בעלי עניין: הבורובוצ'ים רוכשים מניות אל על וכנפיים

מימשו את האופציות שהונפקו על ידי המדינה ורכשו מניות בהיקף של 25 מיליון שקל. חיים שני מנכ"ל נייס הגדיל את אחזקותיו בחברת יוניטרוניקס שבשליטתו
דותן לוי |

עסקת בעלי עניין הגדולה של השבוע שייכת לאחים איזי ודדי בורוביץ', בעלי השליטה בחברת כנפיים. חברת כנפיים שהיא גם בעלת השליטה באל על, ביצעה מימוש אופציות רכישה של מניות אל על, שהונפקו על ידי המדינה בהיקף כולל של כ-25 מליון שקל.

לאחר מימוש זה, ולאחר מימוש יתר האופציות שבכוונת החברה לממש עד ל-5 ליוני 2007, תמשיך החברה להחזיק בכ-40% מהון המניות ושיעור ההצבעה באל על (בדילול מלא), המאפשרים לה גם כיום את השליטה באל-על.

הכספים שמשולמים ושישולמו למדינה בגין מימוש אופציות הרכישה של מניות המדינה, צפויים להיות מופקדים בקופת הפיצויים לעובדי אל על ובכך יגדילו את ההון העצמי של אל על.

בעסקה נוספת השבוע, הודיעו איזי, דדי ורעיתו תמי בורוביץ (מוזס) כי הם מגדילים את אחזקותיהם במניות חברת כנפיים. משפחת בורוביץ' ניצלה את אופציית רכישת המניות מידי חברת כור תעשיות לרכישת כ- 4.96% ממניות חברת כנפיים תמורת סך של כ- 7.43 מיליון דולר, לפי מחיר מניה של 10.47 דולר.

על פי ההסכם רוכשת תמי בורוביץ (מוזס) את המניות מכור עבורה ועבור בני משפחתה: איזי בורוביץ רוכש 322,000 מניות, אחיו דדי בורוביץ רוכש 144,000 מניות, ותמי בורוביץ (מוזס) רוכשת 244,000 מניות.

בעקבות הרכישה הנוכחית, תגיע האחזקה של האחים איזי ודדי בורוביץ ותמי בורוביץ ושל בעלי השליטה האחרים שלהם הסכם שליטה עם משפחת בורוביץ במניות כנפיים לכ-51.7% מההון המונפק של כנפיים. בהמשך, יחד עם אופציות רכישה נוספות יוכלו בני המשפחה ובעלי השליטה להגדיל את האחזקות שלהם לכ- 55.9% .

מה עושים עם מניות לא סחירות?

עסקת בעלי עניין נוספת שהתבצעה השבוע שייכת לחברה אננומית למדי - אדומים. עיקר עיסוקה של החברה מתמקד בתחום תוספי המזון אותם היא מוכרת במצבם הגולמי ובעיקר בתורובות אבקתיות או נוזליות, כמעט לכל יצרני המזון בישראל.

המוכרים בעסקת המכירה שהתבצעה מחוץ לבורסה הם נושאי המשרה הבכירים בחברה, בינהם: פינטוס אלי מנהל המו"פ, ניסים גרתי היועץ המדעי, וג'ק אבל קרפל המזכיר. הקונה, היא בעלת השליטה בחברה - אמיליה פיתוח (67.11%).

היקף העסקה הכולל עמד על 8.54 מיליון שקל, בשער של 5.22 שקל למניה, הגבוה ב-17% נכון ליום העסקה (א'). הסיפור שעומד מאחורי העסקה - מניות שהוענקו לבכירים באדומים בהנחה שביום מן הימים יוכלו לממש אותם כרצונם, ולמכרם בבורסה. מאחר וכמעט ולא מתנהל מסחר במניה הסכימה החברה לרכוש מידם את המניות, ולזכות אותם בסכומים לא מבוטלים שלא היו מגיעים אליהם בשום צורה אחרת.

סטאר נייט מגדילה אחזקות באס.די.אס

חברת אס.די.אס דיווחה השבוע על עסקת ענק במסגרתה תמכור אמצעי ראיית לילה לצבא הודו בהיקף של 100 מיליון שקל. במקביל לדיווח על העסקה, החליטה החברה האם - סטאר נייט להגדיל את אחזקותיה באס.די.אס.

הרכישה התבצעה בשער נמוך במיוחד של 1.06 שקל למניה, נמוך בכ-77% ממחיר המניה הנוכחי שעומד על 1.88 שקל למניה. היקף הרכישה הכולל עמד על 340 אלף שקל. בעקבות העסקה גדל היקף החזקותיה של סטאר ניטט בחברה הבת ל-80.19%.

