וול סטריט הורידה את המעו"ף; אפריקה נפלה עוד 3.4%

המדדים באחד העם הושפעו לרעה מפתיחת המסחר השלילית בוול סטריט: מדד ת"א 25 איבד 0.89% ומדד הנדל"ן נחתך ב-2%; לייפווייב צנחה 13%, שנפ זינקה 12%
סיון איזסקו |

המדדים המובילים בבורסה באחד העם עברו בצהרי היום להסחר בירידות שערים חדות לאחר שנסחרו ביציבות בשעות הבוקר היום. ברקע, המדדים המובילים בוול סטריט שפתחו את המסחר בירידות קלות, שתיקנו את רמות השיא שנרשמו אתמול במדד הדאו ג'ונס.

עוד ברקע למסחר, אתמול החליט הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD, לפתוח בתהליך של קבלת ישראל ו-4 מדינות נוספות כחברות בארגון. שרים מ-30 מדינות מפותחות השייכות לארגון כיום (וביניהן ארה"ב, בריטניה, גרמניה ויפן) קבעו, כי יש לפתוח במשא ומתן רשמי על צירוף ישראל, תהליך שצפוי להמשך כשנה. על המשמעות של הצטרפותה של ישראל לארגון הדעות חלוקות: בעוד שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר מייחס לאירוע חשיבות היסטורית וכלכלית, נגיד בנק ישראל הקודם, דוד קליין מתייחס לאירוע כמשול ל-"הצטרפות למועדון גולף בקיסריה".

עוד בעולם: מדדי אסיה העיקריים חתמו את המסחר הבוקר בעליות שערים. מדד שנחאי עלה 1.5%, הקוספי עלה ב-0.94%, ההנג סנג התחזק ב- 0.27%, ומנגד מדד הניקיי עבר לקראת סיום המסחר לירידה של 0.17%.

מדד הנאסד"ק פתח את המסחר לפני זמן קצר בירידה של 0.26% ומדד הדאו ג''ונס פתח בירידה של 0.25%.

מדד המעו"ף איבד 0.89% לרמה של 1,114 נקודות, מדד ת"א 100 איבד 0.96% לרמה של 1101 נקודות. התל טק ירד ב-0.26%, ת"א נדל"ן 15 נחתך בכ-2% ומדד הבנקים נחלש ב-0.83%.

מניות במרכז

מניות בנק לאומי נחלשו ב-1.35%, כשהן ממשיכות לסבול בעקבות חוסר הודאות האופפת את מכירת הבנק. ברקע, המדינה מעכבת את רכישת הבנק על ידי קרן הגידור סרברוס גבריאל. האופציה של הקרן לרכישת הבנק צפויה לפקוע ביום חמישי הקרוב (ה-24 במאי), ובינתיים מניות הבנק איבדו אתמול מערכן כ-0.9% במחזור הגדול ביותר בבורסה.

מניית לייפוייב ממשיכה גם היום לייצר דפיקות לב למשקיעיה, כשהיא מאבדת למעלה מ-13% במחזור מסחר של 18 מיליון שקל. המניה נסחרה אתמול במחזור של 33 מיליון שקל ועברה במהלך המסחר מעליה של יותר מ-10% לירידה של כ-15% לפני שסגרה בירידה של 6%.

מניית דלק רכב איבדה כ-2.5% לאחר שאתמול נסגר המסחר במניה בירידות של 1.7%, בעקבות פרסום הדוחות שלשום שהובילו את המניה לזינוק של 9%. במסגרת הדוחות הציגה החברה זינוק מרשים בשיעור של 50.6% בשורת הרווח הנקי להיקף של 100 מיליון שקל. המחזור הכולל של החברה טיפס ב-16.5% ביחס לרבעון המקביל ב-2006 והסתכם ב-1.175 מיליארד שקל.

מניית אוסיף צונחות 6.65%. אתמול סגרה המניה בעליה של כ-2.5% בלבד לאחר שנסחרה במהלך היום בעליות של כ-10% בעקבות העברתה הרשמית של החברה לידיו של ארקדי גאידמק. עבור גאידמק מדובר בחברה הבורסאית הישראלית הראשונה שלו. העסקה הושלמה על ידי העברת 2.2 מיליון מניות ו-212 אלף אופציות בתמורה לסכום של כ-580 מיליון שקל.

מניית אינטרנט זהב, אשר פתחו את המסחר עם פער ארביטראז' חיובי של 1.35%, חתמה סביב רמות הפתיחה. ברקע, החברה פרסמה את תוצאותיה לרבעון הראשון בהם דיווחה על רווח של 23 סנט למניה והכנסות של 72 מיליון דולר. למרות השיפור כמעט בכל הפרמטרים, הירידה החדה נבעה מציפיית המשקיעים לדוחות טובים יותר, אך בתוך כך, גורמים בשוק העריכו כי תגובת המשקיעים לדוחות היתה מוגזמת.

אפריקה ישראל נחתכה היום בעוד 3.4%. החברה דיווחה שלשום על רכישת נכס אסטרטגי נוסף, בניין "מגדל השעון" ("the clock tower") הממוקם על שדרת מדיסון בין הרחובות 23-24 במנהטן, ניו-יורק, בתמורה לסך של כ- 200 מיליון דולר.

כן פייט ביופרמה השילה 3%. החברה דיווחה אתמול כי תתחיל בניסוי קליני מסוג phase ii בתרופת ה-cf101 להתוויה לטיפול במחלת הפסוריאזיס. זוהי ההתוויה השלישית לתרופת ה-cf101 אשר נמצאת בצנרת הפיתוח של כן פייט, בנוסף להתוויות המיועדות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית ובסינדרום העין היבשה, ששתיהן כבר נמצאות בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים.

חברת דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל נחלשה בכ-1.5%, לאחר שרשמה אתמול ירידות שערים חדות למרות הדיווח על תוצאות חיוביות לרבעון הראשון. הרווח הנקי הסתכם בכ-10.9 מיליון שקל, גידול של כ-28% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה ברבעון הראשון לשנת 2007 הסתכמו בכ-363.5 מיליון שקל, גידול של כ-42% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

היום אפריקה ישראל משדרת כי היא מאמינה בדניה סיבוס ומגדילה את אחזקה בחברה בתמורה לסכום של 3.7 מיליון שקל ולפי שער מניה של 72.88 שקל. לאחר השינוי עלתה האחזקה של אפריקה בחברת הבת מ-73.43% לשיעור של 73.7%.

האנליסטים מכלל פיננסים הורידו אתמול את המלצתם למניית אורמת ל"תשואת חסר" ואת מחיר המניה ל-46 שקלים. האנליסטים ממליצים למכור את מניות אורמת תעשיות, ולקנות את מניות החברה הבת אורמת טכנולוגיות במחיר של 39 דולר למניה. המניה נפלה ב-1.8%.

מניות חברת דיסקונט השקעות חתמו בשער הפתיחה, כשברקע חברת הבת, סלקום הודיעה הבוקר כי בכוונתה להפוך לבצע רישום כפול ולהיסחר גם בארץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.