הגופים שנמנעו מהפסד ענק בסולאראדג' ומה מייחד אותם?
מניית סולאראדג' נפלה ב-92% מהשיא ומחקה איתה כספים של משקיעים פרטיים רבים - וגם של הציבור דרך הגופים המוסדיים; נתוני פרודאטה קפיטל מראים אילו גופים הכי נפגעו מנפילתה של סולאראדג' ומי ניצלו ממחיקת הערך הגדולה
אלטשולר שחם, ילין לפידות ואנליסט לא השקיעו בסולאראדג' ולא הפסידו כתוצאה מהנפילה. מנגד, חברות הביטוח - הראל, מנורה, מגדל, כלל וגם מיטב השקיעו והפסידו סכומים נכבדים (ראו טבלה בהמשך). זו נקודה מעניינת כי שלוש החברות שנמנעו מסולאראדג הם בתי השקעות פרטיים, בעוד שחברות הביטוח השקיעו והפסידו. האם האנליזה של הפרטיים טובה משל חברות הביטוח? לא בטוח. אנחנו רוצים להזכיר שמניית סולאראדג' הניבה תשואה מאוד מרשימה לפני הנפילה הכואבת. בתי ההשקעות פספסו אותה, חברות הביטוח היו שם, וגם קרנות גידור היו שם - לרבות קרן נוקד.
נפילה של 92% מהשיא
סולאראדג' סולאראדג' המייצרת ומשווקת ממירים לפאנלים סולאריים הייתה בשיאה אחת מהחברות הישראליות המצליחות והגדולות בעולם כאשר השווי שלה הגיעו למעל 20 מיליארד דולר. הנפילה בשנתיים האחרונות בשיעור של 92% לשווי של 1.7 מיליארד דולר לוותה בסבבי פיטורים של מאות עובדים.
מניית סולאראדג' מאז השיא
משקיעים פרטיים שהשקיעו ישירות וגם הציבור שנחשף דרך החסכונות אצל הגופים המוסדיים, איבדו ערך בנפילה הזו. אבל, יש כאלו שנפגעו יותר ויש כאלו שדווקא כמעט ולא נפגעו.
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- מי המרוויחה המפתיעה מעסקת כאל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתוני פרודאטה מראים את החשיפה של הגופים השונים לסולאראדג'. הגופים עם האחזקות הגדולות יותר בסולאראדג', אלה שהכי נפגעו מהקריסה במנייה, הם חברות הביטוח - הראל, מנורה, כלל, מגדל, הפניקס, כאשר גם בית ההשקעות מיטב השקיע הרבה בחברה.
שווי האחזקות של הראל בחברה למשל בסוף 2022 היה 658 מיליון שקל והוא צנח ל-236 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2024, צניחה של 64%. שווי האחזקות של מנורה באותה תקופה ירד ב-72% מ-410 מיליון שקל בסוף 2023 ל-113 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2024. שווי האחזקות של מיטב ירד מ-160 מיליון שקל בסוף 2022 ל-56 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2024, ירידה של 45%.
- האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
- פייבוקס מציגה: שלושה מסלולים חדשים, עם ריבית על היתרות וארנק לילדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים...
מנגד, יש גופים שלא השקיעו בסולאראדג', בעיקר בתי ההשקעות כמו אלטשולר שחם, ילין לפידות, ואנליסט והיום הם רואים כמה ההחלטה הייתה נכונה.
החשיפה של הציבור לסולאראדג' אצל הגופים המוסדיים מגיעה בעיקר דרך קרנות ההשתלמות וקופות הגמל. התיק המנייתי של הגופים האלו כלל חשיפה יחסית גדולה לסולאראדג' וגם התיק הכללי.
תחום האנרגיה הירוקה כולו בנפילה בשנים האחרונות, בעיקר כתוצאה מביקושים חלשים והריביות הגבוהות שמייקרות את עלות הציוד. הבעיה עם סולאראדג' הייתה שהיא לא קראה נכון את המפה. ההנהלה שלה איבדה כיוון ובכל תחזית שהחברה נתנה היה ניכר שהיא לא יודעת באמת מה קורה. גם הביקושים יחזרו לעצמם בתקופה הקרובה לסולאראדג' יש מלאים גדולים של ציוד ישן שהיא לא תצליח למכור מה שכנראה יביא למחיקות גדולות.
- 7.פריאל 23/07/2024 23:52הגב לתגובה זוכשעובדי סולראדג' מגיבים בכתבות זה נראה שהמצב לא טוב והכל רקוב מבפנים..
- 6.אנפייז אהובתי 23/07/2024 21:20הגב לתגובה זוסולראדג ' חברה עלובה עם עובר הייפ מטורף. ב2021-2022 חשבו שרוסיה תיקח את כל הפחם בעולם וכולם הצטיידו. החברה פירשה את זה כביקוש ולחצה על הגז וקיבלה ברקס מהריבית. חברה שתלויה נטו בסבסוד אין לה זכות קיום.
- 5.מי נותן דין וחשבון על הפסדים כאלה (ל"ת)22/07/2024 16:11הגב לתגובה זו
- 4.שאול 22/07/2024 14:44הגב לתגובה זועכשיו יקרעו לנו את התחת עם התעריפים תחת חסות ממשלה רופסת ושר קלקלה בובה מקשקשת .
- 3.צרי 22/07/2024 13:35הגב לתגובה זואלטשולר חזרו לנצנץ!
- 2.אני 22/07/2024 13:29הגב לתגובה זווהמוסדיים בפנים?
- 1.שלומיד 22/07/2024 12:18הגב לתגובה זויום אתה למעלה ויום למטה. אם לא משקיעים לא מרוויחים ( או מפסידים). הסיפור בניהול סיכונים
- דרור 22/07/2024 13:55הגב לתגובה זומסתבר שאלטשולר הוא מקצוען ואחראי. אני סומך עליו כבר הרבה שנים. בהשקעות לאורך זמן אני מעדיף אותו עם הנסיון והתוצאות.
- שלומיד 22/07/2024 15:11וגם להם היו שנים פחות טובות. הרבה ניסיון ותוצאות עם שנים יותר טובות ופחות חלק מהמשחק
כסףהאינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי
לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.
בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.
העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו.
המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד
בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.
- תכנון פיננסי למשפחה: בין גידור סיכונים ללקיחת סיכונים מחושבת
- תכנון פרישה ותכנון פיננסי: הדרך לעתיד יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.
כרטיס פייטר (כאל)פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?
מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה?
כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.
בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.
מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.
עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.
- לחסוך מאות שקלים בהמרות מט"ח - ככה מוזילים את הטיול בחו"ל
- כרטיס אשראי חוץ בנקאי - היתרונות והחסרונות, כל מה שצריך לדעת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.

