אורמת מאכזבת: הרווח הנקי נפל ב-45% ל-5.6 מ' דולר

ההכנסות של החברה שמרו על רמה דומה לרבעון המקביל ועמדו על כ-62 מיליון דולר. ה-EBITDA ברבעון השני ירד ב-8% והסתכם ב-26.2 מיליון דולר
חזי שטרנליכט |

ענקית האנרגיה אורמת פרסמה את התוצאות שלה לרבעון השני במהלך הלילה. הרווח הנקי של החברה צנח בשיעור ניכר לכדי 5.6 מיליון דולר - מדובר בנפילה בשיעור של 45%. ההכנסות של החברה שמרו על רמה דומה לרבעון המקביל ועמדו על כ-62 מיליון דולר.

מה ששחק את הרווח הנקי היתה ירידה בהכנסות ממגזר המוצרים, שאותה הסבירו בחברה עקב התנודתיות הקיימת במגזר זה וגם תמהיל מוצרים שונה. הכנסות מגזר החשמל גדלו בכ-16% והסתכמו בכ-48.2 מיליון דולר לעומת כ-41.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד והיוו כ-78% מהכנסות החברה.

הכנסות מגזר המוצרים (ללא מכירות בין חברתיות) הסתכמו בכ- 13.9 מיליון דולר, קיטון של כ-10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

שיעור הרווח הגולמי של אורמת עמד בשיעור של 62% ברבעון השני, והוא טיפס בכך משיעור של כ-59.9% ברבעון המקביל. אך סך הרווח הגולמי ירד בשיעור של 15% לכדי 20.8 מיליון דולר ברבעון השני.

רווחי ה-EBITDA של החברה גדלו בשיעור מתון של 2% במחצית הראשונה של השנה והסתכמו בכ-53.3 מיליון דולר, אך ברבעון השני הם ירדו בכ-8% ביחס לרבעון המקביל והסתכמו ב-26.2 מיליון דולר.

עם זאת החברה בניהולם של יהודה ויהודית ברוניצקי רשמה זינוק של 65% ברכוש השוטף שהסתכם ב-243 מיליון דולר. ההתחייבויות השוטפות גדלו רק בכ-6% והסתכמו ב-117.1 מיליון דולר. ההון העצמי זינק בתום המחצית הראשונה ב-65.5% ל-308.8 מיליון דולר. סך המאזן גדל לכמיליארד דולר מהיקף של 868 מיליון דולר.

מעבר לתוצאות הכספיות המאכזבות, ציינו באורמת כי במהלך הרבעון התקדמה החברה בפיתוח הפרוייקטים השונים בהתאם לתכנון וללוחות הזמנים. תכנית ההשקעות של החברה לשנים 2005 עד 2007 עומדת על כ-300 מיליון שקל, כאשר כ-100 מיליון שקל הושקעו עד ליום שחתם את המחצית הראשונה.

בעקבות תכנית זו צפויה הקבוצה להגדיל את תפוקת החשמל בכ- 32 מגווט עד סוף שנת 2005 ובסך הכל בכ-150 מגווט עד סוף 2007. עוד ציינו בחברה כי לאחרונה חתמה ארה"ב על חוק אנרגיה, Energy Policy Act of 2005, אשר ייתכן ויתרום לשיפור התוצאות העסקיות באמצעות מתן זיכוי מסוים ממס, בכפוף לתנאים מוגדרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.