. הסכם הרכישה אשר נקבע בינואר שיקף למלח שווי של 1.4 מיליארד שקל - גבוה בכ-28% נכון ליום ההסכם. בזמן השלמת העסקה ביום א' הועברו כל המניות לפי שער ממוצע של 33.75 שקל, כ-6% מעל למחירה באותו יום. שווי העסקה כולה עמד על כ-1.1 מיליארד שקל. אריסון לא הסתפקה בכך, ובמקביל אספה עוד 20% ממניות מלח בבורסה כשכעת עומדות החזקותיה בחברה מעל ל-80%. אריסון החליטה במקביל למנות 4 דירקטורים חדשים בחברה, בינהם גם דליה רבין. בין הדירקטורים העוזבים נמנים שמואל דנקנר ודוד דנקנר. גוזרים קופון את קופון השבוע בסכום של כ-32 מיליון שקל גזרו באופן מושלם בבית ההשקעות של כלל פיננסים. תקראו לזה יד המקרה, אבל הדבקות והאמונה של כלל בחברת פטרו גרופ השתלמה. מזה תקופה ארוכה ממליץ האנליסט בני דקל מכלל על החברה אשר זוהתה על ידו כבעלת פוטנציאל רב, לאור זאת לא חשש להגדיל את האחזקה גם בסוף חודש מאי בסמוך לזינוק דו-יומי של כ-15% במניה (כלל פיננסים רכשה אז 4.066 מיליון שקל לפי 21.4 שקל למניה). במהלך החודש האחרון רכשה כלל פיננסים מניות פטרו גרופ בסכום של 35 מיליון שקל. את מרבית הסכום (31.1 מיליון שקל) רכש בית ההשקעות מפיננסיטק (בעלת עניין אחרת בחברה) בתחילת מאי בשתי עסקאות נפרדות ולפי שווי מניה ממוצע של כ-16.75 שקל. שווי המניה ביום הזינוק עמד על 36.5 שקל. תשואה בהחלט מרשימה של יותר מ-100% בתוך חודש בדיוק. נציין, כי בסיכום שבועי עלו מניות פטרו גרופ כ-56%. פרמית הרכישה של נמרודי נראה כי עופר נמרודי מתחיל להריח את מכירתו של עיתון מעריב - חברת בת של הכשרת הישוב וחולם על פרמיית הרכישה. נמרודי רכש השבוע כמליון מניות לפי שער של 35.5 שקל ובתמורה ל-35 מיליון שקל. השבוע התפרסם, כי המו"מ על מעריב הגיע לפרשת דרכים כשהמועמדים הפוטנציאלים לרכישה הם - המיליארדר הגיאורגי בדרי פטרקצישווילי, והמיליארדר שלדון אדלסון, לשעבר הבעלים של העיתון היומי 'ישראלי'. על פי הפרסומים, המגעים מתנהלים לפי שווי חברה של כ-200 מיליון דולר, בעוד שהשווי הבורסאי של "מעריב" עומד על כ-156 מיליון דולר. לאחר הרכישה החזקותיו של נמרודי בהכשרת הישוב עומדות על 27%, ויחד עם אביו יעקב מחזיקים השניים כ-75% מהחברה. מהלך של איחוד בין זכויות ההון במניות היסוד בחברה למניות הרגילות יכול להגדיל את האחזקות של משפחת נמרודי בחברה לכ-80%. מלבד הרכישה הנוכחית רכש נמרודי מניות בהיקף של כ-70 מיליון שקל מאז תחילת השנה, כשמאז על רקע הערכות הרכישה זינקו המניות בשיעור של כ-40%.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
הפלגה בקרוז (דאלי אי)ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"
בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?
הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא.
מהפך בתפקיד ההורים
במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.
עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.
השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה
בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?". המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו.
- אחות הורישה לאח אחד - השני לא מוותר; מה נפסק?
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבות לשינוי: למה ההורים השתנו?
מאחורי המגמה הזו עומדות סיבות רבות המשלבות גורמים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. כאמור, תוחלת החיים ארוכה יותר. בישראל של 2025, תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ונעה סביב 83 לגברים ו-87 לנשים. הורים שפורשים בגיל 65 מבינים שיש להם עוד 20-30 שנה של חיים פעילים, והם רוצים לנצל את השנים האלה לטיולים, תחביבים או פשוט חיים נוחים בלי לחץ כלכלי.
