לאחר חודשים ארוכים של דיונים ואי הסכמות, ולאחר שהממונה על ההגבלים ויו"ר רשות החשמל נפרדו מתפקידם מסיבות כאלה ואחרות, הלילה הודיע שר האנרגיה יובל שטייניץ כי הושגו הסכמות עם חברות הגז וכי מתווה הגז צפוי לעבור בממשלה ביום ראשון הקרוב, ובבוקר מקבלי ההחלטות עמדו מול התקשורת. עדכון: לאחר מסיבת העיתונאים, שר הכלכלה אריה דרעי מצנן את ההתלהבות של נתניהו (בהמשך). 

נתניהו שפתח את מסיבת העיתונאים, אמר: "אני בטוח שמרבית אזרחי ישראל השתכנעו שהמתווה טוב למדינת ישראל, אביא את המתווה לממשלה ביום ראשון, מאמין שנעביר אותו ברוב קולות. המתווה שהושג שם במרכז את כלכלת ישראל, אזרחי ישראל והחברה בישראל. אני מודה ליובל שטייניץ כאשר ההסכם יכניס לנו מאות מיליארדי שקלים. הגז ישמש להורדת יוקר המחייה, שכן הגז מהווה אנרגיה זולה באופן משמעותי מחומרי בערה אחרים. זה יעזור לתעשייה ולפריפריה ובייצור מקומות עבודה חדשים. צמיחה, ביטחון אנרגטי, סביבה...מדובר באנרגיה נקייה יותר. יש את כל הסיבות לאמץ את המתווה הזה. לא ניכנע לפופוליזם, אמרתי שנוציא את הגז לאזרחי ישראל".

לשידור הישיר (אקספלורר בלבד) - לחץ כאן

אישור המתווה זקוק לחתימה של אריה דרעי, שר הכלכלה, על סעיף 52 העוקף את סמכויות הממונה ההגבלים העסקיים. עם זאת, לאחר מסיבת העיתונאים החגיגית, לשכתו של דרעי צננה את ההתלהבות ומסרה כי דרעי עומד על דרישתו להביא את אישור המתווה להצבעה בכנסת. "שר הכלכלה יעשה את מה שאמר לפני חודש. ילמד את המתווה שסוכם, ישתתף בדיונים ובסופו יחליט איך להצביע. אם וכאשר יאושר בכנסת, השר דרעי ישקול האם לחתום על סעיף 52", נמסר מלשכתו.

לגבי פיצוץ השיחות עם נובל אנרג'י, מפעילת הקידוח האמריקנית, לפני שלושה ימים, אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ: "כשהנהלת נובל עוזבת את הארץ זה לא היה קל והדאיג אותי. אנחנו צריכים ליצור אווירה שמעודדת השקעות, אם זה בגז באנרגיה בהייטק ובכלל בכל נושא. אפשר להבין את הדאגה של חברות האנרגיה.

• ניו-מד אנרג'י נערכת לקידוח אקספלורציה בבולגריה; תחילת הפעילות צפויה החודש
• לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

​רק אתמול רשות החשמל, בראשות אורית פרקש הכהן שפוטרה, פרסמה התנגדות למתווה בטענה של עלות עודפת של 7 מיליארד שקל שיכלו להגיע לציבור. לגבי פיטורי פרקש הכהן אמר שטייניץ: "הגורמים המקצועיים הגיעו למסקנה שצריך לעשות רפורמה ולאחד הגופים לאחד שמבצע את המדיניות של הממשלה. הרפורמה לא קשורה למתווה הגז. כל ניסיון להציג זאת כמשהו פרסונלי הוא חסר שחר".

"המשימה של פיתוח לווייתן וכריש היא לא פשוטה. היא נתקלת בפני ווקטורים מנוגדים, האחד - בכל העולם יש האטה בתעשיית גז נפט על רקע ירידת מחירי הנפט, ויש בעולם ירידה מסויימת בפיתוח של שדות כאלה. השני - הבעיה הגיאופוליטית. ב-4-5 שנים כמרקחה האיזור שלנו בשנים האחרונות עובר טלטלה עצומה, איומים גדולים כמו גם על מדינות מתונות - וכשלוקחים את כל אלה יחד אנו צריכים לשחות נגד הזרם. 