החברה הפרטית של חיים שני

בעסקה נוספת שהתבצעה השבוע הגדיל חיים שני - מנכ"ל נייס את אחזקותיו בחברת יוניטרוניקס שנמצאת בשליטתו ותחת ניהולו. שני רכש 47,000 מניות לפי שער של 4 שקלים למניה ובתמורה ל-188 אלף שקל. לאחר העסקה עומד היקף אחזקותיו של שני ביוניטרוניקס על 55.19%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים

גל ההונאות הפיננסיות הולך ומחריף - בנק ישראל מתכוון לחייב את הבנקים להקים מוקד אנושי זמין סביב השעון כדי לעצור עסקאות בזמן אמת

רן קידר |


בשנים האחרונות הפכה התופעה של הונאות פיננסיות ברשת למכת מדינה של ממש. פושעי סייבר וגורמים עברייניים מנצלים את התלות הגוברת של הציבור בשירותים דיגיטליים, ובמיוחד את חולשותיהם של אנשים במצבי לחץ או חוסר ידע טכנולוגי. יש כמה סוגים של הונאות כשחשוב להדגיש שהן "תוקפות" את כולם. הן מופנות יותר לאוכלוסיות שפחות מסתדרות עם הדיגיטל לרבות אוכלוסייה של מבוגרים, עולים חדשים, אבל הן מגיעות לכולם והקצב רק הולך ועולה. 

יש מספר דרכים לנסות להתמודד עם זה, מוזמנים להרחיב כאן: ההונאות הפיננסיות מתחכמות וזה רק יחמיר; איך להגן על עצמכם מהונאות?, אבל מהם סוגי ההונאות ומה מנסה בנק ישראל להורות לבנקים כדי לצמצם את הנזק מההונאות הפיננסיות ברשת? 

הונאות שהולכות ומתרבות   

אחת ההונאות המוכרות ו"הפופולארית" ביותר היא הונאות פישינג. מדובר בעיקר במיילים מזויפים שנראים כאילו נשלחו ישירות מהבנק שלכם (או גופים פיננסים אחרים), עם לוגו מושלם וכתובת דומה להפליא. ההודעה מודיעה על "פעילות חשודה בחשבון" ומבקשת ללחוץ על קישור כדי "לאמת את הזהות". ברגע שתלחצו, תגיעו לאתר מזויף שנראה בדיוק כמו אתר הבנק, שם תתבקשו להזין סיסמה ופרטים אישיים. זה לא רק בנקים וזה לא רק מיילים - הודעות לנייד ובכל דרך שאפשר לתקשר איתכם, יש אפילו שיחות שהם עושים, ולאחרונה גם שיחות AI. הכל כדי שתקישו על הלינק ותתפסו ברשת. איך זה עובד? נוכלים מתקשרים בטלפון, מציגים עצמם כנציגי הבנק או אפילו כחוקרי משטרה, ומשכנעים את הקורבן ש"זוהתה פריצה לחשבון". הם יוצרים תחושת דחיפות ופאניקה, ומנחים את הקורבן להעביר כספים ל"חשבון מאובטח" או למסור קודים שנשלחים ב-SMS. במקרים מתוחכמים במיוחד, הנוכלים אף משתמשים בטכנולוגיית זיוף מספר טלפון (Spoofing) כך שנראה שהשיחה אכן מגיעה מהבנק.

בנוסף יש גם תרמיות השקעות מזויפות שפורחות מאוד ברשתות החברתיות - פרסומות לכאורה של אנשי עסקים מוכרים או ידוענים שמבטיחות רווחים אסטרונומיים. הקורבנות מועברים לאתרי השקעות מזויפים, רואים "רווחים" וירטואליים במערכת, ומשקיעים עוד ועוד כסף - עד שמגלים שאין דרך למשוך את הכספים חזרה.

היקף הנזק מוערך במאות מיליוני שקלים בשנה, כאשר הנזק הממוצע להונאה בודדת יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים. במקרים רבים, לקוחות גילו רק בדיעבד שכספם נמשך מחשבון הבנק שלהם, ולא היה להם מענה מהיר לעצור את האירוע. הדפוס חוזר על עצמו: מתקפה שמתרחשת בשעות הלילה המאוחרות, בסופי שבוע או בחגים, כשהמוקדים הבנקאיים סגורים והלקוח מוצא את עצמו חסר אונים לחלוטין.