המותג הפרטי בישראל: למה זה עדיין לא מצליח?
בשנים האחרונות עולה מעת לעת השאלה מדוע רשתות השיווק לא מצליחות/רוצות להגדיל את פעילות המותג הפרטי שלהן. כעת, על רקע עליות המחירים המתמשכות במותגים המובילים, שבה ועולה השאלה איך זה שהרשתות נמנעות מלהגדיל את המכירות של המוצרים, שהיו יכולים להציע פתרון לצרכנים בתקופה שבה צרכנים רבים מתקשים לעמוד בהוצאות של סל הקניות.
באירופה המותג הפרטי מהווה בממוצע קרוב ל-40% מנתח השוק בקטגוריות שבהם הוא נמצא. אצלנו זה באזור 7%-8%. הסיבה נמצאת אצל הרשתות - הן פשוט לא רוצות מותג פרטי חזק. המותג הפרטי, נזכיר, נמכר לרוב במחירים נמוכים משמעותית מאשר המוצרים הדומים (לפעמים אפילו זהים), כך שאין באמת סיבה כלכלית למכור מותג פרטי ולהרוויח פחות מאשר מכירת מוצר שאינו פרטי.
זו הסיבה שהמותג הפרטי בארץ לא חודר מספיק. ואם הוא כבר מצליח זה בזכות יתרון לרשת להשיק - מחסור במוצרים דומים, רווחיות טובה ועוד. בסוף הכל זה אינטרס כלכלי ורווח, ולרשתות בישראל אין באמת יתרון בהחדרת מותג פרטי בשיעור גבוה, אלא רק לסמן ולהעביר מסר ללקוחות שיש דבר כזה ושהם במשחק של מותג פרטי.
בחנויות ורשתות דיסקאונט זה בולט שבעתיים. הרי הם מגדירים את עצמם כזולים אז מותג פרטי אפילו מתנגש באסטרטגיה הבסיסית שלהם ומבלבל את הצרכן - איך זה שיש מותג פרטי שהוא זול יותר מהמוצרים הזולים של הרשת?
- רמי לוי במגעים עם רשתות בינלאומיות להשקת מותג פרטי - יורד מחירים?
- האמריקאים נאמנים למותגי המזון הריכוזיים; לאיזה מניות זה יעזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי הכל, מותג פרטי הוא גימיק שיווקי אין מאחוריו מוצרים חדשים, אלא את אותו המוצר רק בתמחור אחר. הרשתות רוכשות מהספקים את אותו מוצר רק בעטיפה אחרת ובתמחור יותר נוח, ומוכרים ללקוחות בזול יותר. הספקים לא מרוצים אבל לפחות הרכישות מהם נמשכות, ולא בהכרח שהרווחים שלהם ישחקו משמעותית. הלקוחות מרוצים, אבל לרשת, אם אין גידול במכירות יש בפועל ירידה ברווח לעומת מצב הבסיס.
שופרסל ממציאה את עצמה מחדש: המותג XPO
לאחרונה, השיקה שופרסל את מותג הניקיון והנייר XPO, שממותג כפרימיום. המותג החדש מיוצר על ידי אותם ספקים שמייצרים עבור המותג הפרטי הקודם של שופרסל, אך מחירי XPO גבוהים, וזו הסיבה היחידה שיש לו סיכוי להישאר, אחרת הרשת לא תשאיר אותו קיים. אם אין רווח מספק - אין מותג פרטי.
האפשרות להצליח במותג פרטי היא דרך ייבוא עצמי או ייצור של מוצרים. זה לא קורה הרבה. ראשית, חוץ מטיב טעם אין חברות שהן גם רשתות וגם יצרניות, ושנית זה מצריך מערך ייבוא, רכש ולוגיסטיקה שאומנם קיים, אבל בהיקפים מאוד גדולים. הרשתות מעדיפות לרכוש מהיבואנים בתמחור נוח או מהיצרנים המקומיים ולא להפוך את עצמם לרשתות שגם מייבאות.
אם זה היה קיים כפי שקורה באירופה, אזי היכולת להרוויח ממותג פרטי היתה גדולה מאוד. דמיינו שהרשת היא זו שקונה מחו"ל את המוצרים וחוסכת את התיווך של היבואן, היא היתה יכולה לייצר רווחים מאוד גבוהים גם בתמחור נמוך ללקוחות. חוץ מזה, הרשתות גם לא רוצות להגיע לעימות מול הספקים הקיימים. לייצר בעצמך או לייבא בעצמך זה שינוי כללי המשחק. כל עוד זה בשוליים, אבל כשזה משמעותי זה יכול להשפיע על היחסים השוטפים מול הספקים.
שאלות ותשובות: המותג הפרטי בישראל
מהו המותג הפרטי, ומה יתרונותיו לצרכן?- האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
- פייבוקס מציגה: שלושה מסלולים חדשים, עם ריבית על היתרות וארנק לילדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים...
המותג הפרטי הוא מוצר שנמכר תחת שם הרשת הקמעונאית, במקום שם של מותג ידוע. לרוב, הוא זול יותר ממותגים גדולים ומספק אלטרנטיבה משתלמת.
מדוע בישראל נתח השוק של המותג הפרטי נמוך כל כך?
בישראל יש שוק ריכוזי ורגולציה מחמירה. הרשתות לא מקדמות מותגים פרטיים בצורה אגרסיבית, והצרכנים עדיין נוטים להאמין שמותגים גדולים הם איכותיים יותר.
כיצד השקת XPO משפיעה על הצרכנים?
מותג XPO מעלה מחירים במסווה של פרימיום. הצרכנים משלמים יותר עבור אותם מוצרים כמעט זהים למותגים קודמים.
האם יש סיכוי לשינוי?
- 3.לרון 24/12/2024 09:17הגב לתגובה זולדוגמא ראו את מניית KER.PA על שלל מותגיה
- 2.לרון 24/12/2024 09:16הגב לתגובה זוואז גילו שלייצר עצמית עולה לא מעט ועם מתח רווחים נמוך זה פשוט לא כדאי,לא קשור בכלל לקונים אלא רק למוכרים
- 1.החיים שלנו תותים!! 24/12/2024 08:58הגב לתגובה זואני לא מאמין לדו"ח העוני ולא למחאת המלקי או הקוטג'!! אנשים פה חיים טוב ומעדיפים לשלם על מותג מוכר ולא על תחליפים זולים יותר!!!
כסףהאינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי
לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.
בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.
העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו.
המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד
בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.
- תכנון פיננסי למשפחה: בין גידור סיכונים ללקיחת סיכונים מחושבת
- תכנון פרישה ותכנון פיננסי: הדרך לעתיד יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.