"החיפוש והתגליות הם לא משימה פשוטה, החלק המועדד יותר - למיטב הערכותי והבנתי התגליות המשמעותיות של תמר ולוויתן הן לא סוף פסוק. כנראה שמחכים לנו כמויות נפט וגז במים הכלכליים שלנו. יש סבירות שתגליות נוספות ממתינות לתורן ולכן אני מנצל את הבמה לפנות לחברות אנרגיה בעולם, לחזור להשקיע בישראל, לחזור להשקיע במים שרק 20%-30% מהן הושקעו בחיפושים עד היום. אנחנו חושבים שיש סיכוי סביר לתגליות נוספות. נעננו לבקשה של משרד הכלכלה להוסיף רכש מקומי ומחוייבות בסך 500 מיליון דולר - גם הדבר הזה הוכנס למתווה.

• מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
• אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?

בנוגע למחירי הגז שנקבעו מול החברות אמר שטייניץ: "חייבנו את חברות האנרגיה להציע שני חוזים, במקום לשנות את המחירים חייבנו אותם לתת את המחירים הזולים ביותר בשוק עם ההצמדה הכי מתונה וכך בעצם אנו מורידים את המחירים. לגבי התעשייה, החברות יחויבו להציע את המחיר הכי זול לתעשייה. לגבי יצרני חשמל, כולל יצרני קוגנרציה (תעשיות שמייצרות לעצמן גם חשמל), לקחנו את ממוצע שלושת החוזים הטובים ביותר במשק, שיביא אותנו לתחילת 2016 לאיזור ה-4.7 שקל ליחידת חום כמחיר התחלתי. לגבי תעשיות זה יהיה 5.1 ש' ליחידת חום כולל ההצמדה.

"תוך שנתיים החברות יצטרכו מחויבות להשקעה של מיליארד וחצי דולר בלווייתן, בנוסף למיליארד שכבר הושקע. אם הן לא עומדות בזה נבחן את המחוייבות שלפיהן. אם לא יזרום גז בתוך 5 שנים ולא תהיה השקעה של 400 מיליון דולר – אז נוכל לעשות בחינה של סעיף היציבות. לגבי סעיף היציבות לא יכלנו להסכים. ממשלה יכולה להתחייב בשם הממשלה. התחייבות שלטונית לא יכולה להיות בשם הכנסת ולכן בנושא זה היה משבר לפני כשלושה ימים אבל החברות הבינו את דרישתנו שהתחייבות הממשלה היא לגבי עצמה ולא לגבי הכנסת. היא לא יכולה להתחייב לגבי הצעות חקיקה בכנסת".

שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה אמרה בתגובה: "המתווה הזה הוא גזל, כניעה מוחלט ת מול חברות הגז. הממשלה שירתה באופן שיטתי את האינטרסים של חברות הגז". 

מהתנועה לאיכות השלטון מסרו: "ראש הממשלה והשר שטייניץ לצערנו מטעים את הציבור בניסיון להציג את מתווה הגז כמתווה שיקדם את האינטרסים של הציבור. ההישענות על איומים כאילו עמידה על האינטרסים של הציבור ועל אכיפת החוק על חברות הגז ישאירו את הגז באדמה ויפגעו במשק, מופרכת וסותרת לחלוטין את המסמכים שרשויות המדינה המקצועיות והמוסמכות לכך הוציאו. הלכה למעשה המתווה רע לציבור, וכל אחד ואחד מאיתנו ירגיש אותו היטב בכיסו, בנוסף לפגיעה בדמוקרטיה ובנורמות שלטוניות".

עוד מסרו מהתנועה כי "תקוותנו היחידה היא ששאר נבחרי הציבור יתעוררו משנתם ויבינו שאינם יכולים לשמש בובות על חוט בהצגה. אנו מצפים מחברי הכנסת וחברי הממשלה שלא יתנו יד לאיוולת ולנזק החמור שיוצר מתווה הגז ויצביעו נגדו, כדי למנוע את הנזק הקשה למשק ולחברה שיהווה בכייה לדורות".