שברון אנרגיה נפט גז
צילום: Getty Images, Joe Raedle

לא זהב, רק שחור: ענקיות הנפט בכוננות ספיגה לקראת הדוחות

העצירה של מרבית כלכלות המערב ברבעון השני וההאטה הכללית בפעילות הכלכלית, שמות את חברות הנפט במוקד. כשהנפט הגיע לתחום השלילי, גם הענקיות לא בטוחות. ומה התסריט לסקטור במקרה של גל שני חריף?
ארז ליבנה | (1)

ענקיות הנפט והגז בוודאי ירצו לשכוח את 2020. האמת, מי לא ירצה לשכוח? אבל עבור סקטור הנפט, זה שגם ככה שנים כבר חוזים את דעיכתו – אם כי לא את היעלמותו – ממרכז הבמה של האנרגיה העולמית, 2020 היא שנת מפנה. הסיבה היא פשוטה. ברגע שהנפט עבר לטריטוריה שלילית – כמו שקרה באפריל האחרון, אז מחיר הנפט הגולמי ירד למינוס 38 דולר, בשל התמלאות המחסנים – אין ערובה לרווחיות. כל עוד ניטרו את המחיר בתנאי שוק נורמליים, אז הכדאיות הכלכלית נשמרה ברמה כזו או אחרת. עכשיו בלתי אפשרי לנטר. בסופת ההוריקן הכלכלית ששמה הקורונה, אי אפשר לדעת איפה תיגע סופת הטורנדו הבאה.

 

>>הפסדים של טריליון דולר ב-2020 בסקטור הנפט

הפעילות הכלכלית ירדה משמעותית, כשמרבית המדינות מדברות על התכווצות כלכלית שנעה בין 6% ל-12%. זה סימן רע מאוד עבור הסקטור. במצב שבו הנפט תלוי לגמרי בפעילות כלכלית, מניות הנפט הולכות לחטוף ובגדול. ואם מה שאיזן את הסקטור היה הצריכה הפרטית של רכבים – בשל השימוש הגובר בהם על פני התחבורה הציבורית – הטרנדים ארוכי הטווח של מעבר למכוניות חשמליות והיברידיות, גם פוגעים בתחזיות ארוכות הטווח של הסחורה שכבר לא כל כך חמה. אפשר לומר פושרת.

 

רפסול ואקווינור כמקרי בוחן לסקטור

הסנונית הראשונה שמראה עד כמה הסקטור מזייף, זה דוחותיה של רפסול (סימול: REP.MC). החברה, שאיבדה כבר קרוב ל-50% משוויה מאז תחילת השנה, דיווחה על הפסדים בסוף השבוע האחרון, אולם מה שחשוב יותר זה שהיא מחקה נכסים בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. תהליך שנראה לאורך כל רוחב הסקטור.

 

מנגד, אקווינור (סימול: EQNR) הנורווגית דווקא היכתה את התחזיות. למרות שהמכה הזו היא סוג של חרב פיפיות. בכל מקרה, החברה דיווחה על ירידה של 90%! בהכנסות המתואמות, שהגיעו ל-350 מיליון דולר ברבעון השני. עם זאת, החברה הצליחה להכות את תחזיות האנליסטים, בשל העובדה כי הצליחה להרוויח בשל סחר בשוקי הון. עם זאת, החברה לא עשתה התאמות למחירי הנפט, ככה שמחיקות של נכסים יגיעו ברבעון הבא וכך הם הצליחו לחמוק ממכה נוספת למניה.

 

בסוף השבוע הקרוב, אקסון מובייל (סימול: XOM) ושברון (סימול: CVX) אמורות לדווח על הדוחות, בשבוע הבא זה תורה של קונוקופיליפס (סימול: COP) ובשבוע הבא ענקיות הנפט האירופאיות יגישו דוחות. ככל הנראה, זה הולך להיות מרחץ דמים. הנתון שהכי מסביר את זה, זו העובדה שממוצע לחבית נפט מסוג ברנט ברבעון השני עמד על 29 דולר לחבית, לעומת ממוצע של 51 דולר ברבעון הראשון. ירידה של 43%.

 

באופן כללי, כמו במרבית הסקטורים, לרוב כשהשווקים נכנסים לשוק חיצוני, מי שמצליחות לשמור את הראש מעל המים אלה החברות הגדולות – כשבסקטור הנפט, ההישענות על מרווחי הרווח שנובעים מגודלם של שדות הנפט, לרוב הצילו אותן. במקרה של ענקיות הנפט הגלובליות והקורונה זה לא המקרה. סגירת הכלכלות והירידה החדה בביקושים יצרה גלי הרס שפוגעים בסקטור לאורכו ולרוחבו. במאי דיווחנו שהסקטור צופה הפסדים של טריליון דולר ב-2020. יכול להיות שההערכה הזו אפילו אופטימית.

 

"הדוחות יהיו ברוטאליים ומכוערים"

"אני חושבת שזה הולך להיות ברוטאלי ומכוער", אמרה קאתי היפל, אנליסטית של המכון לאנרגיה, כלכלה וניתוח כלכלי בראיון ל-CNBC. "זה לא רק הקורונה, אלה תהליכים ארוכי טווח שכבר נמשכים כמעט עשור. הסקטור לא יעלם מחר, אבל הירידה הארוכה שלו נמשכת", הוסיפה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

אגב, בחודש הנוכחי ישנה התייצבות יחסית במחירי הנפט, במחירים שנעים בין 39 ל-42 דולר לחבית. כרגע מחיר חבית נפט גולמי עומד על 41.34 דולר. גם הנפט מסוג ברנט במצב דומה, כשמחירו נע בין 42 ל-45 דולר לחבית, כשנכון לכתיבת שורת אלה, מחירו עומד על 43.34 דולר לחבית.

 

בתוך כך, מכון המחקר לשווקי הנפט, רייסטאד, צופה כי הגל השני של קורונה לא ישפיע באותה המידה על שווקי הנפט כמו הגל הראשון. המכון הפך את התחזית לסנאריו הבסיס שלו. בואו נקווה...

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המשועמם 26/07/2020 19:35
    הגב לתגובה זו
    האנליטיים תמיד יתנו תחזית קודרת ברבה כדי שהפעילים יאמרו כי הם ניפצו את התחזית לטובה. הסיפור ידוע מראש.
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.